אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גם ב-2013: אחת מכל 7 תלונות נגד שופטים - מוצדקת צילום: מיקי אלון

גם ב-2013: אחת מכל 7 תלונות נגד שופטים - מוצדקת

85 תלונות שהוגשו נגד שופטים בשנה החולפת נמצאו מוצדקות, ועוד עשרות עשויות היו להימצא כאלה אלמלא הבירור בהן "מוצה". מרבית התלונות עוסקות בסחבת ועינוי דין או בהתבטאויות לא מקובלות מצד שופטים. רק במקרה אחד המליץ הנציב לנקוט צעדים נגד שופט מחוזי שהפעיל לחץ מוגזם על צדדים להתפשר

25.03.2014, 14:04 | ענת רואה

גם בשנה החולפת, אחת מכל כ-7 תלונות נגד שופטים נמצאת מוצדקת. נציב תלונות הציבור על השופטים הנכנס, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, פרסם היום את הדו"ח השנתי של הנציבות המסכם את שנת 2013.

ריבלין נכנס לתפקידו רק בחודש נובמבר 2013, כך שהדו"ח משקף בעיקר את פועלו של הנציב הקודם, שופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, ומטביעת האצבע האישית של ריבלין ניתן יהיה להתרשם רק בדו"ח הבא.

מהדו"ח עולה כי בשנת 2013 נמצאו 85 תלונות מוצדקות (14.7%) מתוך 579 תלונות שהוגשו בסה"כ. עם זאת, משמעות הנתון איננה כי כל יתר התלונות נדחו, אלא מתוך 494 התלונות שלא נמצאו מוצדקות, רק 395 נדחו לאחר בירור.

כ-100 תלונות נוספות לא התבררו עד הסוף, ברובן הבירור "הופסק", למשל מפני שהמתלונן ביטל את התלונה או לא העביר מסמכים נדרשים לנציבות, ובאחרות החליט הנציב כי הבירור "מוצה", גם כשלכאורה היה ממש בתלונה, אלא שלדעת הנציב הליקוי בהתנהגות השופט אינו חמור מספיק בכדי לקבוע שהתלונה הינה מוצדקת.

לכאורה, בהשוואה לשנת 2012 חל שיפור מסוים שכן אז נמצאו מוצדקות 101 תלונות, אלא שבאותה שנה המספר הכולל של התלונות שהוגשו היה גבוה יותר, כך שאחוז התלונות המוצדקות מתוך כלל התלונות כמעט ולא השתנה.

מי הם שיאני התלונות נגדם?

מהנתונים המופיעים בדו"ח עולה כי שיאני התלונות הם השופטים של בתי משפט השלום וכן מבתי המשפט לענייני משפחה, אם כי בבתי משפט שלום חל שיפור ניכר לעומת שנה קודמת בה היו 48 תלונות מוצדקות לעומת 28 בדו"ח הנוכחי.

אליעזר גולדברג, הנציב היוצא, צילום: נועם מושקוביץ אליעזר גולדברג, הנציב היוצא | צילום: נועם מושקוביץ' אליעזר גולדברג, הנציב היוצא, צילום: נועם מושקוביץ

בבתי משפט למשפחה לעומת זאת לא חל שיפור: 17 תלונות מוצדקות בדו"ח הנוכחי לעומת 16 בשנה קודמת. 8 שופטים נחשבים אישית כשיאני התלונות: 4 תלונות מוצדקות התקבלו נגד שופט אחד מבית המשפט לענייני משפחה, אשר פרש בינתיים מכס השיפוט. 4 שופטים נוספים "זכו" לכך ש-3  תלונות נגד כל אחד מהם נמצאו מוצדקות, ונגד 3 שופטים נמצאו 2 תלונות מוצדקות כלפי כל אחד מהם.

השופטת דיברה בסלולרי

מספר לא מבוטלת מהתלונות המוצדקות עוסקת בהתבטאויות לא ראויות מצד שופטים. כך למשל שופטת בית הדין האזורי לעבודה שאמרה לצד לדיון "תצאי מהאולם, תלכי לעשות פיזיותרפיה ותרגעי" והנציב קבע כי הדבר אינו ראוי והתלונה מוצדקת.

במקרה אחר, שופט בית הדין האזורי לעבודה כעס על עורכת דין שסיכלה הצעת פשרה שהציע, משום שלא כללה שכר טרחת עו"ד, באומרו כי זה מביש שבשביל 1,000 שקל סוכל ההסדר ו"בישיבת השופטים הקרובה בדעתו לספר על כך כבדיחה". הנציב קבע כי תגובת השופט חרגה מהתנהגות ראויה והתלונה מוצדקת.

עוד תלונה מוצדקת נמצאה נגד שופטת בית משפט לעניינים מקומיים שהשיבה לשיחת טלפון במכשיר הסלולרי שלה, במהלך דיון הוכחות, ואך הפסיקה את הדיון למספר דקות לצורך כך. הנציב קבע כי הדבר אינו ראוי.

שופטת שלום שנחלצה לסייע בסכסוך בין בן משפחתה לצדדים שלישיים, ובתוך כך ביקרה בנכס נשוא הסכסוך וכן שוחחה טלפונית עם המתלונן, החליפה עמו הודעות SMS ואף נפגשה עמו בדירתה, זכתה להבהרה מצד הנציב: למרות שאין מניעה ששופט ייחלץ לעזרת בן משפחתו במתן עצה טובה בתוך המשפחה ומאחורי הקלעים, אלא שעליו להרחיק את עצמו ממעורבות ישירה עם בעל ריבו של בן המשפחה, ובעיקר להיזהר כשקיים חשש שהסכסוך יגיע לביהמ"ש והשופט עלול להיות מוזמן כעד, כפי שארע באותו מקרה.

הנציב כתב כי ניתן להבין לליבה של השופטת אלא שהיה עליה לדעת הנציב להימנע מלקחת צד פעיל בישוב הסכסוך. השופט קבע כי בירור התלונה מוצה ולא הגדיר את התלונה ככזו שנמצאה מוצדקת.

התלונות הנפוצות ביותר - סחבת בניהול ההליכים

העילה הנפוצה ביותר לתלונות מוצדקות היא סחבת בניהול ההליכים ועיכובים לא סבירים במתן החלטות ופסקי דין. התלונה היחידה שנמצאה מוצדקת נגד שופט בית המשפט העליון נסובה סביב עיכוב במתן פסק דין, כשהמתלונן טען כי התיק היה בלשכתו של אחד משופטי הרכב במשך מספר שנים בלי שנכתבה חוות דעתו. הנציב קבע כי מדובר בעיכוב של למעלה מ-3 שנים מאז הדיון האחרון בערעור שבו נשמעו סיכומי הצדדים. הוא קבע כי אף שלא נעלמו מעיניו הסברי השופט בדבר עומס עבודה והיות התיק מורכב, אך הם לא מצדיקים עיכוב כה ממושך.

בשני מקרים אחרים טענו שני שופטים (מביה"ד לעבודה ומהמחוזי) שעיכבו כמה שנים מתן פסק דין בגלל שהמתינו להכרעה של ערכאה גבוהה יותר בסוגיה דומה. במקרה נוסף התלוננה ניצולת שואה כי מעל 8 שנים חלפו מתחילת ההליכים ועדיין אין פסק דין. הנציב קבע כי גילה המתקדם של המתלוננת היו צריכים לגרום לשופט לעשות כל מאמץ לסיים בהקדם.

שופטת שלום טענה בפני הצדדים כי "פסק הדין בהליכי הגהה אחרונים", ובפועל נתנה את פסק הדין רק כשתשעה וחצי חודשים לאחר מכן ושנתיים וחצי אחרי הסיכומים. המתלוננת האשימה את השופטת ב"אי אמירת אמת" שכן הליכי הגהה אינם נמשכים פרק זמן כה ממושך. הנציב מצא התלונה מוצדקת.

במקרה אחר, התלוננה אישה שבית המשפט למשפחה עיכב במשך חצי שנה מתן החלטה בנושא מזונות זמניים. השופטת טענה בתגובה כי נוהל נשיא ביהמ"ש העליון שקובע שהחלטה במזונות זמניים תינתן בתוך חודש וחצי, לא היתה בתוקף בעת שעיכבה את ההחלטה. הנציב קבע כי גם אם אין נוהל, אין פירוש הדבר שביהמ"ש יכול לעכב החלטה פרק זמן בלתי סביר. עיכוב דומה של שופט בבקשה לקבוע הסדרי ראייה בין אב לילדים הוביל גם הוא לקביעה שהתלונה מוצדקת.

במקרה חמור יותר, נמצאה תלונה מוצדקת כשאם התלוננה שבתה הוצאה ממשמורתה מבלי שזימנו אותה אפילו פעם אחת לביהמ"ש, אלא השופט נעתר לבקשת האב לפי בקשתו בלבד ובלי לקיים דיון במעמד הצדדים.

רק המלצה אחת לנקוט צעדים משמעתיים נגד שופט

חרף כל הדוגמאות והנתונים המפורטים באריכות בדו"ח הנציב, בפועל אין להם משמעות מעשית אמיתית. בדו"ח עצמו כותב הנציב כי כל החלטה בתלונה מוצדקת מתוייקת בתיקו האישי של השופט וכי עלולה להיות לכך משמעות לעניין קידומו של השופט. אלא שמנגד, מתוך 85 התלונות שנמצאו מוצדקות הנציב מפרט כי בשנה החולפת הוא המליץ רק במקרה בודד אחד לשרת המשפטים לשקול לנקוט צעדים משמעתיים נגד שופט, כשהכוונה היא לתלונה נגד שופט מחוזי שהפעיל לחץ מוגזם על הצדדים להתפשר.

בנוסף, העובדה שהתלונות מתבררות בסודיות והדו"ח השנתי אינו חושף את זהות השופטים שהתלונות נגדם נמצאו מוצדקות, ואפילו אין בו פירוט לכל התלונות שנמצאו מוצדקות אלא רק דוגמאות שהנציב מחליט לפרסם – תורמים גם הם לאפקטיביות הנמוכה יחסית של מוסד הנציב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
ערב טוב נציין שאני מחזיק בחומר חקירה פלילית
ערב טוב נציין שאני מחזיק בחומר חקירה פלילית אשר קושרת את מערכת בית המשפט לפרשת שחיתות מעורבים: שופטים,שוטרים,עו"ד,תובעים פסיכיאטרים אחד מבית חולים לב השרון ואחת ממבן רמלה ( באר יעקב) חוות דעת סותרת באותו עניין אני מחזיק את חוות הדעת  אבקש ליצור קשר טלפוני איתי ב 0526948804 אודה מראש אהרון אסרף
אהרון660  |  26.10.16
5.
מהו הלחץ ואיך השופט שלחץ לפשרה
אני מעוניינת לדעת מהו אותו מקרה היכן אוכל למצוא אני כואבת שנים על הניצול של מעסיק שעבדתי מבוקר עד ערב בחום בגשם בקור, לא קיבלתי שכר, המעביד הגיש חומר מפוברק 4 ימים לפני דיון הוכחות, השופטת לא נתנה לי זמן לבדוק ,לחצה בכוח ממש בכוח על פשרה, לא רציתי בכיתי הייתי נסערת, חתמתי את המילה תחת .ל. כאב כעסה קרעהה, שיפצה פרוטוקול יותר נכון הסכם נבהלתי חתמתי , כשהיא אמרה עוד כצה דברים מפחידים זה לא לחץ?
אזרח , מרכז  |  14.05.14
4.
שיבדקו מידית את ביהמ"ש הפרטי שפתח השופט בדימוס יצחק שנהב בסמוך לביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן.
השופט בדימוס יצחק שנהב כנראה לא מסכים עם ההחלטה לשלוח אותו הביתה לפנסיה והחליט להמשיך ולהיות שופט בבית המשפט הפרטי שפתח בסמוך לביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן. לשם מופנים זוגות זוגות לגישור ובוררות בעשרות אלפי שקלים האיש העלוב הזה יצחק שנהב מורח את הצדדים בעשרות שעות של כלום אדם סנילי על גבול הטמטום. זהירות מדובר בנוכל.
הצדיק , ירושלים  |  29.03.14
לכל התגובות