כיל נגד ועדת ששינסקי 2: "המדינה פועלת באופן חד צדדי ומפרה הסכם לא בתום לב"

כיל מנסה לסנדל את ועדת שישנסקי 2: החברה דורשת לחייב את המדינה לדון בכל הגדלה של הנתח הכספי שלה מאשלג וברום במסגרת הליך בוררות. החברה שלחה היום (ד') למדינה תביעת בוררות שבמסגרתה היא דורשת למנות כבורר מטעמה את שר האנרגיה לשעבר, עו"ד משה שחל. המדינה צריכה להשיב בתוך שבוע מי יהיה הבורר מטעמה בהליך. במידה שתסרב, כיל צפויה לפנות לבית המשפט ולדרוש שהבורר מטעמה ינהל את ההליך.

לטענת כיל המדינה מחויבת להפנות נושא זה לבוררות כפי שנקבע בחוק זיכיון ים המלח. בנוסף היא מבקשת שיקבע בהליך כי באחריות המדינה לפצות אותה על כל נזק כספי שנגרם, או יגרם לה בעתיד, משינוי משטר התשלומים שנקבעה בזיכיון. בימים אלה מנהלת כי"ל בוררות אחרת מול המדינה בגין תמלוגים בהיקף של כמיליארד שקל שלטענת המדינה לא שולמו בין השנים .

באמצעות עו"ד דודי תדמור כותבת כיל כי המדינה מעוניינת לבחון אפשרות להגדיל את חלקה ממשאבי הטבע בים המלח, באמצעות הוועדה שבראשה עומד פרופסור איתן שישסנקי. לטענת החברה "המדינה מקיימת בחודשים החולפים בדיקה חד-צדדית – באמצעות ועדה המורכבת כולה (זולת יו"ר הוועדה) מעובדי המדינה – ולא בהידברות בין הצדדים ובבוררות, כפי שמחייב הסכם הזיכיון. במקום לבוא בדברים, ובמקום לפנות לבוררות במקרה של אי הסכמה בין הצדדים, פועלת המדינה באופן חד-צדדי, תוך הפרת הסכם הזיכיון ושלא בתום לב".

גם בוועדת שישנסקי הראשונה, שקבעה את חלקה של המדינה מגז ונפט, הועלו טענות מצד היזמים כי אין בסיס חוקי להגדלת חלקה של המדינה. אלא שהרכב של שלושה שופטי בג"ץ, בראשות המשנה לנשיאה מרים נאור, דחה את הטענה שחוק שישנסקי שהגדיל את חלקה של המדינה מרווחי הגז, פוגע בהסתמכות של היזמים על המצב המשפטי שקדם לחוק.

עם זאת, בכיל טוענים שקיים הבדל תהומי בין שני המקרים, משום שחברות חיפושי הגז שילמו תמלוגים מכורח רישיון, ואילו כיל משלמת תמלוגים מכורח הסכם זיכיון הקובע מפורשות כי בכל מחלוקות או סכסוך יש לפנות להליך בוררות. על כן, לטענת כי"ל, אין כל בסיס חוקי להקמת ועדה שתדון בהגדלת חלקה של המדינה, ואם אכן יוגדל חלקה תוכל כי"ל לתבוע מהמדינה פיצוי כספי על הנזקים שיגרמו לה.

טרם נמסרה תגובת משרד האוצר.