פרונטלי: מה שלוהט עכשיו

אדריכלות: המערבולת של אורליאן

 

 

העיר הצרפתית העתיקה אורליאן, מרחק שעה מפריז, מרעננת את ההיצע התרבותי העשיר שלה באמצעות אטרקציה אדריכלית חדשנית בלבה: מרכז פראק (FRAC), המוקדש לאדריכלות ואמנות עכשווית, שוכן במרכזו של קומפלקס בניינים מהמאה ה־18 ששימש כבית מעצר, בית חולים ומרכז אפסנאות צבאי. במרכזו של הקומפלקס, ששופץ ושוחזר, יצרו צמד האדריכלים הפריזאי ג'ייקוב ומקפרלן מבנה בעל מראה עתידני שזכה לכינוי "המערבולת" (The Turbulences). המבנה החדש מתהדר בציפוי אלומיניום מבריק המואר בעזרת מערכת מידע סביבתי.

הבניין מאכלס תערוכת אמנות קבועה, תצוגת קבע של עשרות אלפי שרטוטים ודגמים אדריכליים ולצדן תערוכות מתחלפות, מעבדות לימוד, מרכז תיעוד, ספרייה ואודיטוריום.

יונת נחמני

העתיד נראה נוח: ארבעה טרנדים שאסור להחמיץ

פרנזים. מביאים את רוח הבוהו שיק לאופנת הקיץ בקולקציות התיקים והנעליים של מיטב בתי האופנה, ובהם ולנטינו (בתמונה), מארני וגוצ'י.

סנדלי טבע ובירקנשטוק. זה התחיל עוד בחורף, כשפיבי פילו עיצבה סנדלי בירקנשטוק משופעים פרווה. הקיץ כבר אימצו אותם מיטב המותגים והרשתות. דבר אחד בטוח: יהיה נוח (בתמונה: סנדלים מבית מארק ג'ייקובס).

משחקי שקיפויות. תחרות מחוררות ושילובים בין בדי אורגנזה שקפקפים לכותנה יהיו נפוצים הקיץ: מקולקציית הריזורט של בית דיור, דולצ'ה וגבאנה (בתמונה), דרק לם וכריסטופר קיין ועד רשתות האופנה.

ספורט. אם בגזרות ואם בבדים ובנעליים, המראה הספורטיבי כובש לו מקום של כבוד. אחת הקולקציות היצירתיות והנועזות העונה היא של מיוצ'ה פראדה (בצילום), והיא משלבת בין אלמנטים ספורטיביים לבין אבני קריסטל ואלמנטים אמנותיים.

עיצוב: שמחה במשרד

 

Rack&Tack הוא מותג ישראלי חדש המתמקד בריהוט משרדי ובעיצוב חללי עבודה ביתיים. יובל טל, מעצב תעשייתי בוגר בצלאל, ורעייתו מיה הקימו אותו במטרה להפוך את סביבת העבודה שלנו למשמחת וידידותית יותר.

הפריטים מיוצרים בארץ, וניתן לרכוש אותם בחנות אונליין. בין הפריטים: יחידות מדפים מודולריות, שידות מגירות, שולחנות וגם שעונים ממזריים למשרד ולוחות שעם. he.rackandtack.com

יונת נחמני

 

תחבורה: אוריגמי על הכביש

 

מי אמר שאופניים מתקפלים חייבים להיות מכוערים? IFmove, הדגם החדש של פסיפיק סייקלס הטייוואנית, זכה לאחרונה בפרס העיצוב Red Dot, בין השאר הודות למנגנון חדשני של קיפול־בשלוש־שניות ולמשקל הזעום (11.5 ק"ג) ביחס לאופניים אחרים בפלח השוק.

אינסטגרם: מועדון ארוחת הבוקר

מרק תרד, עוגת תפוחים מקמח אורז ופרנץ' טוסט טבול בקקאו מככבים בארוחות הבוקר של קיי ימאזקי, מעצבת גרפית מיפן, שמקדישה בין 20 דקות לשעה בכל בוקר לסידור קפדני וצילום של ארוחות הבוקר שלה. את התמונות היא מעלה לחשבון האינסטגרם keiyamazaki, שכבר צבר 276 אלף עוקבים. עכשיו היא מאגדת את כל הצילומים בספר, אמנם ביפנית, אבל זה לא פוגם בהנאה מהתמונות המרהיבות.  

עוד שלושה להיטי אינסטגרם שמוקדשים לאוכל

• sliceofpai - ג'ואן פאי, סטייליסטית אוכל וצלמת מוונקובר, מתעדת את המקומות שהיא מגיעה אליהם ואת האוכל שהיא אוכלת בהם.
  

• sundaysuppers - קארן מרדכי, צלמת, סטייליסטית אוכל ומקימת מרכז אפייה קהילתי בברוקלין, מצלמת מנות מרהיבות שהיא וחבריה מכינים.
  

• julieskitchen - ג'ולי לי מעלה לאינסטגרם קולאז'ים מרהיבים של ירקות ופירות שקנתה בשווקים מקומיים וארוחות נבחרות ומנות שהכינה בעצמה.
  

יונת נחמני

הסעודה האחרונה

תערוכה: ויק מוניס מאתגר את הצופים

 

לוויק מוניס, אמן יליד ברזיל שחי בניו יורק, יש 46 אלף עוקבים באינסטגרם. נתון זה בא ללמד שמוניס, בניגוד להרבה מאוד אמנים עכשוויים, הוא חביב הקהל - ויש הרבה מאוד קהל בכל העולם. אפשר ללמוד מזה גם שלמוזיאון תל אביב, שמציג תערוכה מקיפה שלו מסוף השבוע האחרון, יש ביד שובר קופות.

מוניס מוכר לקהל הרחב בעיקר בזכות הסרט התיעודי "אמנות בזבל", שתיעד את עבודתו עם ממייני זבל באזור איסוף האשפה הגדול בריו ואת יצירתם המשותפת משאריות שמצאו בפחים, וכן בזכות סדרות כגון "תמונות שוקולד", שבהן שחזר יצירות מופת משוקולד. הוא יוצר דימויים מוכרים מתולדות האמנות וממקורות אחרים באמצעות שימוש בחומרים מפתיעים כגון סוכר, שוקולד, קטשופ, יהלומים, אבק ופסולת: את המונה ליזה, למשל, יצר מחמאת בוטנים וריבה, את "הסעודה האחרונה" מסירופ שוקולד ואת "מדוזה" של קרוואג'ו מספגטי ברוטב עגבניות.

כל אלה מלמדים מדוע הקהל אוהב אותו כל כך. מלבד העיסוק הישיר בעודפי הצריכה שלנו, בשאריות ובעוולות שהקפיטליזם מייצר, עבודתו של מוניס מאתגרת את אופני הצפייה המקובלים ומעלה שאלות בדבר ניכוס, מקור, שעתוק וכלכלת האמנות. בתערוכה, שמקיפה 25 שנות יצירה, יוצגו מרבית סדרותיו; בין היתר "תמונות שוקולד", "תמונות אבק", "תמונות אדמה" ו"תמונות זבל". את התערוכה אוצרת סוזן לנדאו.

דנה גילרמן

נסיעה ירוקה: טויוטה ME.WE

 

 

ME.WE, מכונית הקונספט החדשה של טויוטה, היא הברקה עיצובית־סביבתית: גוף הרכב עשוי חלקי פלסטיק שניתנים להחלפה, והרצפה והמשטחים האופקיים עשויים במבוק

ממתק מהקאריביים

המעצבת סטלה ג'ין הפכה לשם החם בעולם האופנה

 

גורג'יו ארמאני והעיתונאית סוזי מנקס נמנים עם מעריציה, ואף שלא למדה עיצוב באופן רשמי, המעצבת סטלה ג'ין, דוגמנית לשעבר ובת לאם מהאיטי ולאב איטלקי, היא שם חם בעולם האופנה. בקולקציות אקלקטיות מרהיבות היא מקדמת אג'נדה: באמצעות סגנון היא מחברת בין עולמות שונים, בין תרבויות ומסורות, בין בדים שיוצרות נשים מכפרים נידחים לטכניקות מודרניות. ג'ין אולי אינה המעצבת הראשונה ששואבת השראה מאפריקה ומהקאריביים, אבל היא מייצגת דור חדש שיוצר אופנה אתית וחכמה ופועל לשימוש הוגן בתעשיית הטקסטיל.

עילית מינמר

כך נראית העיירה שלי

האחים כהן חוזרים ל"פארגו", הפעם בטלוויזיה

 

האחים כהן, אולי היוצרים המקוריים ביותר בקולנוע האמריקאי העכשווי, חוזרים ל"פארגו", העיירה והסרט שהביאו להם את האוסקר הראשון ב־1996 — אבל הפעם בגרסה טלוויזיונית, בסדרה חדשה בת עשרה פרקים. בגרסה הזאת הכהנים משמשים כמפיקים בפועל, ועל מלאכת הכתיבה הופקד נוח האולי הצעיר והאלמוני יחסית. האולי ניסה לשמור על ההומור האפל של האחים כהן, אבל טווה סביבו עלילת רצח חדשה לחלוטין: הוא השמיט את השוטרת מארג' גונדרסון (שבגרסה הקולנועית זיכתה את השחקנית פרנסס מקדורמנד באוסקר) ואת סוחר המכוניות ג'רי לנדגארד (וויליאם ה' מייסי, שהיה מועמד לאוסקר בעצמו), ובמקומם הציב במרכז העלילה נווד מניפולטיבי בשם לורן מאלבו, שמגיע לעיירה וגורר את סוכן הביטוח לסטר נייגארד למסלול של הרס עצמי. בתפקידים הראשיים מככבים בילי בוב ת'ורנטון, כוכב "האיש שלא היה שם" של הכהנים, ומרטין פרימן הבריטי (בצילום), שמוכר בעיקר מהגרסה הבריטית של "המשרד" ומטרילוגיית "ההוביט". הקאסט שסביבם כולל שורה של שחקני אופי מוכרים כמו אדם גולדברג ("להציל את טוראי ריאן"), קית' קאראדין ("דקסטר") וצמד הקומיקאים קיי ופיל.

ליעד ליבנה

יער במוסקבה

 

 

המעצב אלון רזגור, מי שאחראי לעיצוב המחודש של פרס ספיר, יציג בחודש הבא במוסקבה תערוכה מקיפה שתכלול פריטים כמו שולחן שש בש, העשוי מלוחות המשחק, ופמוטי יער (בתמונה).

יונת נחמני

אביזרים: החרקים של פנדי

 

 

אחת הגחמות האקסצנטריות יותר שהשיק לאחרונה המותג הוותיק היא Bag Bugs, סדרת שֹעירונים שנתלים על התיק. מי שנרתע מהמחיר השערורייתי (700 דולר לחתיכה) יכול להסתפק באנימציה המרעננת באתר.

bit.ly/FendiBagBugs

שעון: זמנך חזר

 

 

לצד שוק מותגי היוקרה משגשג המסחר בדגמי וינטג' איקוניים של רולקס, פטק פיליפ ושאר מותגי שעונים שערכם רק הולך ועולה לאורך השנים ויכול להגיע לעשרות אלפי דולרים. לאור הביקוש קמו בשנים האחרונות חברות תכשיטים כמו CMT ובאמפורד, המתמחות בהתאמה אישית של פריטי הווינטג' האלה לדרישות הלקוח. העיצובים יפהפיים ונמכרים בחנויות מובילות טעם כמו קולט בפריז ומודה אופרנדי המקוונת. באמפורד, למשל, פיתחה שיטה לציפוי צמידי השעונים העשויים פלדת אל־חלד בשחור בוהק, והיא משווה להם מראה אחר גם בשינוי צבע לוח המחוגים והספרות עצמן. עבור מי שכבר יש לו כמעט הכל.

עילית מינמר

פני הרשע

 

העונה האחרונה של "מד מן", שתעלה ב־13 באפריל, מבשרת על פרידה סופית מדון דרייפר, אחת הכולרות הכריזמטיות בהיסטוריה של הטלוויזיה. דרייפר, דוגמה מייצגת לגיבור האפל וחסר המעצורים שהשתלט על המרקע האמריקאי, יצטרף לוולטר ווייט וטוני סופרנו, שני גיבורים כאלה שהלכו לפניו; מהרביעי, פרנק אנדרווד, כבר קיבלנו שתי עונות (השלישית תעלה בפברואר 2015), כך שבשלה העת להשוואה: מי המנצח בתחרות הסוציופט הטלוויזיוני?

 

ארז דבורה

 

תערוכה: טבע במוזיאון

 

בולבול צהוב שת, שממית ממתינה לטרף ושעיר מצוי הנחבא בגזע עץ - כולם יתארחו בתערוכת צילומי טבע במוזיאון ארץ ישראל, שתכלול את מיטב צילומי הז'אנר מהארץ ומהעולם. מ־9 במאי. 

נא לרענן

קרודו, מנות האוכל הנא של המטבח האיטלקי, מקבלות פרשנות מרעננת ויצירתית

קרודו ("נא" באיטלקית) הוא שמה של שורת מנות המוגשות במסעדות איטלקיות מסורתיות, שמכילות בשר או דגים נאים ומתובלים במעט מאוד שמן זית ולימון, אם בכלל. באיטליה כללי הקרודו נוקשים ומחייבים, אבל מחוץ לה צצים באחרונה יותר ויותר שפים שמעניקים לקונספט פרשנות רעננה. כך, למשל, השף רועי סופר ממסעדת בינדלה החדשה בתל אביב מציע קרודו בר מודרני ובו מנות כמו סרדינים פוטנסקה (סרדינים כבושים ברוטב עגבניות, אנשובי, צ'ילי וצלפים), קרפצ'ו בקר וטרטר טונה עם קוויאר לימונצ'לו. גם בסניף הלונדוני של מסעדת מחניודה, שייפתח בפסח, יקבל את פני הבאים קרודו בר שיגיש "כל מיני סטיות שלנו בנוסח הנא", אומר השף יוסי אלעד.

גלי וולוצקי

טלוויזיה: שובו של הג'ינג'י חסר הרחמים

 

ב־5 במאי, אחרי יותר משנה וחצי של ציפייה דרוכה, ישוב לואי סי קיי למסך בעונה הרביעית של יצירת הטלוויזיה שלו (אי אפשר לקרוא בשם אחר לסדרה שהוא יוצר, כותב ומביים בדמותו). בניגוד לעונות הקודמות, התסריט של זו נכתב מראש, עוד בטרם התחילו הצילומים - אבל גם הפעם יעמדו במרכז עלילותיו העגמומיות ונטולות רגעי החסד של הג'ינג'י המריר. ההומור הישיר, הבוטה והקיצוני של סי קיי הוא ההפך המוחלט מהאסקפיזם שהטלוויזיה האמריקאית מורגלת בו: הוא אינו מהסס לבוסס בעליבות האנושית ולגרום לצופים לצחוק בהיסטריה בעודם נעים באי־נוחות מול המרקע. התנועה הזאת, ולא שורת פרסי האמי ש"לואי" זכתה בה, היא העדות הטובה ביותר שמדובר בחומר הכי איכותי בטלוויזיה היום - חזק בהרבה מזה של כל סדרת פשע, פוליטיקה או דרקונים שהתמכרתם אליה.

יונת נחמני

 

תערוכה: מוות מפואר

 

פסי גירש, אחת הצלמות הוותיקות והמעניינות בארץ, פתחה בסוף השבוע תערוכת צילום מקיפה במוזיאון הפתוח לצילום בתל־חי (אוצרת התערוכה: נעמה חייקין). התכנים בתצלומיה של גירש קשים - שואה, מוות, חיות מתות וחפצים עזובים - אך האסתטיקה ותחושת החמלה שמתלווה אליהם הופכות את הנראה לחוויה כמעט נשגבת. התערוכה כוללת סדרות חדשות, כמו גם כאלה משנות השמונים, שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. על רקע הצילום העכשווי, שנמנע מפעולת הצילום עצמה ועסוק בעיקר במחשבות פילוסופיות על המדיום, גירש מציעה את הצילום כמקור של תיעוד ובנייה מחדש וכדרך התמודדות עם זיכרון, נוסטלגיה ומוות.

דנה גילרמן 

לנעול נכון: ננדו לקמפר

 

כשננדו (nendo), מותג העיצוב היפני הכי קול בסביבה, מחליט לטפל בדגם החיפושית המוכר של קמפר, התוצאה עוצרת נשימה. הדגם יוצג בחודש הבא בשבוע העיצוב במילאנו.

אמנותו על החוף במיאמי

 

 

משכנו החדש של מוזיאון פרז לאמנות במיאמי (PAMM), בתכנונו של משרד האדריכלות השוויצרי הנודע הרצוג ודה מרון, נחנך לאחרונה וחיזק את מעמדה של העיר כאחת המרכזיות בזירת האמנות העולמית. המבנה המשקיף לים כולל חללי תצוגה המשתרעים על פני 3,000 מ"ר. מגג העץ משתלשלים גנים תלויים מאונכים בעיצובו של הבוטנאי הצרפתי מישל בלנק, וגם הם תורמים לחיבור בין הבניין לסביבתו. בתמונה: מיצב של 79 סירות עץ מתוך האוסף הקבוע של המוזיאון, הכולל 1,800 עבודות (pamm.org).

יונת נחמני

סרט: שוב מעצבנים את הלטאה

 

גודזילה, המפלצת הימית האיקונית שנולדה בקולנוע היפני ב־1954 וזכתה ל־30 גרסאות עד כה, תגיח שוב למסכים ב־16 במאי. הבמאי הפעם, גארת' אדוארדס, הוא הימור פרוע אך מבטיח: זה הפיצ'ר השני שלו, אבל הקודם הוא סרט המפלצות האינדי "מונסטרס", שזכה לתשבחות. כדי לגבות את ההימור הוצב בחזית הקרב מול המפלצת השחקן החם של הרגע בריאן קרנסטון (וולטר ווייט ב"שובר שורות").

יונת נחמני

עלה גורמה

הקייל הפך מירק תפל לחובבי בריאות למרכיב בתפריטי מסעדות העילית

האיטלקים מכניסים אותו כבר שנים לריבולטה ולריזוטו, אבל תחייתו של הקייל נזקפת בעיקר לזכות הטבעונים. לאחרונה החל להתחבב גם על שפים, ומירק בריאות הפך למוצר גורמה שמגיח בתפריטים של מסעדות עילית. גדעון בלינסקי מחברת עלה־עלה מספר שהקייל התאזרח יפה בארץ, ושהצמחים הגדלים כעת במשק שלו הם כבר הנינים של הזרעים שהובאו לכאן מאיטליה.

הזן המקורי הוא הקייל השחור, קבלו נרו; העלה שלו שטוח וגבשושי, והוא אחד מחומרי הגלם ההכרחיים להכנת ריבולטה (נזיד איכרים איטלקי) מסורתי. עכשיו מפתחים בעלה־עלה זנים חדשים, ובהם קייל מסולסל, קייל אדום, מיקרו קייל (עלעלים קטנים) ונבטי קייל. חלקם כבר מעטרים צלחות במסעדות המשובחות ביותר בארץ, ובהן טאיזו ומחניודה. אפשר לקנות את הקייל בחנויות נבחרות ובשווקים כמו שוק האיכרים בנמל תל אביב ושוק הכרמל בתל אביב.

גלי וולוצקי

קניות: בארץ הפלאות של קום דה גרסון

 

אחרי לונדון וטוקיו גם ניו יורק זוכה לסניף של מקדש הסטייל האולטימטיבי דוֹבר סטריט מרקט, מבית היוצר של המעצבת ריי קוואקובו (קום דה גרסון). הסניף הניו־יורקי של מתחם העיצוב והאופנה נפתח בשדרות לקסינגטון, וכולל שבע קומות של מותגי פרינג' ואוונגרד, מותגים של קום דה גרסון ופריטים של מעצבי־על ותיקים דוגמת ריק אוונס ולואי ויטון ושל מעצבים בראשית דרכם - כולם נבחרו בקפידה ברוח המייסדת. החנות מציעה גם שיתופי פעולה ייחודיים ופריטים בלעדיים, ובהם קולקציית קפסולה של פראדה שעוצבה במיוחד לפתיחה. בין הקומות ישנם גם יצירות אמנות ומיצגי סאונד, ובקומת הקרקע ממוקם רוז בייקרי, בית הקפה הפריזאי הנחשק שמשגשג גם הוא בלונדון ובטוקיו. המתחם, מודים מבקרים רבים, מזכיר משהו שבין מוזיאון לארץ קניות פלאית. ממתק לעיניים וגם לחך. bit.ly/DSM-NYC

יונת נחמני

אדריכלות: אלגנטיות במקסיקו סיטי

 

האדריכל הבריטי עטור הפרסים דיוויד צ'יפרפילד גויס בידי יוג'ניו לופז אלונסו, יורש אימפריית המיצים המקסיקנית חוּמקס (Jumex) ופטרון האמנות, כדי לתכנן את מוזיאון חומקס, אטרקציה אמנותית־אדריכלית חדשה בלב מקסיקו סיטי שצפויה למשוך כ־300 אלף מבקרים בשנה. המבנה הפשוט והאלגנטי כולל חמש קומות מחופות טרוורטין וגג משונן משובץ חלונות, שמפר במעט את המראה הסגפני שלו. הוא ישמש בית ל־2,700 יצירות האמנות העכשווית של אלונסו - האוסף הפרטי הגדול מסוגו באמריקה הלטינית, שבו יצירות של אמנים כמו ג'ף קונס ואנדראס גוּרסקי (bit.ly/JumexArt). אגב, לא רחוק מהמוזיאון הצנוע ממוקם מוזיאון סומאיה הנוצץ, שמאכלס את אוסף האמנות הפרטי של איל התקשורת המקסיקני קרלוס סלים, האדם השני בעושרו בעולם.

יונת נחמני

תערוכה: כשפארל וויליאמס משתעשע

 

מוזיאון העיצוב Design Exchange) DX, בורסת העיצוב) שבמונטריאול גייס את המוזיקאי והראפר פארל וויליאמס, אספן צעצועים נלהב, לאצור את התערוכה "This Is Not A Toy", המוקדשת לצעצועים מעוצבים קונספטואליים. המוצגים בתערוכה כוללים פריטים מתחומי האמנות והעיצוב, אך גם תרבות רחוב, מרצ'נדייז, היפ הופ וגרפיטי; חלקם מיוצרים בייצור המוני בעלות דולרים ספורים ואחרים הם פריטי אספנות נדירים ויקרי ערך. במרכז התערוכה פסל שעשה וויליאמס עם האמנים טקאשי מורקמי וג'ייקוב אראבו. התערוכה תוצג עד מאי. bit.ly/DX-Toys.

יונת נחמני

מלון: להתארח בסרט אילם 

פתיחתו של מלון מרשת אייס (Ace Hotel) הפכה בשנים האחרונות לחגיגה עבור הקהל הבוהמייני־יצירתי. הרשת, שהוקמה לפני 15 שנה, בוחרת בקפידה את השכונות שהיא מתמקמת בהן - מוויליאמסבורג בברוקלין, דרך שורדיץ' בלונדון ועד קאסקו ויאחו בפנמה סיטי. עכשיו היא פותחת את המלון השביעי שלה בלב הדאונטאון המתחדש של לוס אנג'לס: הסניף החדש, שבו 182 חדרים, הוקם בבניין משרדים משנות העשרים, שנבנה בסגנון ספרדי־גותי מפואר אבל מאז הוזנח. בתחתית הבניין פעל בעבר אולם קולנוע מפואר וענק, ששוחזר בקפידה ויארח מעתה הופעות חיות ופרמיירות. הקומפלקס שופץ ושוֹמר על אסתטיקה וינטג'ית המזוהה עם הרשת: אפילו שלט נאון ישן ועליו הכתובת "ישו מושיע", שריד לתקופה שבה שימש הבניין כמשכנו של מטיף טלוויזיוני, הושאר על כנו ומשתלב בעיצוב החדש. (bit.ly/AceHotelLA).

עוד שלושה מלונות להיפסטרים:

• מישלברגר, ברלין. מפעל במזרח העיר שהפך למלון, ובו 119 חדרים (כולל "חדרי להקה" גדולים דים לארח את הנגנים והמעריצים יחד), לובי עמוס ספרים ובית קפה שפועל כמעט ללא הפסקה. MichelBergerHotel.com
  

 

• ג'יין, ניו יורק. מלון ליורדי ים שנבנה ב־1908 במערב הווילג', שוּמר להפליא ברוח עידן המסעות וכולל חדרים מפנקים בצד קבינות קטנות ויפהפיות עם מיטות דרגש במחירים מצוינים. TheJaneNYC.com
  

• אמור, פריז. 24 חדרים ברובע התשיעי בפריז, שכל אחד מהם תוכנן בידי מעצב או אמן אחר. המלון כולל גם בר ומסעדה, ומגיעים אליו אורחים קבועים כמו הצלם טרי ריצ'רדסון. HotelAmourParis.fr
  

יונת נחמני

הוואזה של זהא

 

קולקציית אגרטלי הקריסטל היוקרתית שעיצבה האדריכלית זהא חדיד למותג הצרפתי הוותיק Lalique מגיעה לישראל. הקולקציה כוללת שני אגרטלים בגוון צלול או שחור, מעוצבים בקווי המתאר המעוגלים האופייניים לחדיד, המדמים תחושת תנועה חופשית. הם מיוצרים במהדורה מוגבלת וממוספרת, ומוצעים למכירה ברנבי הום קוטור במחיר בלתי נתפס כמעט של 48 אלף שקל לחתיכה. "יצירות קריסטל נחשבות כבר שנים לפריטי אספנות ששומרים על ערכם ואפילו משתבחים עם השנים", מסביר בני מורן, הבעלים והמנכ"ל של רנבי, שהחליט לייבא את האגרטלים לארץ, "המחירים שלהם קרובים יותר למחירי יצירות אמנות, ושם כמו זהא חדיד מוסיף לזה".

יונת נחמני

סקייטבורד: הדגל של רֵם

 

מותג הסקייטבורד ההולנדי דופראג' (Dufrage), המבוסס ברוטרדם, עושה כבוד לאדריכל־העל רֵם קוּלהאס, בן אותה העיר. ב־2001 עיצב משרדו של קולהאס, OMA, מראה חדש לדגל האיחוד האירופי: דגל ברקוד ססגוני שפסי הצבע שלו מסמלים את שיתוף הפעולה בין האומות האירופיות על ההבדלים התרבותיים ביניהן. אמנם ההצעה ההיא לא התקבלה, אבל הדגל של קולהאס הפך לאייקון בתרבות הפופולרית, וגרסה שלו מתנוססת על משטח בטון במרכזו של פארק ברוטרדם. המשטח הזה הפך לחביב במיוחד על הסקייטרים המקומיים, ובהשראתו החליטו בדופראג' לעצב סקייבורד שיהיה מחווה ססגונית לקולהאס. הסקייטבורד נושא לרוחבו את פסי הדגל־שלא־היה. כל אחת מ־80 היחידות נצבעה בנפרד בטכניקת הדפס רשת. המחיר, בהתאם, 125 יורו ליחידה. (bit.ly/FlagBoard).

יונת נחמני

אמנות: איי ווייוויי בברלין

 

"שרפרפים", מיצג של האמן הסיני איי ווייוויי שמורכב מ־6,000 שרפרפים, הוא חלק מ־Evidence, התערוכה הגדולה ביותר של איי, שתוצג במרכז מרטין־גרופיוס־באו בברלין עד 7 ביולי.

כחרס על הבר

עבודת יד: עדי ניסני יוצרת לשפים המובילים בישראל כלי קרמיקה בהתאמה אישית

עדי ניסני (34) היתה מנהלת מסעדה מן השורה שנרשמה לקורס קרמיקה והתאהבה. אחרי שני תארים בעיצוב ואמנות והתמסרות טוטאלית ליצירה ("הייתי חוזרת מהעבודה, נכנסת לסטודיו, יושבת עירומה עם יין ומפסלת") היא הכינה קערת ראמן כמתנה לבן זוגה, השף רוברט קלוגר, ונשאבה לעולם כלי ההגשה. "רוברט לקח אותי למסעדת רפאל (של השף רפי כהן - ג"ו) ואמר 'כנסי ותראי לרפי את הצלחות'. רפי הסתכל ואמר 'תביאי לי מאה צלחות בצבעי אפרסק, ירוק, שחור ופנינה, וקצת יותר רחבות'".

פחות משנה חלפה מאז, וכיום ניסני היא הכוכבת הבלתי מעורערת של שוק מסעדות היוקרה ומכינה כ־800 פריטים בחודש. "אני מייצרת רק על פי הזמנה", היא אומרת. "נעים לי לעבוד עם השפים על החלומות והפנטזיות שלהם ולחשוב איתם איך תיראה המנה בצלחת". עם מאיר אדוני מכתית, למשל, עבדה על צלחת טורקיז עמוקה למנה של שרימפס בהשראה אסייתית; עם חיים כהן מיפו־תל אביב עיצבה צלחת להגשת פוקצ'ה הכוללת שקע שמונחות בו עגבניות שרי צלויות; ובמול־ים מוגש דולצ'ה ויטה, קינוח הדגל, בצלחת שלה שצבעה שמנת, המעוטרת בפס אדום שנראה כמו חלק אכיל מהמנה.

כששואלים מה הלאה היא נבוכה. "הכל קרה מהר מאוד. אני חושבת להתקדם בשוק הבינלאומי ומתחילה לעבוד בחומרים נוספים כמו זכוכית ומתכות ולייצר מוצרים מלבד כלי אוכל".

גלי וולוצקי

עיצוב פנים: ההולנדים בשירות העולם

 

מטה האו"ם לא השתנה דרמטית ב־63 שנותיו, אבל בחמש השנים האחרונות הוא עובר מהלך רענון שהתחיל בחידוש טרקלין המשלחות הצפוני. הפרויקט הוענק כמתנה לאו"ם על ידי הולנד, וניהלו אותו השמות ההולנדיים הגדולים ביותר בעולם העיצוב, האדריכל רֵם קוּלהאס והמעצבת הֵלה יוֹנהיריאס. המעצבים הסירו את קומת היציע שהוקמה ב־1978 וחסמה את הנוף, ויונהיריאס תכננה שולחנות וכיסאות חדשים הקורצים לפיפטיז ומסך של 30 אלף חרוזי פורצלן הולנדי. סקאלת הצבעים רועננה גם היא והתמלאה ירוק, כחול וסגול.

מקפסולות קפה לדיזיינר־סודה

 

 

עיצוב: בסודהסטרים תכננו את קפסולות הטעם החדשות שנתיים, עד למציאת הפתרון.

המטרה: פיתוח קפסולות להמתקת הסודה אשר יחליפו את בקבוקי התרכיז, "שסיפקו חוויית משתמש שהיא בין לא נוחה למביכה", כפי שמתאר עמית אביגדור מסטודיו תמוז.

החזון: קפסולות הקפה המוכרות של נספרסו, שסודהסטרים מתחרה עמה על נדל"ן בשיש של המטבח.

היעדים: חוויית שימוש נוחה, התמוססות מהירה במים, דיוק בכמויות, עמידה ביעדי מחיר ושמירה על אג'נדה ירוקה.

תהליך הפיתוח: 140 מודלים עובדים. "היו קפסולות שעפו לתקרה, טפטפו על שולי הבקבוק או פירקו את התרכיז רק אחרי 40 שניות".

הפיצוח: קפסולה שמתממשקת לפיית הבקבוק ובלחיצה קלה שולחת שלושה קילוחי סירופ לסודה. מרזב קטן בתחתית הקפסולה מונע ממנה לטפטף בדרך לפח.

מעורבים בתהליך: סטודיו תמוז, מחלקות החדשנות והפיתוח בסודהסטרים וטכנולוגים של מזון. בשלבים הסופיים הקפסולה הוצגה למעצב־העל איב בהאר, שעיצב כמה ממכשירי ההגזה של סודהסטרים, והוא נתן את ברכתו. "אנחנו עובדים איתו על כמה מוצרים משותפים כחלק מהחדירה השיווקית לארצות הברית", אומר אביגדור.

רגעי משבר: "היו לנו תוצאות קשות של הקצפה והתזה בלתי נשלטת. היו רגעים בלי קצה של פתרון, שבהם נאלצנו לזנוח את כל ההנחות המוקדמות ולחזור להתחלה. עלו רעיונות שאולי נכניס את הקפסולה כולה פנימה ונבריג אותה לפיית הבקבוק. רק אחרי זמן רב עלה הרעיון של הובלת התרכיז בחלל לאורך דופן צוואר הבקבוק. משם אנחנו ניהלנו את הקפסולה, ולא היא אותנו".

רוני דורי

תכשיט: טבעת לאורך כל האצבע

 

מותג התכשיטים האיטלקי הוותיק רפוסי אחראי לטרנד הלוהט הזה, שמשלב פיסוליות ואסטתיקה.

עילית מינמר