אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
באוצר מבטיחים: המדינה תערוב לחובות חברת החשמל צילום: אלעד גרשגורן

באוצר מבטיחים: המדינה תערוב לחובות חברת החשמל

באגף החשב הכללי ביקשו להרגיע את המלווים, והכניסו לטיוטת הדו"ח של ועדת יוגב הערה שלפיה החובות המגובים בערבות מדינה ייפרעו כסדרם. יצרני החשמל הפרטיים: הרפורמה מטפלת רק בחוב של חברת החשמל, ולא בתחרות במשק החשמל

24.03.2014, 08:03 | ליאור גוטמן

בטיוטת הדו"ח הסופי של ועדת יוגב לגיבוש רפורמה במשק ובחברת החשמל מסתתרת המלצה מוזרה למדי. בעמוד 9, תחת הפרק שנושא את הכותרת "מבנה ההון של חברת החשמל", בסעיף 11 מתחבא המשפט: "חברת החשמל תפרע את התחייבויותיה המגובות בערבות המדינה בהתאם ללוח הסילוקין המקורי שנקבע להן במועד העמדת הערבות".

קראו עוד בכלכליסט

חברת החשמל היא הרי חברה ממשלתית בבעלות כמעט מלאה (99.85%), אז למה ראשי האוצר חושבים שצריך לחדד שאת התחייבויות החברה שמגובות בערבות מדינה יש חובה לפרוע, ואילו את השאר לא?

אורי יוגב. ללא רפורמה, לא ברור אם חברת החשמל תוכל לכסות את החוב, צילום: נמרוד גליקמן אורי יוגב. ללא רפורמה, לא ברור אם חברת החשמל תוכל לכסות את החוב | צילום: נמרוד גליקמן אורי יוגב. ללא רפורמה, לא ברור אם חברת החשמל תוכל לכסות את החוב, צילום: נמרוד גליקמן

חוששים לאיתנות הבנקים

 

מתשובה לפניית "כלכליסט" בנושא עולה שהמשפט הזה הוכנס לבקשת אגף החשב הכללי שבמשרד האוצר. המטרה: לחדד בפני המלווים שהמדינה ערבה לחובות החברה. בהסבר שהגיע מטעם ועדת יוגב מבהירים שאם לא תהיה רפורמה בחברה, אף אחד לא יכול לדעת אם בעוד כמה שנים יהיו בידי חברת החשמל כל האמצעים לכיסוי החוב, ולכן מדינת ישראל עומדת מאחורי אותן הלוואות והנפקות אג"ח שנטלה החברה.

ומה לגבי החוב האחר? כאן כבר אין תשובה מי ערב לו. לכאורה התשובה פשוטה - חברת החשמל ערבה לו. אבל מה יקרה אם לא יהיה בידה כסף? גם כאן התשובה ברורה, אבל אף אחד לא רוצה לכתוב אותה רשמית - חברת החשמל תיאלץ לעשות אחת משלוש הפעולות הבאות: לבקש העלאת תעריף לכיסוי החוב, לגייס כסף מחדש או ללכת לבעל הבית שלה, מדינת ישראל, ולבקש הזרמת הון. בכל אחת משלוש האפשרויות מדובר במהלך שסותר לגמרי את תכלית הרפורמה ומחליש את איתנותה הפיננסית של החברה או פוגע בצרכנים, משימה שאותה ועדת יוגב מנסה למנוע.

עיון בדו"ח הכספי של הרבעון השלישי של 2013, האחרון שפרסמה חברת החשמל ושאותו סיימה החברה בהפסד של 368 מיליון שקל, מעלה שהיקף ההתחייבויות הפיננסיות של החברה (לבנקים, למוסדיים וחוב מול המדינה) הוא כ־56 מיליארד שקל, כאשר כלל חובות חברת החשמל הגיעו בתקופת הדו"ח לכ־73.7 מיליארד שקל. מתוך זה, ההתחייבויות בערבות מדינה הן בהיקף של כ־8.3 מיליארד שקל, כשבין המלווים נמצאים חמשת הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, הבינלאומי, דיסקונט ומזרחי טפחות), כמו גם בנקים זרים ומוסדיים.

לשם המחשה של גודל החוב, בנק לאומי סיים את שלושת הרבעונים הראשונים של 2013 ברווח של כ־1.6 מיליארד שקל, ואילו החוב שיש לחברת החשמל מולו, שמגובה בערבות מדינה, מגיע ל־2.3 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון השלישי של 2013.

"לא יוצרים בסיס לתחרות"

 

בתוך כך, בעלי תחנות הכוח הפרטיות תוקפים בחריפות את הרפורמה. בשיחה עם "כלכליסט" אמר איתן מאיר, מנכ"ל תחנת הכוח דליה אנרגיה, כי "איך שאני מבין את המסקנות, חברת החשמל תמשיך לשלוט בענף גם בעוד עשר שנים. מציאות זו, שאינה רפורמה כלל ועיקר, מאוד תועיל לוועד המאוד מיליטנטי של עובדי חברת החשמל שיוכל לשלוט בשאלטר. כמו שזה נראה עכשיו, הרפורמה הזאת מטפלת בחוב של החברה ולא בתחרות, והיא גם לא יוצרת בסיס טוב של תחרות".

יו"ר פורום תחנות הכוח הפרטיות איתי הייגיס מזהיר שאם הרפורמה תעבור במתכונתה הנוכחית, המימון להקמת תחנות כוח חדשות במשק ייעצר מיידית. "חברת החשמל תמשיך להיות מונופול, ובמקביל מודל מכירת החשמל והתעריפים שלו עוד לא ידוע".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות