חקר ביצועים: השבוע של קרנית פלוג ואהוד אולמרט

שבוע הניקיונות בפתח

ניקיונות הפסח בציבור הדתי הצעיר עומדים בשנים האחרונות בסימן "אבק זה לא חמץ". דור שלם שמצולק מטראומת הניקיונות האובססיביים לפסח (לנקות את הקיר בסקוטשברייט? ברצינות?) בועט במסורת ועוסק בניקיון ממוקד חמץ, בלי להתפזר (איבוק ספרים? באמת?). אולי בשם ההיגיון. אולי משום שאנחנו עסוקים יותר. ואולי כי במקום להשקיע בניקיונות הסרק (אבק מתקרת המקרר? למה?) אנחנו מעדיפים לשקוע בחג עצמו, במחשבות על משמעותו ועל הרלבנטיות שלו לחיינו, בלאבק קצת את הרוח ואת הנשמה, לא את המחסן. שיהיה ניקיון קל.

אורי רוזביץ

פלוג זו שמבינה

האזהרות שמשמיעה בשבועות האחרונים נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג הן בדיוק הדבר שמצפים ממנה לעשות: מתפקידה להזכיר לראש הממשלה בנימין נתניהו את מה שהוא אולי כבר הספיק לשכוח ולהסביר לשר האוצר יאיר לפיד את מה שהוא כנראה מעולם לא ידע. ומה שפלוג מנסה להסביר לשניים הוא בסך הכל די פשוט: בכלכלה יש כמה חוקי ברזל ששום הבל פה לא יצליח לכופף. כאשר הוצאות הממשלה עולות על סך הכנסותיה הצפויות ממסים, וכאשר גובה הגירעון התקציבי נקבע מראש, חייבים להטיל מסים נוספים. היא אומרת את זה שוב ושוב, מה שעלול לסמן אותה כהורסת המסיבות, בשעה שלפיד מנער את בועת הנדל"ן כמו שמפניה ונתניהו מלהטט בסייבר כאילו היה כדור מראות. אבל בסופו של יום, ובתחילתו של הגירעון, פלוג היא זו שיודעת להסתכל על המספרים, וגם מבינה בדיוק מה הם אומרים.

אמנון אטד

קרנית פלוג | צילום: עומר מסינגר

ליף קצת אופטימיות

היועץ המשפטי לממשלה החליט השבוע לבטל את כתב האישום נגד דפני ליף ותשעה מפגינים נוספים, והשאיר אותנו עם התמונות המטרידות של ליף המוכה בידי שוטרים. בית המשפט הרשיע השבוע את רוב הנאשמים בפרשת הולילנד, והוקיע את תרבות המאכערים הישראלית. בפסיקה אחרת נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל על היחצן צביקה רבין, שהורשע בעבירות של מידע פנים ונהפך ל"חלום הבלהות של שוק ההון", בלשון בית המשפט. שלוש ההחלטות האלה מצטברות לתחושה שאולי, בכל זאת, יש מקום לקצת אופטימיות. לפחות לרגע נדמה שהמערכת יודעת מה היא עושה, וטחנות הצדק עובדות, גם אם ממש לאט וגם אם לעתים זה נראה אקראי כמעט.

נעמה סיקולר

לקראת הבראה להדסה

הנה שי לחג שראוי שנקבל: מסקנות ועדת גבאי. שרת הבריאות יעל גרמן צריכה לפעול ממש עכשיו, ממש היום, כדי לוודא שמסקנות הוועדה שהיא עצמה הקימה בעניין קריסת הדסה יפורסמו עוד לפני ערב החג, ועמן תמלולי העדויות של האנשים שהופיעו בפני הוועדה. למה זה חשוב? משום שעד ערב החג אמור, צפוי, בתקווה, בלי נדר, להיסגר עניין הדסה מהצד השני שלו, בהסכמה של האוצר, הנהלת בית החולים והעובדים על תוכנית ההבראה. לפני שמשלם המסים שם צ'ק של כמעט מיליארד שקל כדי לסתום את הבור הזה, יש לו את מלוא הזכות לדעת איך נוצר הבור. לקרוא את העדויות, להחליט מי אשם, לדעת אם תוכנית ההבראה ראויה. וזה תלוי רק בגרמן.

שאול אמסטרדמסקי

יעל גרמן | צילום: עמית שעל

1 באפריל ברשת

בכל 1 באפריל חברות הטכנולוגיה מתחרות זו בזו במתיחות מופרכות, ובכל 1 באפריל גוגל מנצחת. הפעם היא הודיעה שהיא מחפשת מועמדים לתפקיד הניהולי החשוב "פוקימון מאסטר", ושלחה את המתעניינים לחפש פוקימונים בשירות המפות שלה. הבדיחה הזאת היא עוד מסמר שנועד לחזק את התדמית המאגניבה של גוגל, ובעיקר להתחנף לקהילת הגיקים, אלה ששיחקו פוקימון בגיים בוי הרבה לפני שהסדרה המצוירת כבשה את העולם. מייסד חברת המציאות המדומה אוקולוס, יקירת הגיקים, ספג לאחרונה חרמות ואיומים ברצח רק כי מכר אותה לפייסבוק. כך שגוגל יודעת היטב ממה היא צריכה להיזהר, ומחפשת כל דרך לשדר: "היי, אנחנו אמנם ענק דורסני שקונה אינספור סטארט־אפים, אבל יש לנו לב של נער מחוצ'קן שאוכל פיצה מול המסך וחולם לתפוס את פיקאצ'ו". 1 באפריל, נו. מותר לבלף.

דור צח

כמה מקבל מנכ"ל מזרחי?

עלות שכרו של מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן ב־2013 היתה 9.9 מיליון שקל, הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית. בשנה הבאה הוא כנראה יידחק מהצמרת בידי מנכ"ל מזרחי טפחות אלדד פרשר. כנראה, כי אין לדעת באמת כמה פרשר משתכר. הוא נכנס לתפקיד כבר באוגוסט, אבל תנאי העסקתו לא פורסמו. מה שכן ידוע הוא שתוכנית התגמול של הבנק קובעת שהמנכ"ל יקבל עד 125% מעמיתיו בבנקים הגדולים האחרים. זה מתייחס בעיקר לקינן - את שאר הבנקים מנהלות נשים שמשתכרות פחות. ברגע שייקבע כמה פרשר יקבל, יוכל קינן לבוא ולדרוש, ולקבל, יותר, כי הרי שכרו ירד ביחס לקבוצת ההשוואה. מה שמיד מוביל גם לעלייה בשכר של פרשר, וחוזר חלילה. ככה נראה מאזן אימה. כמה חבל שאין מאזן כזה להפחתת העמלות.

אתי אפללו

ציון קינן | צילום: אוראל כהן

רה"מ לשעבר הורשע

לאחר הזיכויים של אהוד אולמרט ואביגדור ליברמן בירושלים הגיעה ההרשעה הנוקבת של אולמרט בתל אביב, ועמה השאלה אם הסתיים עידן ההנחות לבכירים בבתי המשפט. ההרשעה השבוע, אצל השופט דוד רוזן, לא הסתמכה על כסף שאולמרט קיבל, אלא על המסקנה שאין מצב שהוא לא ידע שאחיו קיבל. אפשר להעריך ששופטים אחרים היו מטילים ספק בידיעה של אולמרט, ספק סביר ומזכה - כמו ברוב הזיכויים במשפטי הצווארון הלבן, שנשענו על היעדרה של המודעות, כולל משפט אולמרט בפרשת ראשונטורס. הפעם רוזן הלך עם הסנטימנט הציבורי, זה שנמאס לו מפוליטיקאים שנפרדים מתודעתם וממודעותם בדיוק כשצפה איזו זוהמה.

משה גורלי

אהוד אולמרט | צילום: תומר אפלבאום

מקדונלד'ס בית מזכוכית

בכיר במקדונלד'ס אירופה הזהיר השבוע כי שוק התעסוקה ביבשת על סף תהום בגלל מחסור בכוח עבודה צעיר ומבוגר גם יחד. מקדונלד'ס מעסיקה באירופה כחצי מיליון איש מתוך 1.8 מיליון עובדיה, והיא מרגישה היטב את הדופק. אבל היא נופלת במקום שבו נופלים מעסיקים רבים, בהפניית אצבע כלפי המדינה והתנערות מאחריות. כי זו אותה מקדונלד'ס שעובדיה מפגינים ברחבי ארצות הברית נגד שכר הרעב שלהם. שספגה רק החודש שש תביעות על ניכויים לא מוצדקים. שלפי הטענות מכריחה עובדים להחתים כרטיס רק כשהסניף מתמלא, ולא כשהם מגיעים לעבודה. זו לא חוכמה לחפש עובדים צעירים מאוד או מבוגרים מאוד - שני הקצוות הנואשים של שוק העבודה - ואז לנצל אותם. לא חוכמה להתלונן על היעדרו של כוח עבודה זול כדי שיהיה את מי לסחוט. שינוי שוק העבודה הוא משימה של המעסיקים לא פחות ואולי יותר משהוא משימה של המדינה.

תמר טוניק