צילום: שאטרסטוק
המנותקים: החברה הפסידה, המנכ"לים דווקא הרוויחו
החברות שלהם פיטרו עובדים או נכשלו עסקית, אבל זה לא הפריע להם למשוך לעצמם משכורות, הטבות שונות ומענקים
אפשר להבין פערי שכר בין המשתכר הגבוה למשתכר הממוצע בחברות שבהן מנכ"ל מייצר ערך מובהק וברור בדמות תוצאות כספיות טובות עבור החברה, שמחלחלות ומשפיעות לטובה גם על העובד הממוצע. ייתכן שהפערים גורמים לאי נוחות מסוימת, אך הם מתקבלים על הדעת. הבעיה מתחילה כשהבכיר אינו מספק את הסחורה, לעיתים מסיבות שאינן תלויות בו, אך עדיין הוא עולה לחברה כמו מחלקה שלמה של עובדים מן המניין.
לטבלה המלאה המשווה את שכר הבכירים בחברות הציבוריות לשכר עובדיהם לחצו כאן
אפשר למנות השנה מספר דוגמאות של מנכ"לים שזכו להטבות כספיות שרובנו היינו חולמים עליהן בשל מקריות, הצלחה של אחרים, פיטורי עובדים ובחלק מהמקרים ־ למרות כשלונות. "כלכליסט" מציג את הדוגמאות הבולטות מהשנה החולפת.
מבין המנהלים שעלות שכרם עלתה ב־2013 כתוצאה מגורמים שלא בשליטתם בולטת מנכ"לית רשת גולף אילנה קאופמן. הסיבה העיקרית שקאופמן זכתה לבונוס נדיב בגובה 676 אלף שקל היתה הירידה בשער הדולר, שהשפיעה על תוצאות החברה לחיוב.
הבונוס של קאופמן מתבסס על שיפור הרווחיות התפעולית של גולף שנבע מצמצום בעלויות הרכש כתוצאה מירידת שער הדולר. נוסחת חישוב הבונוס בגולף מניחה כי שיפור ברווחיות התפעולית חייב לנבוע מהחלטות ופעילות טובה של ההנהלה, אך לפחות השנה המציאות היתה אחרת.
סיבה נוספת בגינה עלתה הרווחיות התפעולית היתה סיום הפרשה לתוכנית אופציות היסטורית בגולף. מכירות החברה, שהיו יותר בשליטתה, דווקא ירדו ב־0.2%. כך או כך, בעקבות הבונוס הענק העמיק הפער בין עלות השכר של קאופמן ביחס לעובדיה מפי 37 ב־2012 לפי 46 בשנה שעברה.
מבין החברות שנסקרו בפרויקט רחב ההיקף של "כלכליסט", קבוצת HOT היא זו שבה נחתכה מצבת כוח האדם בצורה החדה ביותר. החברה ביצעה מהלך ענק של פיטורים כשקטנה ב־2,037 עובדים, 48% ממצבת כוח האדם, בתוך שנה אחת ובעקבות מהלכים דרמטיים של הוצאת מערכי שירות הלקוחות ומערך הטכנאים להעסקה דרך חברות קבלן. מהלכים אלו לוו בשביתות ושיבושי עבודה של הטכנאים, שגרמו למשבר שירות בחברה כשלקוחות נאלצו להמתין זמן ממושך לטיפול בתקלות.
התוצאה היתה ירידה חסרת תקדים במספר מנויי החברה: הוט איבדה בשנה החולפת 27 אלף מנויי אינטרנט ו־24 אלף מנויי טלוויזיה. הוצאת המערכים להעסקה דרך חברות קבלן מהווה חלק מיישום האסטרטגיה של בעלי הוט פטריק דרהי, שמאמין שחברת תקשורת צריכה להיות רזה ולהתעסק במספר מצומצם של פעולות ליבה כשאת שאר השירותים היא מקבלת מגופים מתמחים.
באופן שוודאי לא ישמח את המפוטרים של החברה, הקיצוצים החדים בה היו בין הגורמים שתרמו לזינוק בעלות שכרו של מנכ"ל ויו"ר הוט הרצל עוזר, שעלתה מ־3.8 מיליון שקל ב־2012 ל־6.1 מיליון ב־2013.
עוזר זכה בשנה שעברה למענק בגובה 3 מיליון שקל בין היתר בזכות אותם פיטורים, שכן למרות יציבות בהכנסות החברה, הרווח התפעולי התזרימי של הוט גדל וצמח ב־12% בעיקר כתוצאה מהירידה בהוצאות השכר.
למרות הזינוק בעלות שכרו של עוזר, הפער בינו לבין עלות שכר העובד הממוצע לא גדל משמעותית ועמד על פי 27 אשתקד מול פי 23 בשנה לפני כן. הסיבה לכך היא עלייה בעלות השכר הממוצע לעובד בחברה בשנה שעברה, שנבעה, בין היתר, מהפיטורים של העובדים בעלי השכר הנמוך.
הוט למעשה הוציאה החוצה את עובדי השטח שזוכים לשכר הנמוך ביותר, והפכה לחברת מטה. כך היא יכולה להתהדר בתואר החברה עם השכר הממוצע הגבוה בענף התקשורת.
בכלל ביטוח ביצעו גם כן מהלך של פיטורים ב־2013 כאשר בסיום השנה נרשמה ירידה של 255 עובדים (6%) במצבת כוח האדם בחברה.
הצמצומים לא מנעו עלייה חדה מאוד של פי ארבע ה בעלות שכר המנכ"ל איזי כהן, שעמדה על 18.1 מיליון שקל ב־2013, לעומת עלות צנועה של 4.6 מיליון שקל לקודמו בתפקיד שי טלמון.
גם כשמוציאים מהמשוואה את רכיב האופציות של המנכ"ל, שכלל חויבה לרשום חשבונאית את עלותן לחברה בשנה אחת ולא לאורך שלוש שנים, ומשאירים רק את רכיבי המזומן (שכר ובונוס), כהן השתכר 9.7 מיליון שקל. יחד עם עליית השכר של כהן גדל הפער בינו לבין עלות שכר העובד הממוצע מפי 23 לפי 81 (או פי 43 ללא רכיב האופציות). נתוני המפוטרים, לצד השכר הגבוה של כהן, מסבירים אולי מדוע ב־2013 הצליחה ההסתדרות להקים ארגון יציג בכלל ביטוח.
לחברת פלאפון, כמו בשאר חברות הסלולר הוותיקות, היתה שנה קשה מאוד שבה היא איבדה 158 אלף לקוחות והרווח הנקי ירד ב־25%. מובן שאי אפשר לייחס זאת לשרון בלבד, שכן כל הענף השתנה.
החברה צמצמה את מצבת העובדים ב־784 עובדים ב־2013 (19%). צמצום מספר העובדים נעשה על ידי צמצום תקנים של עובדים עוזבים, באמצעות מהלך גדול של פרישה מוקדמת מרצון של 180 עובדים שבו יצאה החברה לפני חתימה על הסכם קיבוצי מול ועד העובדים, ודרך פיטורים יזומים של עובדים בהסכמת הוועד.
למרות השנה הקשה שעוברת על החברה, עלות שכרו של המנכ"ל גיל שרון עלתה מ־4.1 מיליון שקל ל־6 מיליון. הסיבה לעלייה בעלות שכרו נובעת מן האופציות שברשותו. הבעיה היא שהעלייה לא נבעה בשל הצלחה בחברה שאותה הוא מנהל, פלאפון, אלא בעיקר מהזינוק בחברה־האם, בזק, שהמניה שלה זינקה ב־70%.
התוצאה של הגידול בעלות שכרו של המנכ"ל שרון היתה גם הרחבת הפער בינו לבין עלות שכר העובד הממוצע מפי 34 ב־2012 לפי 46 ב־2013.
בהשוואה לחברות הסלולר האחרות, בפלאפון נרשם פער גדול יותר בעלויות השכר מאשר בסלקום (פי 21) ופרטנר (פי 23). עם זאת, צריך לקחת בחשבון שסלקום אינה מדווחת על האופציות שמקבל המנכ"ל ניר שטרן מהחברה ולכן עלות השכר האמיתית שלו גבוהה יותר מכפי שניתן להבין מהדו"ח השנתי.
בנוסף, גם סלקום וגם פרטנר מדווחות על מספר המשרות המלאות בחברה, מה שתורם לצמצום פערי השכר על הנייר, ולא על מספר העובדים הכולל כפי שעושה פלאפון.
במקרה של מנכ"ל טיב טעם עדי כהן לא ניתן לדעת מה עלות שכרו וכתוצאה מכך גם מה פערי השכר הקיימים בחברה. כהן אמנם מנהל את טיב טעם אך אינו מועסק בה ישירות אלא בחברת הארגז, חברה פרטית בעלת השליטה ברשת הקמעונאות.
טיב טעם שילמה לחברת הארגז סכום של ־3.4 מיליון שקל בשנת 2013 כאשר סכום זה כולל את שירותי המנכ"ל אך גם את שירותי היעוץ של חגי שלום, המנכ"ל והיו"ר לשעבר וכיום דירקטור בטיב טעם. הסכום כולל שירותים נוספים כמו פיתוח עסקי.
טים טעם מדווחת אמנם כי שכר הבסיס של המנכ"ל כהן עומד על 120 אלף שקל לחודש, אולם היא לא מפרטת את עלות השכר הכוללת שלו ואת גובה המענק שלו. עלות שכרם המשותפת של המנכ"ל כהן והדירקטור שלום, כפי שהתבטאה בתשלום לחברת הארגז, היתה גבוהה פי 36 מזו של העובד הממוצע בשנת 2013 (7,885 שקל לחודש). זאת לעומת פער של פי 26 בלבד בשנת 2012.
תגובה אחת לכתיבת תגובה