אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בג"ץ: "ראיות לכשלים בהתנהלות המדינה בהסכם קרקעות המלח" צילום: חיים צח

בג"ץ: "ראיות לכשלים בהתנהלות המדינה בהסכם קרקעות המלח"

ביהמ"ש קבע כי העתירות שהוגשו לפני כעשור נגד עסקת בריכות המלח בעתלית שנחתמה בין מינהל מקרקעי ישראל וחברת המלח היו מוצדקות, והורה למדינה ולחברה לפצות את העמותות שעתרו ב-100 אלף שקל

20.03.2014, 14:06 | תומר גנון

שבוע וחצי לפני שבית המשפט המחוזי בתל אביב יכריע האם יו"ר חברת המלח לשעבר, דני דנקנר, שילם שוחד בהיקף של 1.3 מיליון שקל על מנת לקדם את עסקת בריכות המלח בעתלית שהעניקה פיצוי כספי מוגדל לחברה שהיתה בשליטתו, פסק היום (ה') בג"ץ כי העתירות שהוגשו לביטול העסקה "הביאו בפני בית המשפט ראיות בעניין כשלים בהתנהלות מינהל מקרקעי ישראל ורשויות המדינה, והציפו את הצורך בגיבוש מדיניות כוללת להענקת זכויות במקרקעין שהוחכרו".

קראו עוד בכלכליסט

הרכב של שלושה שופטים, שכלל את הנשיא אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור והשופטת עדנה ארבל, קבע בנוסף כי העתירות שהוגשו לפני כעשור על ידי העמותה לאיכות השלטון והחברה להגנת הטבע "הובילו לשינוי במדיניות הקרקעית של מינהל מקרקעי ישראל". בכך התייחסו חברי ההרכב להודעת משרד האוצר מלפני מספר שבועות לפיה ההסכם עם החברה בוטל, ותחתיו אושר הסכם חדש שהקטין את הפיצוי לחברת המלח באופן מהותי. בנוסף פסקו השופטים כי חברות המלח והמדינה ישלמו הוצאות משפט בהיקף של 100 אלף שקלים לשתי העמותות.

יו"ר חברת המלח לשעבר, דני דנקנר. בית המשפט יכריע אם שילם שוחד של 1.3 מיליון שקל לקידום העסקה, צילום: עידו ארז, ynet יו"ר חברת המלח לשעבר, דני דנקנר. בית המשפט יכריע אם שילם שוחד של 1.3 מיליון שקל לקידום העסקה | צילום: עידו ארז, ynet יו"ר חברת המלח לשעבר, דני דנקנר. בית המשפט יכריע אם שילם שוחד של 1.3 מיליון שקל לקידום העסקה, צילום: עידו ארז, ynet

העתירות הוגשו בשנת 2003 לאחר שמועצת מקרקעי ישראל אישרה הסכם בינה לבין חברות המלח. ההסכם העניק לחברות המלח הטבות חסרות תקדים, חריגות במהותן ובהיקפן בשטח של כ-2,000 דונם, אשר הוחזק בידיהם, על פי חוזי חכירה, לצורך בריכות מלח. זאת על מנת לקדם בנייה על הקרקעות.

ההסכם בוטל עקב חשיפת החשדות הפליליים סביב העסקה

במשך למעלה מעשור המדינה לא ביטלה את ההסכם בטענה שהוא לא קיבל תוקף משום שאף שר אוצר לא חתם עליו. אלא ש"כלכליסט" חשף בעבר עותק של ההסכם שנחתם על ידי מי שהיה שר האוצר באותה שנה - ראש הממשלה כיום, בנימין נתניהו. מה שזירז את המדינה לבטל בסופו של דבר את ההסכם, הוא חשיפת החשדות הפליליים סביב העסקה שהתגלו במסגרת חקירת "פרשת הולילנד", וכן החלטה של המינהל לאשר מדיניות חדשה למתן פיצוי במקרים אלה.

עו"ד צרויה מידד לוזון, היועצת המשפטית בתנועה לאיכות השלטון: "ככל שהעתירה לא היתה מוגשת, או שלא היו ניתנים בה צו ביניים וצו על תנאי, או שלבקשת המדינה היתה העתירה נמחקת לפני שנים, הרי שניתן להניח, שבדרך זו או אחרת, שחברות המלח היו פועלות למימוש ההסכם ובעלי השליטה בהם היו נהנים מרווחי הזכויות וההטבות המופלגות שהוענקו להם בו על אלפי דונם של מקרקעי ציבור".

מהחברה להגנת הטבע, שיוצגה על ידי עו"ד חגית הלמר, נמסר: "אנו שמחים כי בית המשפט הכיר בחשיבות עותרים ציבוריים, כמו החברה להגנת הטבע, לחשיפת כשלים בהתנהלותה של המדינה, תוך פגיעה באינטרס הציבורי. בזכות עתירה זו, התקבלה החלטה נכונה, הטובה לסביבה, שבבסיסה תפיסת שיוויון וצדק חלוקתי, שהובילה לשינוי נדרש במדיניות הקרקעית של מדינת ישראל. בכך תם ונשלם מאבק סביבתי וחברתי מהחשובים שבעשור האחרון".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות