דו"חות 2013: זמן פציעות

זמן הפציעות של דו"חות 2013. כלכליסט מאיר את המספרים שכמעט וחמקו מתחת לרדאר ב־31 במרץ.

9 הנשמות של גבי אדרי: שוב אדרי־אל חמקה מהסדר חוב

חברת הנדל"ן המניב המסחרי אדרי־אלשבשליטת (83.4%) גבי אדרי ממשיכה להראות הישרדות מרשימה. את 2013 סיימה אדרי־אל עם מעבר לרווח נקי של 3 מיליון שקל לעומת הפסד של 18 מיליון שקל ב־2012. אך הרווח הסמלי לא מצליח להסתיר את האתגר. לאדרי־אל חוב של 354 מיליון שקל לבעלי האג"ח, עם תשלומים צפויים של 30 מיליון שקל ב־2014 ושל 33 מיליון שקל נוספים ב־2015.

בסוף 2013 היו בקופתה של אדרי־אל 700 אלף שקל בלבד לעומת 21 מיליון שקל שעליהם בנתה בתזרים החזוי. התחזית היתה מבוססת על מכירת חלקים מאחזקותיה של אדרי־אל בדיזנגוף סנטר בתל אביב ובקניון בקריית שמונה לריט 1. העסקה התפוצצה, וכרגע מנהלות החברות תביעות הדדיות סביבה. כל אלו הובילו את רואי החשבון של אדרי־אל, Deloitte ברייטמן אלמגור זהר להצמיד הערת עסק חי לדו"חות 2013.

כבר במאי 2013 נכנסו המחזיקים לעימות עם אדרי־אל בשל ספקות לגבי יכולתה לעמוד בתשלום לאג"ח ביוני 2013. המחזיקים איימו להעמיד את החוב לפירעון מיידי עד שברגע האחרון הזרים בעל השליטה את המקורות לתשלום, והסיר את האיום לזמן מה. בשנה האחרונה חיפשה אדרי־אל משקיע שיזרים הון לחברה, אך ללא תוצאות, והאג"ח שלה הידרדרה לדירוג זבל (D).

על רקע התשלומים המתקרבים והיעדר המקורות הכספיים, נערכה בשבוע שעבר אסיפת בעלי אג"ח שדנו אם להעמיד את חובם לפירעון מיידי, דבר שהיה שולח את החברה לפירוק. בסופו של דבר, המחזיקים החליטו לכנס אסיפה נוספת ב־3 באפריל, לאחר פרסום הדו"חות, כדי להכריע אם להעמיד את החוב כלפיהם לפירעון מיידי. אלא שב־1 באפריל דיווחה אדרי־אל על עסקה למכירת זכויותיה (30%) בדיזנגוף סנטר בתמורה ל־304 מיליון שקל, מחיר הגבוה במעט מהערכת השווי של הנכס בדו"חות אדרי־אל שעמדה על 297.7 מיליון שקל, לקבוצת משקיעים מארה"ב שאדרי־אל סירבה לחשוף את זהותם. החברה מחזיקה בדיזנגוף סנטר כ־12.3 אלף מ"ר להשכרה המכונים "מתחם המותגים".

מרבית מזכויות החברה בנכס משועבדות לטובת בעלי האג"ח (סדרה ב'), והשלמת המכירה כפופה לתנאים הקבועים בתוספת לשטר נאמנות שבין החברה לבין הנאמן. במסגרת העסקה תשלם הרוכשת את מלוא התמורה במועד הסגירה שנקבע לתחילת חודש יוני. מתוך התמורה הופחתו סכומים המיועדים להשלמת העסקה הכוללים, בין היתר, תשלומים לנאמן האג"ח ולבנק לאומי להסרת השעבודים ותשלומים נוספים שנקבעו בהסכם.

 

אורתם סהר: נזק נפילת המרפסת - רבע מהערכת גינדי

יועציה המשפטיים של חברת הבנייה אורתם סהר מעריכים כי הנזק שתספוג כתוצאה מקריסת המרפסת בחדרה בדצמבר יסתכם ב־5 מיליון שקל. החברה־הבת שלה, מליבו בניה, היתה הקבלנית המבצעת של פרויקט המגורים עבור גינדי השקעות, שמצדה העריכה את ההוצאות ב־27 מיליון שקל.

בודק מטעם גינדי, סגן יו"ר איגוד המהנדסים ישראל דוד, קבע כי המרפסת קרסה עקב ביצוע לקוי של מליבו בניה. באורתם סהר נשענו על חוות דעת של קונסטרוקטור שלפיו מקור האירוע "בתכנון לקוי של הקונסטרוקציה במבנים באופן שאינו תואם את שיטת הבנייה שבה בוצעו, וכן ליקוי בתכנון מערכת הניקוז", נכתב בדו"חות החברה. בהמשך ציינה כי "להערכות יועציה המשפטיים, סביר שהאחריות תתחלק בין גורמים: גינדי, הקונסטרוקטור ומתכנן האינסטלציה". למליבו ביטוח עבודות קבלניות של עד 33 מיליון שקל לנזק עקיף.

בשנים האחרונות החברה מציגה חולשה בביצועים. החברה שבשליטת אמיר נחום (43%) סיימה את 2012 בצניחה של 91% ברווח הנקי, שהסתכם ב־940 אלף שקל.

ב־ 2013 נרשם הפסד של 724 אלף שקל. חל שיפור בהכנסות, שעלו ב־8% לסכום של 1.24 מיליארד שקל ב־2013, אך החברה לא הצליחה לתרגם זאת לרווחיות. הרווח הגולמי נחתך ב־60% בשנה החולפת, והסתכם ב־14 מיליון שקל בלבד. הרווח התפעולי קרס ב־66% ב־2013 והסתכם ב־5.3 מיליון שקל בלבד, בעיקר עקב הוצאות שטיפסו ב־44% ל־26.4 מיליון שקל. נתח ניכר מהן מופנה לשכר בעלי השליטה: נחום נהנה משכר בעלות של 2.14 מיליון שקל ומדמי ניהול חודשיים של כ־150 אלף שקל עד תום השנה הנוכחית. דורי, המכהן כיו"ר פעיל ב־70% משרה, הסתפק השנה בשכר בעלות של 720 אלף שקל.

 

עורכי הדין והיועצים משכו 40 מיליון שקל מקופת אי.די.בי

הדו"חות הכספיים של אי.די.בי אחזקות ואי.די.בי פתוח פורסמו ב־31 במרץ סמוך לחצות. ממש בדקה ה־90. אי שם בדו"ח, אחרי עמוד 580, חבוי מידע ביחס לעלות הסדר החוב של אי.די.בי. החל מספטמבר 2012 ועד לאחרונה הוגשו לאי.די.בי אחזקות ולאי.די.בי פתוח דרישות לתשלומים של כ־40 מיליון שקל. כ־21 מיליון שקל מתוכם הם הוצאות עבור יועצים מטעם מחזיקי האג"ח של שתי החברות, ובכלל זה עורכי דין, נאמנים ויועצים כלכליים. ההוצאות מטעם שתי החברות הגיעו ל־14 מיליון שקל עבור עורכי דין ויועצים, שחלק ניכר ממאמציהם הושקע בהתנגחויות והתנצחויות עם מחזיקי האג"ח בפני השופט איתן אורנשטיין ובסיוע לבעל השליטה הקודם, נוחי דנקנר, בניסיונות סיכול של מתחרים לזכות בשליטה באי.די.בי.

מומחי בית המשפט ויועצים כלכליים מטעמם גרפו 4 מיליון שקל משתי החברות. עם אישור הצעת הסדר הנושים, מונו חגי אולמן ואייל גבאי לנאמני ההסדר של אי.די.בי אחזקות. על תפקידם זה הם מבקשים לגבות תשלום נוסף המורכב מתמורה במזומן ובמניות של אי.די.בי פתוח, בטווח של 12–10 מיליון שקל, ובנוסף, שכר טרחה של 15% מהתקבולים שיתקבלו בגין תביעות שבהן יטפלו. באי.די.בי מציינים כי צפויות הוצאות נוספות אולם בשלב זה לא ניתן להעריך את היקפן. השופטת בדימוס ורדה אלשיך הדביקה לעלויות האלה שם: "ישמחו השמאים".

נאמני ביהמ"ש מסרו בתגובה כי הם "לא פעלו לבדם והעסיקו צוותי עובדים ממשרדיהם שפעלו בהיקפים נרחבים".

 

אלקטרה צריכה: השווי של מחסני חשמל נחתך ב־44%

כללי החשבונאות מחייבים את החברות הציבוריות לבחון אחת לשנה את השווי שבו רשומים נכסים משמעותיים במאזנים שלהן. התחרות הגוברת ברשתות החשמל הביאה לשחיקה ברווחיות של אלקטרה צריכה במגזר הפעלת רשתות השיווק הקמעונאיות ולהפסד תפעולי של כ־11 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2013. כתוצאה מכך עלה חשש כי אלקטרה צריכה תיאלץ להכיר בהפסד מירידת ערך המוניטין שנוצר לה ברכישת פעילות רשת מחסני חשמל.

הבשורות הטובות עבור בעלי המניות וההנהלה של אלקטרה צריכה הן שמעריכי השווי לא מצאו צורך לבצע הפחתה כלשהי. הסיבה היא שהסכום בר־ההשבה, הנקבע לפי הגבוה מבין השווי ההוגן של רשת מחסני חשמל בניכוי עלויות מכירה לבין שווי השימוש ברשת, הוערך ב־175.6 מיליון שקל. זאת בשעה שרשת מחסני חשמל רשומה בספרי אלקטרה צריכה לפי שווי נמוך יותר — 153.3 מיליון שקל.

הבשורות הרעות הן שהערכת השווי לסוף 2013 נמוכה ב־44% מהשווי שניתן לרשת מחסני חשמל שנה קודם לכן, שעמד על 316.1 מיליון שקל. בשלב זה הירידה בהערכת השווי לא באה לידי ביטוי במאזני אלקטרה, משום ששווי הרשת מלכתחילה היה נמוך יותר מזה של הערכת השווי העדכנית.

הפער בין שתי ההערכות נובע מכך שב־2013 רשמה מחסני חשמל תוצאות חלשות לעומת התחזית. באלקטרה צריכה מסבירים את ההרעה בתוצאות בפתיחה מאוחרת של סניפים, בחודשי קיץ קרים מהרגיל שהביאו לירידה במכירות המזגנים, בתחרות מצד המתחרות, וביישום תוכנית שבמסגרתה בוצעו מכירות מלאים בשיעור רווח גולמי נמוך יותר.

 

 

הפסד מנופים מעמיק לפני הקצאת המניות למרכוס וובר

חברת הנדל"ן מנופים שבשליטת מרכוס וובר (48.8%) ואברהם נניקשוילי (31.05%) סיימה את 2013 עם הפסד של 86.8 מיליון שקל, שמצטבר ל־450 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות. החברה שממשיכה לגרור הערת "עסק חי", מתקיימת רק הודות לכיסים העמוקים של בעלי השליטה.

הנכסים המרכזיים שנותרו בידי מנופים הם קניון ארנה בהרצליה, 75% ממתחם הסטאר סנטר באשדוד, קניון ארנה בנהריה שבנייתו צפויה להסתיים ביוני, מבנה מסחרי באשדוד שאותו היא מעוניית להסב למגורים וקרקעות בקזחסטאן שנמצאות בסכנת הפקעה. למנופים חובות של 277 מיליון שקל לבנקים ולאג"ח, עם פירועונות של כ־85 מיליון שקל בשנה הקרובה. את 2014 התחילה מנופים עם 233 אלף שקל בקופת המזומנים. אך עדיין האג"ח הנפרעות ב־2014 נסחרות בריבית של 3.7%-4.6% בלבד.

ביטחונם של מחזיקי האג"ח נובע בעיקר מהלוואות בעלים בהיקף של 343 מיליון שקל שהזרימו עד כה בעלי השליטה לחברה, מתוכן כ־282 מיליון שקל הגיעו מוובר. האחרון נכנס להשקעה במנופים ב־2009 ומופסד "על הנייר" ב־317 מיליון שקל על השקעתו הודיע בשבוע שעבר על כוונתו להשקיע עוד כ־100 מיליון שקל בתמורה להקצאת 25.5% ממניות החברה. נניקשווילי שנקרא להשתתף בהקצאה כדי למנוע את דילולו, טרם הודיע אם ישתתף גם הפעם. אם תעמוד מנופים בתזרים החזוי שלה מצבה יתחיל להשתפר ב־2015, אך הדרך להחזרת ההשקעה של וובר ונניקשווילי בחברה צפויה להיות עוד ארוכה מאוד.

 

שוק הנדל"ן בשיא אך הרווח של חברת צרפתי צנח ב־42%

הדהירה של שוק הנדל"ן הישראלי לא עוזרת ליזמית הנדל"ן צרפתי, שבשליטת צבי צרפתי ומשפחתו (84.9%), להציג ביצועים בהתאם. בדו"חותיה לרבעון הרביעי ול־2013, החברה מציגה חולשה בכל הפרמטרים וצניחה של 42% בשורה התחתונה לשנה כולה, שהסתכמה ב־8.4 מיליון שקל בלבד.

מגמת הצניחה בהכנסות נרשמה ב־2012 ונמשכה גם לתוך 2013. הכנסות החברה ירדו בשנה החולפת ב־16% והסתכמו ב־118 מיליון שקל בלבד. צרפתי רשמה צניחה של 31% בהכנסות מפעילות הליבה שלה — מכירת בניינים ושטחים מסחריים, שירדו ל־94 מיליון שקל בלבד. במקביל, גם דמי השכירות שמקבלת החברה נחתכו בחצי והסתכמו ב־2.3 מיליון שקל. מה שעזר למתן את הירידה היה מכירת מגרשים, מהלך שלא ביצעה בשנים הקודמות, בהיקף של 21 מיליון שקל.

שיעור הרווחיות הגולמית שהציגה החברה ממכירת הבניינים ושטחי המסחר התכווץ ל־17.2%, לעומת 29.1% בשנה המקבילה. החברה הסבירה כי הירידה נבעה בעיקר ממכירת דירות ושטחים בפרויקטים ששיעור הרווח הגולמי בהם היה נמוך לעומת הפרויקטים שמכרה ב־2012.

שוק ההון כן האיר עיניים לחברה. ראשית, החברה השלימה גיוס מוצלח של סדרת אג"ח חדשה (ז') בהיקף של 75 מיליון שקל. מעבר לכך, החברה רשמה רווח של 4 מיליון שקל מני"ע, שעזר למתן את הצניחה ברווח מהפעילות העיקרית שלה.

היו"ר צבי צרפתי גרף שכר בעלות כוללת של 3 מיליון שקל, שכללה גם מענק של 231 אלף שקל. בניו, המנכ"לים המשותפים משה ורפי צרפתי, גרפו שכר בעלות של 2.1 מיליון שקל ו־2 מיליון שקל בהתאמה, שכללו גם מענק בגובה 154 אלף שקל לכל אחד. עלות העסקתם של בני המשפחה בחברה הסתכמה ב־9.7 מיליון שקל ב־2013.

  

שמן תעשיות הנס שלא היה 

שמן תעשיות, חברת ייצור השמנים שבשליטת ליאון פינק (70.7%), ממשיכה להציג ביצועים מאכזבים גם ב־2013. החברה המייצרת שמני מאכל מן הצומח הציגה השנה ירידה של 10% בהכנסות, שהסתכמו ב־633 מיליון שקל. הירידה מיוחסת הן לירידת מחיר השמן (בעיקר סויה) והן לקיטון בכמות הנמכרת. למרות זאת, הצליחה החברה להציג שיפור קל של 6% ברווח התפעולי, שהסתכם ב־22.6 מיליון שקל. כל השיפור הזה נמחק לאחר הוצאות המימון הכבדות של החברה. אלה עמדו על 31 מיליון שקל בשנה החולפת והובילו אותה להפסד בשורה התחתונה של 1.4 מיליון שקל, ולהפסד מצטבר של 52 מיליון שקל מאז 2008.