מה רצו עוה"ד עליזה שרון וחיים קמיל להסתיר מהשופט שילה?

רו"ח חיים קמיל ורו"ח עליזה שרון, המשמשים כמפרקי חברת לב אופיר, גיבשו עם פרקליטיהם עו"ד עמית לדרמן (ממשרד שלמה נס בשם קמיל) ועו"ד קרן רייכבך־סגל (בשם שרון) הסכם שכר טרחה סודי וסיכמו שהוא יישאר חסוי ולא יוגש לבית המשפט. אלא שההסכם נחשף לבסוף לעיניו של השופט אילן שילה, לפי הוראתו, והוביל להחלטה חריפה שבה דרש כי כל אחד מארבעת המעורבים בהסכם הסודי יסביר לו כיצד הגיעו להסכם בינם לבין עצמם שיוסתר מבית המשפט.

ארבעת המעורבים בפרשה מוכרים מתחום הפירוקים: נוסף לתיק לב אופיר, קמיל (שותפו של שלמה נס) ושרון משמשים כנאמני התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. רייכבך־סגל משמשת ככונסת נכסים של טאו ושימשה עם עליזה שרון כנאמנת חברת כוח האדם האחים עובדיה. עו"ד לדרמן הוא שותף במשרד שלמה נס ומעורב בתיקי פירוק רבים כבעל תפקיד או כמייצג את משרד נס.

מימין: רוה"ח עליזה שרון וחיים קמיל. סיכמו לא לפרסם את שכר הטרחה | צילום: אוראל כהן

קבוצת לב אופיר, מסיטונאיות אביזרי החשמל הגדולות והוותיקות בישראל, נקלעה לפני כשנתיים להקפאת הליכים עקב חובות של 150 מיליון שקל. תחילה מונה קמיל לבדו כנאמן, אולם בהמשך הורה השופט שילה למנות גם את שרון, שתפקידה יהיה לבדוק ולחקור את נסיבות קריסת החברה. אף שקמיל הוא שותף במשרד עוה"ד של שלמה נס, בתיק לב אופיר הוא ביקש אישור מהשופט לקבל שירותים משפטיים ממשרד גולדפרב זליגמן בעלות של מאות אלפי שקלים, בנימוק שמשרד נס חווה עומס.

הסכם שכר הטרחה הסודי נחתם בין המפרקים ביוני 2013, זמן קצר לאחר שקמיל הגיש את בקשת השכר מטעמו ובה ביקש לאשר 113 אלף שקל דמי ניהול, וכן 687 אלף שקל נוספים למשרד גולדפרב זליגמן. זאת בטרם שרון הגישה את בקשת השכר שלה, ובה היא ביקשה לפסוק 615 אלף שקל בגין חקירת נסיבות הקריסה שביצעה. ההסכם מתייחס לבקשת שכר טרחה שלישית שטרם הוגשה בגין רכיב "דמי מימוש".

מי שהעלה על הכתב את ההסכם הסודי היה עו"ד לדרמן. במייל ששיגר לעו"ד רייכבך־סגל הוא ביקש "להעלות על הכתב את הסיכום לגבי חלוקת שכר הטרחה בתיק לב אופיר". לפי ההודעה, שרון תהיה זכאית ל־175 אלף שקל ומע"מ "מתוך שכר הטרחה שייפסק בבקשה שתוגש בהמשך לפסיקת שכר טרחה בגין התקבולים ממימוש נכסי כל החברות בקבוצה".

עוד הבהיר כי שרון תהיה זכאית ל"תוספת מאמץ מיוחד", ככל שתיפסק כזו על ידי השופט, באופן שהיא תקבל את כל התוספת שמעל 15% הראשונים - שילכו לקמיל. בשורה האחרונה של המייל כתב לדרמן כי "סיכום זה הנו חסוי ולא יוגש לבית המשפט, מעבר לאמירה כללית בדבר הסכמות שהושגו בין שני הנאמנים, ולא יופץ לגורם כלשהו".

עו"ד רייכבך־סגל שיגרה מייל חוזר ללדרמן ובו כתבה כי "בשם מרשתי רו"ח עליזה שרון אני מאשרת את הסיכום", והוסיפה כי "אין כל מניעה להגיש את בקשת השכר בין המימוש בתוך זמן קצר וכי הנאמנים יפעלו להגשתה בהקדם". לאחר מכן העבירה עותק מההתכתבות לשרון.

ההסכם הגיע לבסוף לעיניו של שילה בעקבות הוראה מצדו. בהחלטה שנתן לפני כמה שבועות הוא הורה לשרון להתייחס לטענת בנק דיסקונט שהיא כבר קיבלה שכר טרחה בתיק, והורה לה להמציא פירוט כמה כבר גבתה. שרון צייתה והגישה הודעה לשילה ובה נכתב כי עד היום לא קיבלה דבר, אך היא העריכה שתקבל בגין מימוש 175 אלף שקל, שהם למעשה הסכום שעולה מההסכם הסודי. שילה בתגובה ביקש לקבל עותק מההסכמות בין שרון וקמיל, ושרון הגישה לו את התכתובות המלמדות על ההסכם החסוי.

לאחר ששילה עיין בהסדר החסוי הוא מסר החלטה קצרה ובה כתב: "כל אחד מהמפרקים ומעורכי הדין שנטלו חלק בהסכם מתבקש להסביר כיצד מגיעים המפרקים, שהם ידו הארוכה של בית המשפט, להסכם בינם לבין עצמם שאותו הם מסכימים שלא לגלות לביהמ"ש". שילה קבע שההסברים יוגשו עד יום שני (מחר).

המפרקים ופרקליטיהם הזדרזו להגיש כבר ביום שישי הודעת הבהרה לשופט שילה. בהודעה המשותפת הם ביקשו להבהיר כי "המפרקים בסיוע עורכי הדין הגיעו בזמנו לסיכום באשר לאופן חלוקת שכר הטרחה ביניהם — זאת כדי לשמור על שיתוף פעולה בין המפרקים ולמנוע מחלוקות מיותרות". לדבריהם, "לא פעם מגיעים בעלי תפקיד שמכהנים במשותף בתיק מסוים לסיכום כזה או אחר באשר לאופן חלוקת שכר הטרחה ביניהם".

הארבעה הוסיפו כי מדובר בסיכום פנימי בין המפרקים שאינו משפיע כלל על המקורות בקופת הנושים או על ההליכים בתיק, ולפיכך "סברו המפרקים שאין צורך להגיש סיכום זה באופן פומבי לתיק בית המשפט". לדבריהם, כאשר הורה בית המשפט להציג את ההסדר, הוא הוצג במלואו. "המפרקים ובאי כוחם בוודאי לא ניסו להסתיר דבר מבית המשפט וממילא לא סברו שיש דבר מה להסתיר", כתבו הארבעה והמשיכו: "אולם לאור הערת בית המשפט המפרקים מבקשים להתנצל עמוקות בפני בית המשפט אם חלילה, בדיעבד, ניתן היה לסבור כך, ומקווים שהתנצלות זו תתקבל".