צילום: אוראל כהן, רון קדמי
בלב התוכנית האסטרטגית של הבנקים לשנת 2014: אתם
מבעד לחיוכי המנכ"לים שנלוו לפרסום תוצאות ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים בולטת העלייה המדאיגה בהלוואות משקי הבית והעסקים הקטנים, שזינקו ב־7.7% לעומת שנת 2012. למרות נבואות הזעם של הבנקים, היקף העמלות לא נפגע
בזה אחר זה פרסמו בשבוע שעבר שלושה מחמשת הבנקים הגדולים – הפועלים, דיסקונט, והבינלאומי – את תוצאותיהם לשנת 2013 והצטרפו למזרחי טפחות שפרסם לפני כשבועיים. המנכ"לים והיו"רים פיזרו חיוכים לכל עבר, סיפרו על שנה טובה מאוד על אף תנאי המשק המאתגרים — ובראשם הריבית הנמוכה – וניצלו את המעמד להמשיך ולהתלונן על הרגולציה. עוד בטרם פרסם בנק לאומי את דו"חותיו, כבר ניתן לשים לב לכמה נקודות העוברות כחוט השני בין הבנקים השונים:
אם יש תופעה שצועקת את עצמה לדעת מחוץ לספרי הדו"חות השמנים של הבנקים, זו הצמיחה באשראי הצרכני. החובות של משקי הבית ושל העסקים הקטנים רק הולכים וגדלים. הריצה אחרי המשכנתא היא כמובן חלק מזה. היקף המשכנתאות שנטל הציבור במהלך 2013 הגיע לשיא כל הזמנים ועמד על 52 מיליארד שקל, אבל מעניין שגם ההלוואות הרגילות שלוקחים משקי הבית והעסקים הקטנים דרך הבנקים וחברות כרטיסי האשראי גדלות. בדיקה של ארבעת הבנקים הגדולים שפרסמו עד כה את הדו"חות (למעט לאומי) מגלה שהאשראי הקמעונאי (משקי הבית והעסקים הקטנים) תפח ב־18.5 מיליארד שקל, עלייה של 7.7% בהשוואה ל־2012.
בבנקים מסמנים את משקי הבית והציבור כמנוע הצמיחה לשנה הבאה, והפועלים שהאשראי הקמעונאי בו עלה ב־5.3% לעומת 2012, והסתכם ב־92.4 מיליארד שקל, מתכוון להסתער על שני מגזרים רווחיים במיוחד — המגזר הערבי, שלאורך השנים היה נחלת הבנקים לאומי ודיסקונט, והמגזר החרדי שמקבל שירותים מבנק פאג"י בקבוצת הבינלאומי. הציבור לוקח יותר אשראי, אבל ככל הנראה מצליח להחזיק את הראש מעל המים, ובבנק הפועלים מציינים כי לא חל שינוי בתמהיל ההלוואות המסווגות כחובות בהשגחה או חובות בלתי מסופקים, והם עדיין שייכים כמעט כולם ללווים שהם חברות. אגב, האשראי הקמעונאי עדיין נמצא כל כולו בידי המערכת הבנקאית, ומתאפיין ברמת תחרות נמוכה. לא מעט מההמלצות בדו"ח ועדת זקן עסקו בפתיחת תחום האשראי הקמעונאי לסקטורים חוץ־בנקאיים, והמספרים של דו"חות 2013 מראים כמה חשוב לקדם את ההמלצות הללו.
התייעלות? בהחלט, אך לא אצל הבכירים
אחד הנושאים שעלו על הפרק בתחילת דברי המנכ"לים הוא יחסי העבודה. עובדי דיסקונט ועובדי הבינלאומי כבר שלפו חרבות, והם נמצאים בעיצומו של סכסוך עבודה מתיש עם הנהלות הבנקים. מנכ"לית הבינלאומי סמדר ברבר־צדיק לא הסתירה את מורת רוחה ממשמרת המחאה שקיימו העובדים ביום פרסום הדו"חות, ואף הדגישה שהסכסוכים פורצים אף על פי שאין סיבה אלא כטקטיקה ערב בחירות בוועד.
בדיסקונט המנכ"לית החדשה לילך אשר טופילסקי סיפרה ששיעור הבונוס השנתי לעובדים ייקבע אחרי שהסכסוך ייגמר, עם זאת, בבונוס הנדיב והמפנק של הסמנכ"לים לא חל עיכוב. העיניים נשואות כעת לבנק לאומי, שבו יפוג השנה הסכם השכר הנוכחי הנדיב הקובע טייס אוטומטי של 5.8% (ואליו צמוד גם הסכם השכר של הבינלאומי). בבנק הפועלים, שבו יחסי העבודה מתנהלים, נכון לעכשיו, על מי מנוחות, הדגישו גם הם כי הם עומדים בפני התייעלות לצד תודות עמוקות למשאב האנושי וביצעו הפרשה של 440 מיליון שקל לתוכנית פרישה אך בהפועלים נמנעו להשיב על השאלה אם תוכנית הפרישה כוללת גם צמצום בשכר הבכירים. את יוסי גל, יו"ר ועד העובדים של הפועלים, כנראה שלא הכי מעניין כי עלות שכרו של קינן עומדת על פי 25 מעלות השכר הממוצעת בבנק. מנכ"ל מזרחי טפחות אלדד פרשר הכריז במסיבת העיתונאים כי אחד היעדים של התוכנית האסטרטגית היא לשפר את יחס היעילות כך שיעמוד על 55% עד שנת 2017.
במזרחי טפחות כנראה היה חשוב מאוד לצאת עם ההצהרה הזו עוד לפני שבכלל אושרו והובאו לידי בעלי המניות תנאי העסקתו של המנכ"ל שנכנס לתפקיד כבר לפני שבעה חודשים. בבנק הסתפקו בינתיים בהצהרה כי תקרת עלות שכרו של פרשר תהיה 125% מקבוצת הייחוס, אך לא הכריזו מהי אותה "קבוצת ייחוס" אמורפית.
הסביבה הרגולטורית לא פגעה בעמלות
במהלך 2013 החלו להיכנס לתוקף המלצות ועדת זקן שקיצצה וביטלה שורה לא קטנה של עמלות ובהן עמלת בתי עסק קטנים, עמלת שינוי מועד חיוב בכרטיסי האשראי ועמלת ניהול ניירות ערך. גורמים במערכת הבנקאית העריכו אז כי הכנסות של כל בנק ובנק ייפגעו בעשרות מיליוני שקלים, אך בסיכום של 2013 עולה כי אף לא שקל אחד ירד בסעיף ההכנסות מעמלות, נהפוך הוא. אמנם לא נרשמה צמיחה מרשימה בהכנסות מעמלות, אך בסביבה רגולטורית כל כך קשה, כמו שטוענים בבנקים, עלייה של 101 מיליון שקל בהכנסות מעמלות בארבעת הבנקים נראית כהישג.
בבנקים מסבירים כי היציבות נרשמה בעקבות גידול בקהל הלקוחות ובעקבות הרחבת הפעילות של הלקוחות בשוק ההון על חשבון הפקדת כספים בפיקדונות, פעילות שגוררת גביית עמלות. מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן סיכם את רשימת התודות שלו בתודה מיוחדת ללקוחות הבנק, הוא כנראה יודע למה הוא מודה להם. בסך הכל, אגב, הסתכמו העמלות שגבו בארבעת הבנקים שפרסמו עד כה דו"חות בכ־11 מיליארד שקל ב־2013. המהלך הבא שצפוי ב־2014 הוא קביעת סלי עמלות מוגדרים ומתומחרים. ההוראה שתיכנס לתוקף בתחילת אפריל תחייב את הבנקים לשווק ללקוחות מסלול עמלות ניהול עו"ש בסיסי במחיר שלא יעלה על 10 שקלים ומסלול מורחב יותר.
האשראי העסקי – נבואה למשק?
את הנקודה הזאת אולי צריך להתחיל בעיקוף קטן ולהתמקד ביחס הלימות הון של הבנקים, שכפופים לתקנות באזל, ונדרשים לחשב בקפדנות יתרה את נכסי הסיכון שהם מחזיקים ומולם לשמור כרית הון של כסף נזיל. דו"חות 2013 של ארבעת הבנקים מגלים כי רובם נהנים מעודפי הון, מה שאומר שהם כבר ריתקו הון שלכאורה עוד ניתן היה להעניק אותו כאשראי ולהרוויח מכך כסף.
הבנקים התפארו ב"יציבות" וב"שמרנות" אולם נראה שהם היו שמחים לתת את הכסף כאשראי, אם היה מי שרוצה לקחת אותו. בחינה של סעיף האשראי העסקי - האשראי שמעמידים הבנקים לתאגידים הגדולים - מגלה צמצום משמעותי. האשראי העסקי של בנק הפועלים רשם קיטון של 9.3%, האשראי לתאגידים הגדולים של דיסקונט נחתך ב־10% בשנה האחרונה ובאופן כללי, ארבעת הבנקים הגדולים רשמו ירידה מצרפית של 8.2% - ירידה של יותר מ־15 מיליארד שקל.
בבנק הפועלים סיפרו כי הירידה היא גם בעקבות התחרות עם הגופים המוסדיים, אבל חשוב יותר, גם בגלל שהמערכת העסקית צורכת פחות אשראי - ודבר זה הוא סיבה לדאגה וצריך לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות בישראל. במזרחי טפחות, פרשר אמר כי "האשראי של המערכת העסקית יורד וזה לא רק בגלל האפיק החוץ־בנקאי. הביקושים קטנים וזה אומר שהכלכלה מתכווצת, שאין השקעות ושאין יזמות". פרשר תלה את הירידה באווירה הציבורית והרגולטורית שמונעות סביבה יציבה לעסקים.
ונעבור אל מנכ"לית לאומי, רוסק־עמינח
האירוע לפרסום הדו"חות השנתיים נעטף השנה בחגיגיות רבה - שמטרתה היתה, לא מעט, לשדר מסרים זה לזה. כך, למשל, סיפר רוני חזקיהו, יו"ר הבינלאומי, כי לבנק עודפי הון גדולים, וצריך לזכור זאת בתקופה שהבנק הבא בתור מוכר נכסי סיכון (דיסקונט). יו"ר דיסקונט יוסי בכר, מצדו, הכריז בחגיגיות שהבנק ניצב בפני עידן חדש עם כניסתה של המנכ"לית החדשה. ובנק הפועלים? הוא הרים השנה הצגה יוצאת מהכלל שבה נטלה חלק כל ההנהלה בתלבושת אחידה - עניבה אדומה וז'קטים. ההנהלה התנהלה כמכונה משומנת היטב שבה כל אחד מכיר את גבולות גזרתו. הזוגיות של המנכ"ל קינן והיו"ר יאיר סרוסי - שהקפידו לקרוא זה לזה ידידי ושותפי - נראתה מושלמת מתמיד. ההצגה נועדה ספק לעיני העיתונאים, וספק לעיני המתחרה הגדולה מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק־עמינח.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה