מחצית מהדירות בנות ההשגה ישווקו לבני המקום

מועצת מקרקעי ישראל צפויה לדון הערב (ב') בתיקון לשתי החלטות שקיבלה בדבר דיור בר השגה למכירה ולהשכרה, במסגרתו היא מבקשת שעד 50% מהדירות בכל פרויקט שמיועד לדיור בר השגה ישווקו לתושבי הרשות המקומית בתחומה נבנה פרויקט המגורים.

לפי הצעת החלטה 472 ("הקצאה לבני מקום, הרשמה והגרלה"), יש להקצות חלק מיחידות הדיור שישווקו לבני המקום, בהיקף של עד מחצית מיחידות הדיור שיאושרו על ידי הועדה המקומית לתכנון ובנייה במסגרת סמכויותיה להוסיף אחוזי בנייה להקמת דירות קטנות. על פי ההצעה, קריטריון "בני מקום" יבוא בנוסף לכל קריטריון אחר הקיים בהתאם להחלטת המועצה". 

כזכור, קבינט הדיור של הממשלה, ולאחר מכן מועצת מקרקעי ישראל, אישרו בקיץ 2013 שורה של קריטריונים לדיור בר השגה, הכוללים מיצוי כושר השתכרות (למעט במתחמים שמוגדרים בעלי צביון דתי, חרדי ובישובי מיעוטים), שאמורים לחול על דיור בר השגה. אך מאז, הפסיק משרד השיכון לפרסם מכרזי "מחיר למשתכן", ובמכרזים להשכרה עד כה שווקו מגרשים לכמה מאות דירות.

בתגובה להצעת ההחלטה, שיגרו הבוקר כמה ארגונים חברתיים המאוגדים בקואליציה לדיור בר השגה, לרבות האגודה לצדק חלוקתי, מכתב למועצת מקרקעי ישראל בראשות שר השיכון אורי אריאל, ובו הם קוראים "לאזן בין הצורך למנוע דחיקה של תושבי העיר מעוטי ההכנסה לבין הזכות לשנות את מקום המגורים".

במכתבם למועצה ציינו הארגונים כי ראוי לייעד חלק מהדירות שישווקו במסגרת מכרזי דיור בר השגה (לרבות שכירות במחיר מפוקח) לבני מקום, ככל שהמטרה היא להיטיב עם תושבי המקום חסרי הדיור העומדים בתנאי הזכאות ובמבחני הכנסה, ואשר נמצאים בסכנה של דחיקה מעירם כתוצאה מיוקר הדיור. יחד עם זאת, ציינו הארגונים כי הקצאה זו "צריכה להיות מלווה בבחינה עניינית ומקצועית של מכלול השיקולים הרלוונטיים, ויש לתת את הדעת גם לסוגיות רחבות יותר של צדק חלוקתי וצדק חברתי".

אחת השאלות שנשאלות הן, האם ראוי שעיר חזקה ומבוססת במרכז תיתן עדיפות לתושביה על פני מי שמבקש להגר אליה מישובים חלשים בפריפריה? לכן, מציעים הארגונים כי לא יותר משליש מהדירות המוזלות בפרויקט ישוריינו לבני העיר.

לעמדת ארגוני הקואליציה, "על הקריטריונים להתייחס לזכאים תושבי המקום אשר אי העדפתם תביא לדחיקתם, ולפגיעה בזיקתם למקום, ומכאן נובע שקריטריון בן המקום נכון רק לדירות מוזלות המיועדות בהגדרה לבעלי הכנסות נמוכות, שללא סיוע יידחקו מהעיר ולא לדיור רגיל במחיר שוק".

עוד מציעים הארגונים, כי במקרים בהם הפרויקט מוקם בשכונה שבה הליכי פיתוח והתחדשות וקיימת סכנת דחיקה כתוצאה מג'נטריפיקציה לתושבים ותיקים מעוטי הכנסה, ניתן יהיה לשריין חלק מהדירות לתושבי השכונה הותיקים.

לדברי עו"ד נורה אשקר מהאגודה לצדק חלוקתי ונציגתה בקואליציה לדיור בר השגה: "ההגדרה הקיימת של תושב המקום מתייחסת לכל מי שגר בשטחי הרשות המקומית, אך לעיתים יש צורך לחשוב על הגנה ממוקדת יותר על תושבים ותיקים של שכונות ספציפיות, בעיקר כאלו שעוברות תהליכי ג'נטריפיקציה, הגורמים לדחיקתם של התושבים הוותיקים. מתן קדימות בפרויקטים לדיור בהישג יד לתושבים ותיקים מעוטי הכנסה בשכונות אלו יכול לתרום לפיתוח צודק וחברתי יותר של אותה שכונה".