שיגעון של מלון

הלן הראטי היתה עקרת בית בריטית נטולת שאיפות, מלבד לגדל את שבעת ילדיה, עד שיום אחד היא הבינה כי מהכסף שמרוויח בעלה ג'יימס הם לא יוכלו לשלוח את ילדיהם לקולג'. באותו היום ממש היא חלפה על פני טירה נטושה, ששימשה בעבר את משפחת המלוכה הבריטית, ותוך רגע החליטה להפוך אותה למלון בוטיק יוקרתי. בעלה התגייס למשימה, ויחד יצאו לדרך שתהפוך אותם בתחילה לסיפור הצלחה, ולאחר מכן לכישלון המהדהד.

ממש במקרה, צוות צילום של תוכנית ארכיטקטורה של ה־BBC נשלח לטירה לצלם את השיפוצים, אבל במקום סרט על אבנים ופרקט הם סיימו עם מסמך מרגש על התפרקותה של משפחה. הסרט, "אחוזת גרי, שיגעון לשניים", שישודר מחר (שישי) ב־21:30 בערוץ yes דוקו, מביא את סיפור עלייתה ונפילתה של משפחת הראטי.

"אם הייתי יודעת שככה ייראה הסרט, לא הייתי מאשרת להם לצלם כאן", אומרת השבוע הראטי בשיחת טלפון מצפון־מערב אנגליה. "הסרט זכה להצלחה אדירה ובסופו של דבר גם הכניס לנו כסף, אבל שום דבר לא שווה את המחיר שנאלצנו לשלם". המחיר שהראטי מדברת עליו הוא נישואיה, שהתפרקו מול המצלמות וחובות לבנקים שהגיעו למאות אלפי ליש"ט.

הלן הראטי באחוזת גרי. בסך הכל רצתה לאפשר לילדיה ללמוד בקולג', ותחזיר חובות לבנק כל חייה

בסרט רואים אשה חזקה ונחושה שהופכת לשבר כלי ולאלכוהוליסטית עם מחשבות אובדניות. "אומרים שאני תוכנית הריאליטי הכי טובה שהיתה", אומרת הראטי, "יש בסרט הזה כל מה שהצופה רוצה. כששחקן עושה את זה אף אחד כבר לא מתרגש, אבל כשעקרת בית מתפרקת מול המצלמה זו כנראה סיבה למסיבה".

ואמנם, הסרט השתתף בעשרות פסטיבלים, בחלקם זכה בפרסים, והראטי הפכה לסלבריטאית. "בדיעבד אפשר להגיד שהסרט הציל אותנו", אומרת הראטי. "המלון היה נטוש במשך חודשים, ואז יצא הסרט. רציתי לקבור את עצמי, אבל אנשים התחילו לחזור, הם רצו לישון במלון שראו בסרט. היום, למשל, אנחנו בתפוסה של 100%. לראשונה זה הרבה זמן נאלצתי לסרב לאנשים שרצו להזמין חדר".

אתם מתאוששים מהמשבר?

"להתאושש ממש לא נצליח לעולם. איבדתי את בעלי בגלל הסיפור הזה, ושום דבר לא שווה את זה. כששואלים אותי אם הייתי חוזרת על הכל מחדש, התשובה היא בשום פנים ואופן לא. אבל לא הכל רע, כי סוף סוף יש לי שקט. הבנים עוזרים לי במלון והבנות הצעירות לומדות בקולג'. עשיתי הכל כדי לתת להן השכלה שתאפשר להם להתמודד עם העולם הבלתי אפשרי הזה וכל הבנקים שלו".

את עדיין חייבת להם כסף?

"תמיד אהיה חייבת להם כסף, זה לא ייגמר לעולם, אבל הגענו להסדר. אני משלמת 2,000 ליש"ט בחודש ומשתדלת לעמוד בקצב. שלחתי למנהל הבנק עותק של הסרט, כדי שיבין כמה קשה היה, אבל זה לא ממש מעניין אותו. זה אף פעם לא מעניין אותם".