אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שמואל מרום נגד הבינלאומי: "אנשים מסרבים להעיד מחשש לפרנסתם" צילום: עמית שעל

שמואל מרום נגד הבינלאומי: "אנשים מסרבים להעיד מחשש לפרנסתם"

מרום התובע מהבינלאומי 73 מיליון שקל בטענה שבחשבונותיו בוצעו רכישות מט"ח בלתי חוקיות, מבקש לזמן עובדים לשעבר בחדר העסקאות לעדות מאחורי פרגוד כדי למנוע מהבנק לזהותם

25.03.2014, 08:41 | תומר גנון

איש העסקים שמואל מרום, שתובע 73.5 מיליון שקל מהבנק הבינלאומי בטענה שביצע בחשבונותיו רכישות מט"ח בלתי חוקיות, מבקש מבית המשפט לאפשר לחלק מעדי התביעה להגיש תצהירים בלי שהבנק יידע את זהותם של העדים. כן מבקש מרום להורות לעורכי הדין של הבנק לחקור עדים אלה על תצהיריהם מבלי שדבר זהותם יוודע לבינלאומי.

מדובר בפרקטיקה המשמשת לעתים בהליכים פליליים, למשל כשעדים מעידים מאחורי פרגוד. התובע מרום מבקש "לייבא" את הרעיון להליך אזרחי, בטענה שהדבר נדרש כדי להגיע לחקר האמת.

"אין חשש מאלימות, חלילה"

לטענת עורכי הדין רועי סלוקי ואסף ברם ממשרד ברם סלוקי ושות', באי כוחו של מרום, לשעבר בעל השליטה בחברת התיירות דיזנהאוז, הם "קיימו פגישות עם כעשרה אנשים ששימשו בעבר עובדי חדר עסקאות מט"ח, אם אצל המשיב (הבינלאומי) ואם בבנקים אחרים. הפרטים שנשמעו בפגישות אלה עשויים לתרום רבות לחקר האמת, אלא שכמעט כולם סירבו ליתן עדות מטעם המבקשות בכל תנאי, מפאת החשש שיהא בכך כדי לפגוע ביכולתם להמשיך ולעבוד במגזר הפיננסי".

לפי הבקשה שהוגשה לשופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, דניה קרת־מאיר, "מדובר בעדויות אובייקטיבית ממקור ראשון על התנהלות חדר עסקאות מט"ח של בנק, כדוגמת הבינלאומי ואפילו זה של הבנק עצמו. העדויות מושא הבקשה מחזקות את טענות התובעות ומדגישות את ניגוד העניינים של הבנק אל מול לקוחותיו בנוגע לעסקאות במט"ח שמבצעים האחרונים באמצעות הבנק".

אילוסטרציה, צילום: shutterstock אילוסטרציה | צילום: shutterstock אילוסטרציה, צילום: shutterstock

"למען הסר ספק", כותבים סלוקי וברם, "אין בפי המבקשות טענה לחשש, חלילה, מפני אלימות פיזית שאליה עלול להיות חשוף עד, אולם באותה נשימה ייטען שאין להפחית במשקלו של החשש מפני פגיעה כלכלית כאמור, שככל שיתגשם יגרור תוצאות הרות גורל מבחינת אותו עד".

במסגרת התביעה נטען שהבנק ביצע בחשבונות מרום סדרה של רכישות מט"ח בלתי חוקיות ואף פליליות, תוך הטעיה, הסתרה ורשלנות במהלך השנים 2004–2008. "הבנק", נטען בתביעה, "יזם, ניהל, ייעץ וביצע פעולות השקעה בחשבונות התובעות ברמות סיכון גבוהות עם סיכוי קלוש בלבד לרווח, וזאת תוך הסוואה מהתובעות של החבויות וההפסדים העצומים שנצברו, ביצוע אלפי פעולות תוך מחזור עסקאות של יותר מ־12 מיליארד דולר וגביית עמלות עתק".

"גלגול של עסקאות לא מוצלחות"

הבנק הבינלאומי, שמיוצג על ידי עורכי הדין אורי גאון ועינב נהרי־סנדלר ממשרד לוינבוק ושות', דחה בכתב הגנתו את טענותיו של מרום, והכחיש כי נעשו פעולות בלתי חוקיות בחשבונות החברות שבבעלותו. הוא טוען כי "מרום מנסה לגלגל לפתחו של הבינלאומי עסקאות לא מוצלחות".

מהבינלאומי נמסר בתגובה לבקשת מרום כי "הבנק יתייחס לנושא במסגרת ההליך המשפטי".

תגיות