נוגעת ללב

בכניסה לבית ציוני אמריקה, ביום ראשון בערב, התכנסה קבוצת אנשים שכבר צפתה ב"המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" בלונדון ולא הפסיקה לשבח ולהלל. "מעניין איך זה יהיה פה", אמר אחד מהם רגע לפני הכניסה לאולם. בתום ההצגה, ביציאה מהאולם, היה ברור כבר שהגרסה של בית ליסין לא אכזבה. אותו קומץ היה נלהב גם עכשיו, והאנשים ציינו כי נפעמו מההצגה.

עולם קסום

תיאטרון בית ליסין מעלה את המחזה מאת סיימון סטיבנס, על פי רב המכר של מארק האדון, בתרגומו של דניאל אפרת ובבימוי של גלעד קמחי. כריסטופר בון הוא נער בן 15 המצוי אי שם על הספקטרום האוטיסטי, פותר תרגילים מסובכים במתמטיקה, מכיר את כל ערי הבירה, לא נוגע בדברים חומים או צהובים, תמיד אומר את האמת, נמנע מקשר עין וממגע ולא אוהב מקומות הומים ורועשים. הספר על הנער המיוחד שיוצא לגלות מי רצח את הכלב של השכנים ומגלה בדרך מדוע נעלמה אמו מחייו, הפך לשלאגר בימתי בלונדון, ומסתמן כאחת ההצגות הנדירות והמרגשות שעלו כאן בשנים האחרונות, הודות ליוצריה המוכשרים.

אפרת השכיל לשים בפיו של כריסטופר מילים שימחישו את עולמו המורכב ויתאימו לקצב מחשבתו ולחיתוך הדיבור שלו. קמחי המופלא, שמשתבח מעבודה לעבודה, יצר עולם בימתי קסום ודינמי, שבאמצעות תנועה מומחשים בו מעברים של מקומות וזמנים. עבודותיו נותנות כבוד לאמנות התיאטרון על כל מרכיביה, ונעים לצפות בכך כל פעם מחדש. תפקיד חשוב במיוחד בעיצוב עולמו של כריסטופר יש לתאורה המופלאה של קרן גרנק, לווידיאו־ארט המקסים של יואב כהן, למוזיקה של אמיר לקנר ולתפאורה של ערן עצמון, המורכבת מקופסאות אפורות נשלפות שהופכות לחפצים שונים, אוגרות חפצים בתוכן ומסמלות את הסדר והקטלוג במוחו של כריסטופר.

מסע אישי

נבחרת השחקנים הנפלאה, המתפקדת כאנסמבל לכל דבר, ראויה לשבחים על מגוון התפקידים שהיא מגלמת. הנבחרת כוללת את נדב נייטס, יורם טולדנו, יעל שרוני, נעה בירון, דני גבע, ליאת גורן, דרור טפליצקי, ליז רביאן, טל דנינו ואביבה נגוסה. שרוני היא האם שעזבה כי לא יכלה לשאת יותר את ההתמודדות, ובירון מצוינת בתפקיד המורה המטפלת והמצפן של כריסטופר. גורן מקסימה כשכנה המבוגרת והחביבה וטולדנו רגיש ומרגש עד כאב כאביו.

המעבר מספר לבמה לא תמיד עובר בהצלחה, וסוד קסמו של העיבוד הבימתי הזה הוא שבבסיסו הדיאלוג בין כריסטופר לשיבון המורה שתומכת בו ומעודדת אותו לכתוב את סיפורו. ההקראה של בירון את הסיפור, כשהיא משדרת את הנועם הנדרש בקולה וחזותה, חושפת בפני הקהל את מחשבותיו של הנער. המורה היא האדם שכריסטופר הכי בוטח בו, והיחסים הנרקמים ביניהם פשוט קסומים.

אבל חוד החנית של ההפקה הוא נייטס הנפלא, אשר בכישרונו הרב, צניעותו, רגישותו, קולו, אחיזת גופו והקסם האישי השופע ממנו ללא הרף, מגלם בשלמות חיצונית ופנימית את הנער המיוחד הזה, ועובר עם הקהל את מסעו האישי והמרגש.

רגעים שנזכור ביום שאחרי:

1. המשחק המופלא, המרהיב ועוצר הנשימה של נדב נייטס.

2. הסצנה בה כריסטופר מטפס על הקופסאות כמרחף בחלל, ומדמיין שיהיה אסטרונאוט.

3. הקשר בין כריסטופר ואביו, עם הסימן המוסכם של קירוב כפות הידיים במקום חיבוק.