אמיר ברנע: "הנושים של דלק נדל"ן ברחו מהנכסים ורצו לגמור את הסיפור"

ברנע התייחס בדבריו להסדר החוב של אפריקה שעניינו חוב של 7.4 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח. "אפריקה הייתה אמורה לשלם למחזיקי האג"ח מיליארד שקל מדי שנה והמשמעות הייתה מכירת נכסי הליבה של אפריקה".

לדברי ברנע ההסדר באפריקה היה מוצלח הודות לנכונות של בעל השליטה, לב לבייב, לתרום להסדר ולהביא כסף מהבית. "שבעה חודשים אחרי השלמת הסדר החוב באפריקה הגיעה חבילת הפיצוי לנושים לערך המתואם שלהם ובאפריקה הרימו כוסית".

"בפרשת אי.די.בי בית המשפט המחוזי קבע שיתכנו מצבים בהם ניתן לכפות הסדר על חברה גם אם היא מתנגדת". חודק הצדיק את החלטת בית המשפט על רקע העובדה שמטרת ההסדר היא למקסם את התמורה לנושים.

עו"ד דוד חודק | צילום: עמית שעל

"באנגליה אי אפשר לכפות הסדר על חברה ללא הסכמתה. בעניין הזה ישראל הולכת אחרי ארצות הברית, שם לחברה יש זכות להציע ראשונה הסדר חוב לאחר מכן גם הנושים רשאים להגיש הצעה משלהם".

"לא באתי לדבר על הנושא שאתם רוצים שאדבר. באתי לדבר על המתעשרים החדשים" כך אמר השופט איתן אורנשטיין שמנהל את התיק של אי.די.בי "האם מעמדם של סוחרים שרכשו אג"ח במהלך ההסדר במחירי רצפה צריך להיות זהה לזה של יתר הנושים? אני לא משוכנע לגמרי. למתעשרים החדשים יש אינטרס אחר מיתר הנושים". אמר אורנשטיין.

"יש כאן דילמות. בהסדר הנושים מתפשרים. אבל אם לוקחים את הספקולנטים, לא רק שהם לא מפסידים, הם מרוויחים. יכול להיות שצריך לשנות את החוק. גם הרגולטור צריך לתת את דעתו בנושא".

שיראל גוטמן לשעבר מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ני"ע הסבירה כי הרגולטור בחר שלא להתערב, בין היתר בגלל שהספקולנטים נותנים נזילות לשוק. אורנשטיין השיב שהוא לא משוכנע שיש בכך צדק. "יש בכך פגיעה בשיוויון בין הנושים".

עו"ד רם כספי הצדיק את עמדת אורנשטיין: "אם קרן קונה אג"ח ב-20 אגורות ומשפיעה על הסדר חוב באופן שההסדר ייסגר על 40 אגורות יש כאן בעיה". גוטמן ציינה שגם משקיע שרוכש אג"ח ב-20 אגורות ירצה למקסם את ההחזר שלו ולקבל כמה שיותר אגורות לשקל. מלבד זאת, כשמחזיקי האג"ח ידעו שאם חברה נכנסת להסדר המסחר באגרות החוב שלה נפסק, הם יימנעו מלקדם הסדרי חוב.

השופט אורנשטיין טען כי בתי המשפט ערים לחשיבות לוח הזמנים בהסדרי חוב, אך ציין שזה לא נכון לדעתו לקצוב זמן שבסיומו חברה תגיע להסדר או תגיע לפרוק. "למדתי שאם מבקשים ממני דחיה, לא לכתוב 'דחיה אחרונה'. כל מקרה והנסיבות שלו" אמר אורנשטיין.

"יש לדאבוני רשימה של נושאים שצריכים להגיע לחקיקה. כמו שכרם של בעלי התפקיד. אלו עלויות ניכרות. אני כשופט מקבל מכתבים מאזרחים. אני חש את הציבור. נושא תרומת בעלי השליטה הוא עניין כואב. מי נתן סמכות לבית המשפט לדרוש מבעל שליטה לתרום להסדר? זה לא מופיע בחוק. אמנם בתי המשפט נותנים לזה חשיבות, אבל האם המחוקק לא צריך להתערב בזה?" סיכם אורנשטיין.