אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אמיר ברנע: "הנושים של דלק נדל"ן ברחו מהנכסים ורצו לגמור את הסיפור" צילום: אוראל כהן

אמיר ברנע: "הנושים של דלק נדל"ן ברחו מהנכסים ורצו לגמור את הסיפור"

"בדיעבד נראה שהנכסים של דלק נדל"ן היו שווים הרבה" כך לדברי פרופ' ברנע ביום עיון בנושא הסדרי חוב באוניברסיטת ת"א "לעומת זאת, ההסדר באפריקה היה מוצלח כי לב לבייב הביא כסף מהבית"

27.03.2014, 18:26 | יניב רחימי
"הנושים של דלק נדל"ן ברחו מהנכסים ורצו לגמור את הסיפור. בדיעבד נראה שהנכסים של דלק נדל"ן היו שווים הרבה" כך אמר היום (ה') פרופ' אמיר ברנע ביום עיון בנושא הסדרי חוב של לשכת עורכי הדין והחוג לחשבונאות באוניברסיטת ת"א.

קראו עוד בכלכליסט

ברנע התייחס בדבריו להסדר החוב של אפריקה שעניינו חוב של 7.4 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח. "אפריקה הייתה אמורה לשלם למחזיקי האג"ח מיליארד שקל מדי שנה והמשמעות הייתה מכירת נכסי הליבה של אפריקה".

לדברי ברנע ההסדר באפריקה היה מוצלח הודות לנכונות של בעל השליטה, לב לבייב, לתרום להסדר ולהביא כסף מהבית. "שבעה חודשים אחרי השלמת הסדר החוב באפריקה הגיעה חבילת הפיצוי לנושים לערך המתואם שלהם ובאפריקה הרימו כוסית".

עו"ד דוד חודק הציג את הלקחים מ"מגה ההסדרים" בשוק האג"ח. "בארה"ב בעלי התפקידים מבינים טוב יותר את תפקידם אבל אין פערים גדולים במשך הזמן שאורך הסדר חוב ביננו לארה"ב" אמר חודק.

"בפרשת אי.די.בי בית המשפט המחוזי קבע שיתכנו מצבים בהם ניתן לכפות הסדר על חברה גם אם היא מתנגדת". חודק הצדיק את החלטת בית המשפט על רקע העובדה שמטרת ההסדר היא למקסם את התמורה לנושים.

עו"ד דוד חודק , צילום: עמית שעל עו"ד דוד חודק | צילום: עמית שעל עו"ד דוד חודק , צילום: עמית שעל

"באנגליה אי אפשר לכפות הסדר על חברה ללא הסכמתה. בעניין הזה ישראל הולכת אחרי ארצות הברית, שם לחברה יש זכות להציע ראשונה הסדר חוב לאחר מכן גם הנושים רשאים להגיש הצעה משלהם".

"למדנו בספרות שיש חמישים גוונים לאפור, כך גם לשאלה מה נחשב לחדלות פרעון" חודק טען שקביעת ביהמ"ש בפרשת אי.די.בי מרחיבה את המונח חדלות פרעון ושדבר זה יוצר פגיעה בוודאות המשפטית והעסקית.

"לא באתי לדבר על הנושא שאתם רוצים שאדבר. באתי לדבר על המתעשרים החדשים" כך אמר השופט איתן אורנשטיין שמנהל את התיק של אי.די.בי "האם מעמדם של סוחרים שרכשו אג"ח במהלך ההסדר במחירי רצפה צריך להיות זהה לזה של יתר הנושים? אני לא משוכנע לגמרי. למתעשרים החדשים יש אינטרס אחר מיתר הנושים". אמר אורנשטיין.

"יש כאן דילמות. בהסדר הנושים מתפשרים. אבל אם לוקחים את הספקולנטים, לא רק שהם לא מפסידים, הם מרוויחים. יכול להיות שצריך לשנות את החוק. גם הרגולטור צריך לתת את דעתו בנושא".

שיראל גוטמן לשעבר מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ני"ע הסבירה כי הרגולטור בחר שלא להתערב, בין היתר בגלל שהספקולנטים נותנים נזילות לשוק. אורנשטיין השיב שהוא לא משוכנע שיש בכך צדק. "יש בכך פגיעה בשיוויון בין הנושים".

עו"ד רם כספי הצדיק את עמדת אורנשטיין: "אם קרן קונה אג"ח ב-20 אגורות ומשפיעה על הסדר חוב באופן שההסדר ייסגר על 40 אגורות יש כאן בעיה". גוטמן ציינה שגם משקיע שרוכש אג"ח ב-20 אגורות ירצה למקסם את ההחזר שלו ולקבל כמה שיותר אגורות לשקל. מלבד זאת, כשמחזיקי האג"ח ידעו שאם חברה נכנסת להסדר המסחר באגרות החוב שלה נפסק, הם יימנעו מלקדם הסדרי חוב.

השופט אורנשטיין טען כי בתי המשפט ערים לחשיבות לוח הזמנים בהסדרי חוב, אך ציין שזה לא נכון לדעתו לקצוב זמן שבסיומו חברה תגיע להסדר או תגיע לפרוק. "למדתי שאם מבקשים ממני דחיה, לא לכתוב 'דחיה אחרונה'. כל מקרה והנסיבות שלו" אמר אורנשטיין.

"יש לדאבוני רשימה של נושאים שצריכים להגיע לחקיקה. כמו שכרם של בעלי התפקיד. אלו עלויות ניכרות. אני כשופט מקבל מכתבים מאזרחים. אני חש את הציבור. נושא תרומת בעלי השליטה הוא עניין כואב. מי נתן סמכות לבית המשפט לדרוש מבעל שליטה לתרום להסדר? זה לא מופיע בחוק. אמנם בתי המשפט נותנים לזה חשיבות, אבל האם המחוקק לא צריך להתערב בזה?" סיכם אורנשטיין.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
אגרת - היא אגרת - אין הבדל בין מי שקנה באג לבין מי שקנה ב- 100
אגרת חוב היא נכס סחיר שנסחר - בכל עסקה יש צד שצדק כי מחר ביוקר או קנה בזול וצד שהפסיד - מכר בזול או קנה ביוקר. כאשר מתחילים לבדוק בכמה נתקנתה האגרת כשבאים לתמחר את תמורתה בהסדר יש כאן פגיעה בעקרון השוויון. כשאגרת נסחרת ב- 30,40,50 אג על פארי 120אג ברור שישנה בעיה ואפילו קשה. חלק מהמחזיקים מוכנים למכור ב- 30אג כי לדעתם המצב כה חמור עד כי הם מוכנים לוותר על 90אג ובלבד להציל 30אג. ברגע שינסו לתת רווח זהה ביחס למחיר הקניה מה ההגיון לקנות אגרת שערכה ירד? אם זה המצב אליו מכוון השופט - שיתכבדו ויחוקקו תקנה כי אג"ח לא נסחר אלא ברצף מוסדיים - כי אחרת אין שום הגיון לקנות אג"ח בניכיון. ואז, שהמוסדיים ישבו על כל ערמות האג"ח שקנו. אבל כל עוד אג"ח הוא צק סחיר עם מועדי פדיון לקרן ולריבית - אסור להפלות למעט תשלום מיסים הנגזרים ממחיר הקניה ביחס למחיר שלאחר ההסדר.
נו באמת  |  28.03.14
3.
טעות גדולה לשופט אורנשטיין: המתעשרים הם כל היועצים למיניהם!
לא ברור לי מה השופט אורנשטיין נטפל לסוחרים-ספקולנטים, ששמו כספם באג"ח אומללות. לא נעים לי להעיר לשופט הנאור והחכם באדם, אבל יש כרגע לפחות כמה וכמה "מתעשרים" כאלה, כביכול, שרכישותיהם שוות כמה פרוטות, אם בכלל. אז מה, הוא ראה והציק לו את המכה שעשו ועושים בלנק והחבר'ה? הם שמו שם מאות מיליוני ש"ח. אני טועה? מי שמתעשר מכל אותם הסדרי החוב הם כל אותם אלה שהתמנו ע"י בית המשפט או מונו, כמו המומחה (ועברתי על 3 עבודות מביכות למדי של מומחים....), הנאמנים (שמעולם לא צייצו או דאגו עד שהבעייה צצה בפועל, ובמקרים רבים אפילו נקלעו לניגודי אינטרסים הן לפני הנפילה והן במהלכה ואחריה), כל סוללות עורכי הדין (מ-2 הצדדים), ואפילו נציגי מחזיקי האג"ח, שהשעון שלהם דופק. כבוד השופט: הנני מצהיר בפניך שאני עוקב רק אחרי אג"חים שמחירם נמוך מ-20 אגורות בתקווה, שההסדר - זה שיספר ויגלח את המשקיעים מ-100 - יסדר לי הכפלה או שילוש של השקעתי. אם יש כאלה שמוכנים למכור ולהמשיך הלאה, מה בדיוק הבעיה שלך, כבודו?
רוני קרחוני  |  27.03.14