אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ג'ו נקש: "אם עסקת אי.די.בי תחזור לשוק, אנחנו נהיה שם"

בלעדי לכלכליסט

ג'ו נקש: "אם עסקת אי.די.בי תחזור לשוק, אנחנו נהיה שם"

העברת השליטה באי.די.בי נראית סגורה וחתומה, אבל האחים נקש עדיין אורבים לה ומכינים לבעלי האג"ח הצעה חדשה עם נוחי דנקנר ומשקיעים נוספים. בינתיים הם ממליצים - השקיעו בנדל"ן

23.03.2014, 07:10 | גולן חזני

האחים נקש לא מוותרים על חלום אי.די.בי. אם שני בעלי השליטה החדשים, אדוארדו אלשטיין ומוטי בן־משה, לא ישלימו בסופו של דבר את עסקת הרכישה על פי תנאי הסדר החוב, צפויים בעלי האג"ח לקבל הצעה חדשה שמשפחת נקש מכינה בימים אלה עם נוחי דנקנר ומשקיעים אמריקאים אחרים. מדובר בהצעה של 300 מיליון דולר עבור השליטה באי.די.בי, כאשר האחים יזרימו מחצית מהסכום ויהפכו לבעלי המניות הגדולים ביותר בקבוצה. "אני לא מחפש לדחוף אף אחד החוצה", אמר ג'ו נקש ל"כלכליסט", "אבל אם משהו יקרה והעסקה הזו תחזור לשוק, אנחנו נהיה שם. אנחנו מזהים באי.די.בי פוטנציאל רב. במקרה כזה ארצה לעשות זאת עם נוחי דנקנר".

קראו עוד בכלכליסט

למה עם דנקנר? הרי 150 מיליון דולר הם סכום לא גדול מבחינתכם.

"בחודשים האחרונים ביליתי איתו זמן רב. אנשים לא אוהבים לשמוע דברים טובים על האיש הזה, אבל אני גיליתי אדם שעשה הרבה טעויות וגם מודה בכך. הוא יכול להיות פרטנר לא נורמלי עבורנו. אנשים שוכחים את התרומות שהעניק ושהוא עשה גם עסקאות מעולות. תראה את בניין HSBC שבו הרוויח מאות מיליוני דולרים. בעולם תהליכים של הסדר מתנהלים אחרת, ולא בטוח שהיה מפסיד את החברה. הוא איש חזק מאוד שלמד לקח מהטעויות ויהיה מעכשיו זהיר ושמרן הרבה יותר".

יש כלפיו אנטי אנטי גדול מאד של בעלי החוב הגדולים של אי.די.בי שאולי גם גרם לכך שההצעה הקודמת שלו ושהייתם שותפים לה לא התקבלה. "הוא אדם שהגיע רחוק מאוד בגיל צעיר יחסית. אני רואה בו שותף טוב מאוד. אי.די.בי היא חברה מצוינת בגלל היקף הנדל"ן שלה בארץ ובחו"ל וכלל ביטוח שאנחנו מעדיפים שתישאר בחברה, ולא תימכר. אלה דברים מאוד יפים".

החיבור בין דנקנר לג'ו נקש החל לפני כחצי שנה והביא להצטרפות של המשפחה לקבוצה שהקים דנקנר להתמודדות על רכישת אי.די.בי מידי מחזיקי האג"ח והנושים האחרים. את הקבוצה הוביל אלכסנדר גרנובסקי שדרך השליטה באמבלייז וקופת המזומנים שלה היווה 50% מההשקעה. משפחת נקש היתה אמורה להשקיע 250 מיליון שקל. על פי ההצעה הנוכחית, היא אמורה להשקיע 150 מיליון דולר (יותר מחצי מיליארד שקל) ולקחת את השליטה בחברה.

התרחיש מוטל בספק

 

קיים ספק גדול אם תרחיש כזה ייצא לפועל אחרי שהשופט איתן אורנשטיין אישר את הסדר אי.די.בי. אלשטיין ובן־משה הפקידו 960 מיליון שקל בקופת ההסדר וסיימו כמעט את כל שלבי קבלת האישורים הרגולטוריים לעסקה, וגם את הסכם מתן ההלוואה של 180 מיליון שקל לאי.די.בי פתוח. אבל ישנם עדיין מכשולים בדרך לעסקה. בראש וראשונה הערעור של דנקנר לבית המשפט העליון שיידון ב־14 במאי. נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס הציב את עצמו בראש ההרכב שידון בערעור לצד השופטים צבי זילברטל ונעם סולברג.

ערעור נוסף הגיש דנקנר לאורנשטיין עצמו, לצד תצהיר של איש העסקים הבלגי פטריק פליסמיייקר שטוען כי בן־משה הציע לו להיות מעורב בהלבנת הון עבורו. בן־משה הגיש תצהיר נגדי שמכחיש את העניין מכל וכל, ובית המשפט יצטרך להחליט מי מבין השניים משקר. בנוסף, אלשטיין ובן־משה טרם קיבלו את אישור המהותי של משרד התקשורת והשב"כ לשליטה בסלקום, עיכוב אשר גרם לנאמני ההסדר מטעם בית המשפט, עו"ד חגי אולמן ואייל גבאי, לבקש מבית המשפט לזמן את משרד התקשורת לדיון על האישור.

אז מה גורם לאחים נקש שממעטים להתראיין, לצאת בהתבטאויות נדירות בשלב הזה? נראה כי המטרה היא להראות שישנה אלטרנטיבה מיידית לאלשטיין ובן־משה. קבוצת דנקנר־גרנובסקי התפרקה מיד עם אישור ההסדר עם אלשטיין ובן־משה. גרנובסקי רכש לאחרונה את השליטה בוילי פוד, כך שההון שהיה מיועד לאי.די.בי יצא למעשה על רכישה אחרת. האחים נקש מעוניינים להראות כנראה שהם ממתינים, אם כי הבהירו כמה פעמים כי לא ינקטו שום צעד אקטיבי להפריע למהלך ההסדר עם בן־משה ואלשטיין.

אנחנו החלום האמריקאי

 

האחים צברו את הונם בארה"ב, שם הקימו בשנות השבעים את אימפריית הג'ינסים ג'ורדאש, שאמנם איבדה את מעמדה מאז, אבל מייצרת ג'ינסים למותגים של חברות אחרות ומחזיקה במותג פולו יו.אס. בנוסף הם מחזיקים בנדל"ן בניו יורק, וושינגטון (Bond building) לוס אנג'לס ומיאמי. המומחיות שלהם היא רכישת חברות במצוקה והשבחתן. ג'ו היה הראשון מהמשפחה שנסע לארה"ב ב־1962 והחל לעבוד במחסן במנהטן. ובעקבותיו הגיעו אחיו רפי ואבי. "גדלנו ברחוב זרובבל, בסלמס של תל אביב. לא היתה לנו פרוטה. את הכל בנינו בשתי ידיים. אנחנו החלום האמריקאי", אמר בסוף השבוע.

מה היה הגורם המרכזי להצלחה? מתי ידעתם שעשיתם את זה?

"יצירתיות היא הדבר המרכזי. התחלנו בחנויות ריטייל ואז הג'ינסים. היו לנו עליות וירידות. זה לקח הרבה זמן. אתה לא יכול לדעת מתי אתה הולך להפסיד. אבל לכל אורך הדרך היתה לנו הצלחה. העלייה היתה מסחררת. היום אנחנו מאוד מקצועיים ועם הרבה מאוד נזילות".

אבי (מימין) ג אבי (מימין) ג'ו נקש ורפי נקש. "היתה לנו הזדמנות לקנות את אל על, אבל זה יותר מדי עבודה בגילנו" אבי (מימין) ג

פעילות המשפחה מנוהלת בארץ על ידי אבי חורמרו - איש האמון של המשפחה לאורך השנים בישראל, שאמר ל"כלכליסט": "משפחת נקש פעילה בישראל, וכל הרווחים שנצברים כאן נשארים בארץ ומושקעים הלאה. ההשקעות של הקבוצה הן לטווח ארוך וזו הסיבה שרצינו להיכנס לאי.די.בי, ועדיין רוצים אם יתמזל המזל".

בעוד ג'ו ורפי חיים בניו יורק, אבי נקש חי בישראל. פעילות המשפחה בארץ מהווה כ־20% מהיקף נכסיה בעולם, בעיקר בארה"ב, אם כי גם בנדל"ן באירופה, שם היא מחזיקה, בין היתר, בשני בתי מלון במינכן — יחד עם פארק פלאזה של אלי פפושדו. בארץ מחזיקה הקבוצה בחברת התעופה ארקיע, אותה רכשה לפני שבע שנים תמורת 10 מיליון דולר והפכה אותה לחברה רווחית. לפני שנה רכשה המשפחה את נמל אילת מדי המדינה תמורת 105 מיליון שקל במזומן ומיליון שקל נוספים שישולמו בכל שנה ב־15 השנים הבאות. הם מחזיקים ב־14 מלונות ברשת אורכידאה, והאחזקה העיקרית שלהם היא השליטה המשותפת באמפא עם שלומי פוגל. אמפא מחזיקה בנדל"ן בישראל — כשהנכס הבולט ביותר הוא מגדל אלקטרה בת"א — ב־50% מיצרנית בקבוקי הפלסטיק אמרז, המייצרת את בקבוקי קוקה־קולה, ובחברת אמפא ליס בתחום הליסינג לכלי רכב.

למה אתם נשארים כאן?

"ציונות. אני מאמין גדול בישראל. זו מדינה מצליחה ביותר עם שיעורי אבטלה מהנמוכים בעולם - 6%, נכון? מדינה שנמצאת באי שמסביבו מדינות עוינות במצב כלכלי שונה לגמרי. תראה מה קורה במצרים ובסוריה ואיזו אבטלה יש שם. שים את ישראל באירופה והיא המדינה הכי מצליחה שם. שיעור ההנפקות בנאסד"ק של חברות ישראליות הוא השני בעולם. היהודים מהווים 25% ממקבלי פרס נובל. הישראלים יודעים לעשות עסקים".

אבל יש כאן הרבה בעיות. מחירי הדיור ויוקר המחיה.

"מחירי הדיור גבוהים כי הכלכלה חזקה. כשהכלכלה חזקה, המחירים גבוהים. הפתרון הוא שהמדינה תמכור את קרקעות המינהל לקבלנים שיבנו בהם בתים להשכרה בלבד ושהמדינה תסבסד את המחירים להשכרה".

מה האסטרטגיה שלכם ברכישת נכסים?

"ניהול חסכוני ויעיל. אם אתה עושה את הדברים בצורה נכונה, אתה יכול להרוויח כסף ולא מעט. תראה את ארקיע. לפני שקנינו את ארקיע, היא היתה חברה מפסידה. צריך להסתכל על כל גרוש שיוצא מהחברה. לא לנצל את העובדים אבל לשדר חיסכון ויעילות. כשאני קונה מלון, שנה אחר כך אני מרוויח כפול. למה? רק כי אני עושה את אותם דברים בפחות כסף, ובצורה חסכונית וטובה. אותו דבר עם נמל אילת".

גם באל על זה יכול לקרות?

"ניתן להבריא את אל על. אבל אני כבר בן 70. גם האחים שלי בערך באותו גיל. היתה לנו הזדמנות לקנות את אל על, אבל זה יותר מדי עבודה בגילנו. אני לא רוצה לדבר על אל על".

במה אתה ממליץ להשקיע היום?

"נדל"ן. נדל"ן. הנדל"ן תמיד יעלה, זה נגד האינפלציה. בערים כמו תל אביב, ניו יורק, לונדון, אין יותר חלקות קרקע. אי אפשר לבנות יותר. הכל מלא. אנחנו משתדלים לקנות במקומות כאלה, והמחירים שם יהיו תמיד בעלייה. אנחנו כמעט ולא מממשים. רק קונים. אחנו מחפשים את התזרים בעסקאות שאנחנו עושים. זה המניע העיקרי".

עם אילו אנשי עסקים בישראל אתה בקשר?

"אין הרבה כאלה".

את מי אתה מעריך?

"את נוחי דנקנר. תמיד הסתכלתי עליו והערכתי אותו. רציתי להיות כמוהו. הרבה אנשים לא מסמפטים אותו, אבל אני ראיתי אותו מקרוב. הוא מודה בשגיאות שעשה. חבל מאוד שהיחס אליו בישראל כל כך קשה".

היה לך קשר עם רוכשי אי.די.בי?

"היתה לי שיחה גם עם אלשטיין וגם עם בן־משה. הם נייס פיפל. אנשים נחמדים. אני מבין שיש סימן שאלה סביב הרכישה שלהם. לא מקנא בהם ומאחל להם הצלחה. אני מאחל להם הצלחה, אבל אם העסקה תחזור לשוק, אני אהיה שם. זו עסקה טובה מאוד, החברה הטובה בארץ. בשביל אחד כמוני שבא משכונה שליד כרם התימנים, זה דבר גדול מאוד. למישהו שהוא בן להורים מסוריה ועיראק ולא בן של אמא פולנייה, יש הרבה מאוד אמירה בעסקה כזו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות