דו"ח: העוני בישראל - מהגבוהים ב-OECD

דו"ח ה-OECD שפורסם היום (ג') מציב שוב את ישראל במקומות הכי גרוע בשיעורי העוני ואי-השיוויון. כפי שנכתב בדו"ח העוני האחרון של הביטוח הלאומי, ישראל היא המדינה השלישית לפני סוף הרשימה של שיעור העניים בתוכה, שעומד על 18.8% מהנפשות, אחרי מקסיקו וטורקיה ולפני ארה"ב.  

ממוצע ה-OECD הוא 11.1% בלבד. אותו הדבר לגבי אי שיוויון, כלומר פערי ההכנסות בין העובדים, שם ישראל ממוקמת במקום החמישי כאשר שלוש המדינות שהוזכרו למעלה מצטרפת צ'ילה.

היכולת של נתוני הארגון לספק השוואה בין המדינות המפותחות עוזר למקד את ישראל על הציר לחיוב ולשלילה. כך אחד ההסברים האפשריים לשיעור העניים הגבוה בישראל הוא גם ההוצאה הקטנה יחסית על שירותים חברתיים (רווחה, בריאות, דיור ציבורי ועוד) שעמדה ב-2013 על 15.8% מהתוצר הלאומי. בקרב המדינות שמוציאות הכי הרבה מהתוצר אפשר למצוא את צרפת, דנמרק, בלגיה ופינלנד עם מעל ל-30% מהתוצר. לעומת זאת, מדינת רווחה ידועה אחרת, קנדה, מוציאה רק כ-18% מהתוצר שלה.

הפגנה נגד העוני בישראל (ארכיון) | צילום: עמית שעל

בצד החיובי, בישראל אפשר להתנחם בכך שהעתיד צופן שיפור, או יותר נכון לא גרוע כמו מה שצפוי בעתיד במדינות אירופה. מכיוון וישראל היא מהמובילות בין מדינות הארגון ביחס של ילדים לאישה (כמעט 3 ילדים לאישה בישראל לעומת פחות מ-2 בחלק ממדינות אירופה), היחס בין האוכלוסייה העובדת (גילאים 64-20) לאוכלוסייה בפנסיה (גילאי 65 ומעלה) עומד על 5.2, לעומת 4.2 בממוצע מדינות הארגון. איטליה, גרמניה ויפן רושמות יחס של פחות מ-3, יחס אליו תגיע ישראל ב-2050, על פי תחזית הארגון. לפיכך, בעיות הזדקנות האוכלוסייה – על הקושי במימון ההוצאות על פנסיה, בריאות וכדומה – שחווה עכשיו אירופה תורגש בישראל רק עוד כמעט 35 שנה.

זו לא הנחמה היחידה של הישראלים. לעומת המצב במדינות אירופה, שוק העבודה הישראלי רושם כל חודש מחדש הפתעות חיוביות, לפחות על פי הסטטיסטיקה. כך לדוגמה בישראל שיעור האבטלה עומד בדצמבר על 5.8% בלבד, בעוד ב-18 מדינות גוש היורו מדובר על שיעור כפול.

סך הכל, בסקר מ-2012 הישראלים נתנו ציון של 7.1 מתוך 10 לשביעות הרצון שלהם מהחיים, כאשר אפילו תושבי לוקסמבורג הסתפקו ב-7. מצד שני, לגבי השאלה האם המדינה שלהם היא מקום כדאי למהגרים, רק 35% מהישראלים ענו בחיוב, השיעור הנמוך ביותר מקרב המדינות בארגון.