אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עלייתו של העיתונאי הרובוטי

דו"ח טכנולוגי

עלייתו של העיתונאי הרובוטי

התוכנה שמסייעת לאתר חדשות אמריקאי עשויה להחליף את מפעיליה בעידן המדיה החברתית, מהי הסכנה בטכנולוגיית זיהוי הפנים החדשה של פייסבוק ומזל"ט שעושה משלוחי אלכוהול

18.03.2014, 15:27 | יוסי גורביץ

על מה חולמים עיתונאים חשמליים?

אתמול (ב') בשעה 06:25, שעון החוף המערבי, העירה רעידת אדמה את כתב הלוס אנג'לס טיימס קן שוונקה. כשאסף את עצמו אל המחשב שלו, מצא שם כתבה מוכנה לפרסום שמציגה את כל המידע הרלוונטי על אותה רעידת אדמה שהעירה אותו - שלוש דקות לאחר שפקח את עיניו. נשמע מפתיע למדי, שכן גם עיתונאי דרוך ומנוסה יתקשה לכתוב ולשגר כתבה במהירות כזו. אלא שאת הכתבה הזו לא הכין אדם.

שוונקה הוא גם מתכנת; הוא כתב בוט שיודע להכין כתבות על רעידות אדמה וקרא לו Quakebot. הבוט אוסף ידיעות על רעידות אדמה מתקרבות מתוך ההתראות של השירות הגיאולוגי של ארה"ב, מוציא מתוכן את גרעין הידיעה וכותב ידיעה בהתאם. הידיעה ממתינה לעורך (שוונקה או אחרים) ולאחר בדיקה קלה, היא עולה לאוויר. המטרה היא לא לכתוב ידיעת עומק על הרעידה, המשמעות שלה או ההשפעות שלה; את זה יעשו הכתבים האנושיים. המטרה היא להוציא ידיעה קצרה ומדויקת כמה שיותר מהר.  

"שלום, האם אוכל לשאול אותך מספר שאלות?" "שלום, האם אוכל לשאול אותך מספר שאלות?" "שלום, האם אוכל לשאול אותך מספר שאלות?"

בינתיים, אומר שוונקה, הרובוט שלו עוד לא מחליף אף אחד, אלא רק מעביר מידע הכרחי במהירות. בואו נדבר על זה שוב בעוד כמה שנים ונראה אם שוונקה עדיין אופטימי. זה לא סוד שעולם העיתונות מצוי במשבר מתמשך ושלא פעם נשמעות תלונות על איכות הדיווחים שעלולה להיות נמוכה ממהירות הפרסום שלהם. עם השפעות של גורמי עניין פוליטיים, עלויות הפקה שצומחות תדיר ודור שגדל על סטטוסים בפייסבוק ולאו דווקא על כתבות עומק, יתכן שהרובו-מבזקן ואחיו הגדול, הרובו-עיתונאי נמצאים כבר מעבר לפינה. 

פייסבוק כאנומליה 1

חוקרים שעובדים מטעם פייסבוק הצהירו בגאווה שבאמצעות טכנולוגיה חדשה שהם פיתחו, הם מסוגלים - אם יש להם שתי תמונות של אדם - לזהות אותו בוודאות של 97.25%. לא ברור אם הוודאות הזו מספקת מבחינה משפטית, אבל אין ספק שהיא טובה מספיק למפרסמים. ומפרסמים, כזכור, הם קהל היעד של פייסבוק.

המאמר שבו פורסמה הידיעה על הפרויקט - הוא מכונה DeepFace - פורסם בכתב עת מדעי בעל מעמד, ה-MIT Technical Review. כתב העת מדגיש ש-DeepFace מסוגל כעת ל"אימות פנים", כלומר לזהות ששתי תמונות של אותו האדם הן אכן של אותו האדם, אבל לא ל"זיהוי פנים", כלומר לא להצמדת שם לפנים שהוא זיהה.

זיהוי אדם משתי תמונות? לפייסבוק יכולה בקלי קלות, צילום: ניצן סדן זיהוי אדם משתי תמונות? לפייסבוק יכולה בקלי קלות | צילום: ניצן סדן זיהוי אדם משתי תמונות? לפייסבוק יכולה בקלי קלות, צילום: ניצן סדן

כלומר, כדי שלכלי הזה תהיה יכולת לזהות פנים, פייסבוק צריכה מאגר מידע ענקי שמכיל תמונות של מאות מיליוני אנשים, שאליהם מוצמד גם שם, רצוי כזה שבו המשתמשים מתייגים לא רק את עצמם אלא גם את החברים שלהם. איזה מזל שאין לה דבר כזה ולא יהיה לה בקרוב.

אה, רגע.

פייסבוק כאנומליה 2

כשאנחנו מדברים על שלל פלטפורמות המדיה החברתית שצצו בשנים האחרונות, ועל האנשים (ברובם צעירים) שנוהרים אליהם, אנחנו נוטים לחשוב שיש כאן פיצול (פרגמנטציה) ושמדובר בסטיה מדרך הישר, שהיא כמובן אגרגטור ענק ששמו פייסבוק. זו, כנראה, ההצלחה הגדולה ביותר שלה: היא יצרה את התפיסה שעצם השימוש בה הוא הדרך הטבעית לעשות משהו.

החוקרת דנה בויד טוענת שלא כך הוא הדבר. לדבריה, עידן פייסבוק הוא לא העולם כפי שהוא צריך להיות אלא אנומליה, סטיה. בחיים האמיתיים אנחנו מגיעים לשלל פורומים על פי שני קריטריונים: תחומי עניין וידידים. אם אנחנו רוצים לקרוא על תחום שמעניין אותנו, איסוף בולים נניח, אז נלך לפורום הרלוונטי. החברים שלנו, אלא אם הם גם אספנים, יודעים על זה אבל הם לא יהיו שם; הם יהיו בפורום שמיועד לחברים. הרעיון של פורום אחד שמיועד לכל הצרכים, אומרת בויד, הוא סטיה מהנורמה, הוא לא הנורמה. לאורך ההיסטוריה, לא היה דבר כזה.

פייסבוק היא לא תחליף למעגלים חברתיים נושאיים פייסבוק היא לא תחליף למעגלים חברתיים נושאיים פייסבוק היא לא תחליף למעגלים חברתיים נושאיים

ועל כן פרגמנטציה היא תהליך חיובי. היא מחזירה את הסדר הטבעי על כנו, כפי שהיה לפני שצוקרברג חיבר את כולנו למסחטת הפרטיות שלו. המשתמש תוהה ללא הרף האם הוא מפרסם את המידע לקהל הנכון, האם החברים שלו לא ישתעממו מההתלהבות שלו ממפרט טכני של עדשה עד כדי כך שהם יפסיקו לקרוא אותו, והשותפים לתחום העניין יגלו חוסר עניין מובהק בחיים שלו. פייסבוק, מבחינת הצעירים, הופך למעין מקבילה של מייל: משהו פורמלי שמשתמשים בו כי צריך, לא כי יש בכך עניין מיוחד.  

אם הייתי משקיע בפייסבוק, זה היה מדאיג אותי.

מסתערים על "המיליארד האחרון"

האנשים הטובים של "לפטופ אחד לכל ילד" (OLPC) התרחבו בשנים האחרונות גם לטאבלטים, והיה להם ניסוי מעניין, במסגרתו הם השליכו טאבלטים ממסוקים ליד כפרים אפריקאים נידחים, וצפו בילדי הכפר משחקים בהם.

עכשיו הם מסמנים את המטרה הבאה. האיש שעומד בראש הארגון, ניקולאס נגרופונטה, רוצה לספק רשת חינמית ומהירה לאפריקה. המטרה שלו: רשת לוויינים זולה יחסית שתכסה את אפריקה, תעניק גישה לרשת ל-100 מיליון איש ובהמשך - למיליארד.

קודם חשמל ומים, אחר כך אינטרנט. ילדים בדרום אפריקה, צילום: איי אף פי קודם חשמל ומים, אחר כך אינטרנט. ילדים בדרום אפריקה | צילום: איי אף פי קודם חשמל ומים, אחר כך אינטרנט. ילדים בדרום אפריקה, צילום: איי אף פי

נגרופונטה מציין שמדובר באוכלוסיה העניה ביותר בעולם, שנשארת מאחור ככל שהפער הדיגיטלי מתרחב. הוא מעריך שניתן ליישם את הפרויקט במיליארד דולר בלבד, וכאן צריך לציין שההיסטוריה של OLPC רוויה בהערכות אופטימיות יתר על המידה. צריך גם לציין שלוויינים זה נחמד, אבל הם לא יפתרו את הבעיות הבסיסיות: העדר תשתית חשמל ראויה, העדר השכלה טכנולוגית (אם לא השכלה בכלל – נגרופונטה רוצה להתמקד באזורים הכפריים), והיעדר מחשבים.

קצרצרים

1. העתיד כבר כאן: לרגל יומו של הקדוש פטריק (שאיכשהו נוכס על ידי חברות האלכוהול) הדגימה מבשלת בירה אחת רוח יזמות - והציגה מזל"ט חביב שמסוגל להטיס שישיית בירות הישר אל פתח בקתת הנופש שלכם. בשלב מדובר בתעלול פרסומת בלבד ואין לה כוונות להפוך את המשלוחים המעופפים לשירות; בטח שלא במרחב העירוני, בו שישיית בירות שנופלת על מישהו מהשמים יכולה לגרום להרבה יותר מהנגאובר.

2. התובע הכללי של אוסטרליה היה כנראה יותר מדי זמן בשמש, כי עכשיו הוא מגיע עם תוכנית שהשם האורווליאני שלה הוא "התראות סיוע קריאוּת". מה זה אומר? שאם במקרה ניהלתם תקשורת מוצפנת שלממשלה יש עניין בה, תידרשו לספק את מפתחות ההצפנה - או לעמוד לדין. כלומר, עצם הפעולה של שמירה על הפרטיות שלכם יכולה להפוך אתכם לעבריינים. באופן לגמרי לא מפתיע, מי שדוחף את החוק הזה הוא שירות המודיעין האוסטרלי, ASIO; באופן מפתיע לגמרי, הוא נשען על החשיפות של סנודן (!) כסיבה לכך.

3. בשנות השבעים, אחרי שכמה חריגות פראיות של גופי המודיעין בארה"ב נחשפו – ביניהן תוכנית COINTELPRO של ה-FBI, שהיתה בפועל ניצול של גוף מודיעיני כדי להילחם מטעם השמרנים בארה"ב בכל מה שלא מצא חן בעיניהם - הקים הקונגרס את ועדת צ'רץ'. המטרה שלה היתה להחזיר את שירותי המודיעין לפיקוח אזרחי. הוועדה ערכה שימועים ושמעה הרבה מידע מחריד ולא מעט מידע אווילי, כמו התכנית לפגוע בתדמית של קסטרו על ידי חשיפתו לכימיקל שיגרום לזקן שלו לנשור. זה היה לפני 40 שנה כמעט. אתמול, באופן חריג, חתמו אנשי הצוות של הוועדה שעודם בחיים על מכתב פומבי, שמופנה לנשיא אובמה ושמזהיר ששירותי המודיעין של ארה"ב נמצאים כיום בחריגה חמורה הרבה יותר משהיו בשנות השבעים. ואם קית' אלכסנדר הצליח לעקוף את ג'יי אדגר הובר, המצב באמת קשה.   

תגיות