נאמני אי.די.בי מבקשים שכר טרחה של 50-30 מיליון שקל

את בקשת שכר הטרחה שהגישו בימים האחרונים נאמני אי.די.בי, עו"ד חגי אולמן והכלכלן איל גבאי, אפשר לתמצת בפשטות: גם וגם וגם. ברקע החששות לשלומו של הסדר הנושים הגישו השניים בשבוע שעבר בקשת שכר חסרת תקדים בישראל, אשר מבקשת לאפשר להם ליהנות מכל העולמות - גם לקבל שכר טרחה לפי שעות עבודה בפועל, גם אחוזים מהכסף שיקבלו הנושים, גם נתח ממניות אי.די.בי, ולקינוח: שוב שכר לפי שעות, למקרה שהעבודה תימשך מעבר לצפוי.

בבקשתם של נאמני אי.די.בי מתייחס סעיף אחד בלבד ישירות לשכר המבוקש. אין בה כל פירוט של הסכומים הנחפצים, אף לא הערכות. ואכן, קשה מאוד להעריך בכמה כסף מדובר. מחישוב "כלכליסט" עולה שהרף התחתון נסב על שכר טרחה של 10 מיליון שקל לפני מע"מ, לא כולל רכיבים נוספים שחלקם נותר תחת איפול וחלקם עדיין לא ידוע. בהערכה אופטימית מבחינת השניים, שכר הטרחה יאמיר בקלות לכמה עשרות מיליוני שקלים.

את בקשת השכר הגישו הנאמנים בעיצומה של מהפכת שכר הטרחה שמנסה ליצור משרד המשפטים. וכן, בניגוד מוחלט לכאורה להוראות המבססות את תקנות השכר החדשות. בענף מעריכים כי הבקשה הוגשה תוך יידוע מוקדם של כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן, וקבלת הסכמתו, באופן שמעורר תהייה - כיצד הכנ"ר ימשיך ויתנגד לבקשות בתיקים אחרים, כשבתיקים "נבחרים" הוא מעניק את הסכמתו.

בסוף ינואר 2013 מינתה השופטת ורדה אלשיך את גבאי כמומחה להסדר, ובסוף אפריל הצטרף אליו אולמן כמשקיף. זמן קצר לאחר מכן הגישו השניים בקשה לשכר ביניים שייפסק לפי שעות עבודה, ויעמוד על לא פחות מ־750 שקל לשעה של אולמן ללא מע"מ. שותף במשרדו יגבה 600 שקל לשעה, עו"ד שכיר יגבה 400 שקל. התעריפים של גבאי היו נמוכים במקצת אך דומים. על פי הנוהל של הכנ"ר, על התעריפים המקסימליים לשעה להיות 100 דולר לשעה — כחצי ממה שביקשו וקיבלו הנאמנים. גם לפי התעריף הנמוך יותר של הכנ"ר, הנחת המוצא היא כי לבעל התפקיד יש רווח נאה. כמו כן, חישוב שכר לפי שעות עבודה נוח לבעלי התפקיד שכן אין אפשרות לפקח על השעות, היקפן ונחיצותן, ולכן הדיווחים מתקבלים כפי שהם.

בקשת השכר מתייחסת רק לתקופה שמאז ינואר 2014, אז מינה אותם השופט אורנשטיין לנאמנים בהסדר. אפשר היה להניח שגם בגין התקופה כנאמנים ימשיכו השניים לגבות שכר טרחה לפי שעות עבודה בפועל. תשלום כזה תואם גם את תקנות השכר החדשות, שקובעות במפורש שבהליכי הבראה של חברה ישולם שכר שעתי לבעלי התפקיד.

אלא שבגין התקופה שמינואר 2014, מבקשים השניים לקבל 0.95% ומע"מ מתוך הכספים שיחולקו לנושים במזומן. על פי הערכות, סכום זה יעמוד על 300 מיליון שקל לערך — 2.85 מיליון שקל לפני מע"מ. עוד הם מבקשים לקבל 0.95% מהמניות או את שוויין (7.23 מיליון שקל פלוס מע"מ). במידה ויצליחו להשלים את ההסדר בתוך 120 יום ממועד מינויים (כלומר, עד תחילת מאי), יעמוד הנתח על 1.2% או שוויין (9.13 מיליון שקל + מע"מ).

בקשת השכר שמבוססת גם לפי שעות עבודה וגם לפי אחוזים מעוררת קושי: אם אולמן וגבאי קיבלו שכר על העבודה שביצעו לפי שעות, מדוע יש להעניק להם בנוסף גם תשלום לפי אחוזים? ל"כלכליסט" הסבירו השניים כי אין קשר בין השכר לפי שעות שנקבע להם בכובעם כמשקיף ומומחה, לבין השכר שייפסק להם בגין כובעם כנאמנים. זאת גם אם בשורה התחתונה מדובר באותו הסדר.

תביעות של מיליונים

את הקופון הגבוה ביותר צפויים השניים לגזור דווקא מהרכיב הרביעי של שכרם: התביעות. על פי הערכות עבר של גבאי, לנושי אי.די.בי ישנן עילות תביעה בהיקף 200 מיליון שקל. השניים מבקשים כי ככל שיטפלו בתביעות הללו, בעצמם או באמצעות עורכי דין מטעמם — יקבלו 15% שכר טרחה, כלומר עד 30 מיליון שקל, לפני מע"מ.

על פניו מתעוררת שאלה נוספת. הנושים הם אלה שאוחזים בזכות התביעה והם שאמורים לפנות לעו"ד מטעמם שיגיש אותה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", בסוף דצמבר פנה עו"ד יוסי שגב וביקש לבטל את כתב האישום נגדו כדי שיוכל לייצג באותה תביעה. תביעה אחת כבר הוגשה על ידי עו"ד אופיר נאור (תביעת בעלי אג"ח בגין חלוקת דיבידנדים אסורה בשנים 2008–2010 בהיקף של 1.8 מיליארד שקל. בתביעה זו הסכימו המשפחות לבנת ומנור להשיב לקופת החברה 55 מיליון שקל).

איל גבאי וחגי אולמן | צילום: עמית שעל ישראל הדרי

לכאורה, הנאמנים מבקשים "להשתלט" כך שכל עו"ד שירצה לנהל את ההליך יצטרך לחלוק עמם את שכר הטרחה.

שעת מבחן סדר במערב הפרוע תיק הסדר החוב של אי.די.בי אחזקות צריך להיות הסמן הימני של הוגנות בשכר הטרחה שגובים הנאמנים תומר גנון וענת רואה, 4 תגובותלכתבה המלאה

מי שמפסידים מכך הם הנושים, מפני שאילו במקרה רגיל ניתן היה לדרוש מעו"ד מייצג "להסתפק" למשל בשכר טרחה של 8%, הרי שברגע שגם הנאמנים מבקשים את הנתח שלהם — יש להגדיל את עוגת שכר הטרחה ו־15% נראים לפתע כסכום סביר. אולמן וגבאי אמרו ל"כלכליסט" בהקשר זה כי "הצלחת התביעות תלויה בעיקר במידע הקיים בחברה ובבחינה ובדיקה שייעשו".

ואם בכך לא די, הנאמנים מבקשים כי על כל עבודה שיבצעו מינואר 2016 יקבלו שכר טרחה נוסף, הפעם לפי שעות עבודה בפועל ותעריפים גבוהים אף יותר מאלה שביקשו עבור 2013: 800 שקל לשעה לפני מע"מ לנאמנים, "בעל מקצוע ממשרדם" יקבל 500 שקל לשעה, ומתמחה 300 שקל לשעה, לפני מע"מ. מתמחים מקבלים לרוב שכר נמוך יחסית להיקף העסקתם. 300 שקל לשעה עבור כל שעת עבודה של מתמחה יותירו רווח עצום בידי הנאמנים.

הכנ"ר, דוד האן | צילום: אוראל כהן

"שכר הטרחה הולם"

על הטענה ששכר הטרחה אינו תואם את התקנות מסרו הנאמנים: "שכר הטרחה הולם את רמות השכר של מטלות הקבועות בתקנות ואליהן מתייחסות התקנות. יתרה מכך, הוא נמוך מכפי ששולם בתיקים אחרים ועולה בקנה אחד עם היקף המטלות, האחריות הכרוכה בהם, מגוון התפקידים שאותם ממלאים הנאמנים והצוות המלווה אותם. בעניין זה לא הגישו הנאמנים את בקשתם בטרם באו בדברים עם כלל המעורבים".

עוד מסרו הנאמנים: "מנגנון השכר מבטיח כי לנאמנים יהיה אינטרס דומה לזה של הנושים. מאז מינויים לנאמנים הם לא ביקשו ולא קיבלו שכר בגין תפקידם זה".

הכונס הרשמי מסר כי "מנגנון שכר הטרחה נקבע על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב עם תחילתו של ההליך ואין הכנ"ר ובית המשפט נדרשים לאישורים נוספים בגינו, כיוון שהוא משולם לבעלי התפקיד ישירות על ידי החברות. הבקשה הוגשה לבית המשפט ונשלחה לתגובת הנושים אשר מממנים בפועל את שכר בעלי התפקיד. אם וכאשר יידרש הכנ"ר למתן עמדתו, היא תינתן".