אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מלא מקלות, בקושי גזרים

מלא מקלות, בקושי גזרים

במטרה לעודד ניהול תאגידי תקין, שקוף ותחרותי - הרגולטורים נוקטים בהטלת מגבלות, פיקוח אדוק וענישה. את הדבר החשוב באמת הם שוכחים

23.03.2014, 12:00 | אודי רוזנברג

בתי. היא זו שהבהירה לי מהו המרכיב החסר בפאזל של הכלכלה הישראלית. לא, בתי איננה כלכלנית, גם לא עיתונאית. היא עדיין תלמידת חטיבת ביניים.

זה התחיל עם שאלה שהפנתה אלי – שאלה שהיתה בעצם סוג של ביקורת: מדוע תלמיד שנעדר מביה"ס נענש ותלמיד המגיע בקביעות ומוציא ציונים טובים לא מקבל בונוס, למשל יום או שבוע חופש?. קצת התבלבלתי בהתחלה, ואז עניתי את התשובה שנראתה לי מתבקשת, לפיה ה"בונוס" שהיא תקבל כתלמידה טובה הוא עתידה המזהיר. היא חשבה קצת, אבל לא ויתרה, כי בעולם האמיתי, ככה היא הבינה, אף אחד לא עובד ככה. "אם כך, מדוע אני שומעת אותך מדבר על פיטורי עובדים, שזה כנראה עונש, ובד בד מדבר על בונוסים לאחרים. מדוע הם אינם מסתפקים בכך שעתידם יהיה טוב יותר?".

לקח לי כמה שניות, וכשהבנתי מה באמת טמון בשאלה התמימה של בתי, הייתי בהלם. בפשטות הזאת, היא הבהירה לי את הבעיה העמוקה הטמונה בהנחות היסוד ובשיטת העבודה ברגולציה וברגולטורים המנהלים את המשק הישראלי.

אמנה מספר דוגמאות ומצבים להמחיש את הקיים והבעייתיות שבו:

רשות ני"ע – הרשות לניירות ערך מגנה עלינו מפני מסירת מידע שגוי וחסר. הרשות עושה את המיטב להגן על "גברת כהן מחדרה" שתסחור בשוק נקי וללא מניפולציות. הרשות בוחנת, בודקת, ולעיתים אף מטיסה חוקרים ברחבי העולם. מלא מקלות. אבל מה עם הגזר? מדוע לא ראינו בונוס לחברה המקיימת ממשל תאגידי מעולה? ניתן לדרג היקפי דיווח, להתיר לחברות מצוינות מבחינת דירוגית להנפיק עם תשקיף מדף שנשאר בתוקף ליותר שנים מאלו המדורגות נמוך וכך הלאה.

הממונה על ההגבלים העסקיים – הממונה על ההגבלים נמנה על הגופים החזקים במשק כיום, והוא אמון על אי פגיעה בתחרות ולאחרונה אף על הגברת התחרות באמצעות הטלת מגבלות על מונופולים ודומיהם. האם שאלתם את עצמכם מדוע לא הוענקו לו סמכויות להעניק בונוסים לתאגידים מאוד תחרותיים? הדעה הרווחת היא כי עלות אי התחרות במרבית הענפים בארץ עולה למשק מיליארדים רבים. אם כך, הנה רעיון – קחו 5% מהעלות למשק, תעניקו אותם כבונוס לעסקים קטנים המחוללים תחרות, וכולנו נראה איך עם מעט גזר מרוויחים הרבה ונמנעים מלתת הרבה מכות.

הממונה על שוק ההון – גם לממונה על שוק ההון תפקיד מרכזי ביותר. עליה לשמור על כספי החוסכים הפנסיוניים. השמירה חייבת להיות עוצמתית במיוחד כיוון שמדובר בגופים גדולים ביותר בשוק אשר לטענת גורמים מסוימים לא מאוד תחרותי. הממונה מפעילה אגפים שונים השומרים על נהלי ההשקעות, מתן האשראי, מנגנוני הדיווח הכספי ועוד. בדומה לרגולטורים האחרים, גם היא הטילה מגבלות על הגופים המוסדיים, לרבות דמי ניהול מקסימליים והעמסת עלויות ישירות לצד הטלת קנסות לגופים מסוימים, על רקע העמדת אשראי עסקי על ידם. התנייה חיובית לא ממש קיימת שם. אין גזרים. רק מקלות. שערו בנפשכם שהיו מקצצים את עלות האגף במחצית ואת החיסכון היו מעניקים כבונוסים לגופים המשיגים תשואה גבוהה לחוסכים, שמקבלים ציוני בקרה גבוהים, או סתם לעידוד גופים צעירים ומחוללי תחרות. לי לפחות זה נראה כיעיל הרבה יותר.

אין גזרים, צילום: שאטרסטוק אין גזרים | צילום: שאטרסטוק אין גזרים, צילום: שאטרסטוק

יש דרך אחרת

ישנם גם מעט רגולטורים אחרים: משרד התקשורת כדוגמא, מקצה בחינם רישיונות ותדרים לשני מתחרים חדשים בשוק הסלולרי, כנגד התחייבות לחולל תחרות וכנגד העמדת בטחונות ראויים. ואיזה פלא, מבלי לפקח על המחיר ומבלי להעניש את המתחרות הותיקות, ירדו המחירים. האם המהלך מושלם באיכותו?. לטענת רבים היה ניתן לעשות זאת בצורה עדינה יותר או מדורגת יותר, אך אין חולקים לעניין הרעיון עצמו. יצירת תחרות באמצעות עידוד תחרות ומתן בונוסים, בדמות רישיונות ותדרים חינם. המשק קיבל הרבה יותר ואף אחד לא נענש.

גם משרד האוצר פועל בצורה דומה במקרים רבים: קרנות המנוף שהוקמו, הקרנות החדשות הצפויות לקום למימון עסקים בינוניים, כולם דוגמאות לגזרים הניתנים ע"י הרגלוטור בדמות הרחבת המקורות הכספיים ומתן ביטחונות לגיוס אשראי לחברות המעודדות תחרות וצמיחה.

שימו לב שבתחום העוצמתי ביותר בכלכלה הישראלית, ההיי טק, הממשלה פועלת רק באמצעות רגולציה מעודדת. הן באמצעות מענקים על השקעות, הן באמצעות הקלות מיסוי, תמיכת מדען ראשי ועוד. הפלא ופלא, בתחום היחיד בישראל שאין בו רגולציה מגבילה, שבו לא הוטלו קנסות ולא הותוו כללים, דווקא שם אנו מצליחים לייצר את הערך הגבוה ביותר.

באמת שלא צריך להיות גאון גדול (אף שלדעתי בתי כן...). בתי הבינה את הרעיון מבלי להתעניין בכלכלה. כללים, איומים ויצירת פחד לא יכולים להיות הכלים הבלעדיים להסדרת השוק. דווקא הגישה מעודדת התחרות (במקום המענישה על אי תחרות) וזו שמפגישה חברות ורגולטורים בתהליכים חיוביים, היא זאת שתשנה את השוק בישראל. קצת מקל והרבה הרבה גזרים.

אודי רוזנברג הוא מנכ"ל גיזה זינגר אבן

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
התשובה הנכונה לשאלה של ביתך, ובהשאלה לכל שאר השאלות במאמר
היא שמי שמתייצב ללימודיו כל יום פועל כחוק, כראוי ומצופה ממנו ואין מעניקים מתנות למי שמתנהג לפי הנורמה. להיפך, המבריזים הם אלו שעוברים על החוק וכן, על עבירה על החוק נענשים. האם, לצורך הדיון, כאשר ביתך משתתפת במטלות הבית, כפי שהגדרתם, אתה וזוגתך, עבורה, היא זכאית לבונוס? או שמא עמידה במטלות היא תנאי הכרחי, לאו דווקא מספיק, כדי לקבל את הגמול שהוחלט עליו (אוטו, יציאה לחברים, משחק מחשב... יו ניים איט)? באותו אופן, כאשר חברה עסקית מתנהלת לפי חוק היא... מתנהלת לפי חוק. כל הכבוד ממש ותודה רבה באמת. כאשר חברה עוברת על החוק יש להפעיל עליה סנקציות - מקלות מטפוריים. מתי כן יש מקום לבונוסים, לגזרים? כאשר ההתנהלות היא יוצאת מגדר הרגיל לטובה. כאשר הבת שלך עושה לא רק את המטלות שלה אלא גם את שלך, וזאת בלי שביקשת ממנה לעשות כן ובלי שרמזת לה(!) שהתנהגות כזו תזכה אותה בגמול-יתר. בהשאלה לעולם העסקי, מתי חברה כן זכאית לבונוס מהרגולטורים? כאשר היא מוכיחה לאורך זמן כי היא מתנהלת באחריות ציבורית. כאשר באופן עקבי החברה כלל לא נוהגת בנהלים נפסדים שחברות אחרות נקנסות עליהם אחרי שנתפסו כש"ידן בצנצנת העוגיות". אני עדיין לא אבא לילדים וודאי שאינני רגלוטור כבוד-פנים, ועדיין, להבנתי את הפסיכולוגיה של בני-אדם, תלמידי חטיבה או מנהלים בכירים, דווקא התנהלות של "תהיו בסדר ותקבלו פרס", הפינוק הזה של מספיק להיות "בסדר" כדי לזכות בפרסים, לא צריך חלילה להשקיע ולהיות יותר טוב יוצר ילדים מפונקים שחושבים שהכל מגיע להם שהופכים למנהלים ש"לא סופרים אף אחד ממטר".
א.פ.  |  23.03.14