אם לא תאושר הכרייה: מנכ"ל כיל הורה להיערך לסגירת רותם אמפרט

ההחלטה של שרת הבריאות יעל גרמן להתנגד לפיילוט כריית הפוספטים של כיל בשדה בריר, שליד ערד, עוררה זעם בקרב ההנהלה והעובדים של מפעל רותם אמפרט, ושמחה בקרב התושבים המקומים, החוששים מהסכנות הבריאותיות של הכרייה. מנכ"ל כיל, סטפן בורגס, הגיב בחריפות להחלטתה של גרמן ואף הורה להיערך לסגירת המפעל. כמו כן נמסר מכיל כי "ההחלטה לא לאפשר כרייה בשדה בריר כמוה כהחלטה לסגור את תעשיית הפוספט בישראל תוך אובדן מקור פרנסה של כ-9,000 משפחות".

מוקדם יותר הבוקר, בעודו מנהל משא ומתן עם ההנהלה של כיל על תוכנית הקיצוצים בחברה, אמר ל"כלכליסט" משה חדד, יו"ר ועד עובדי רותם אמפרט, כי ההחלטה הינה "גזר דין מוות לכלכלת 5,000 משפחות בנגב". מנגד, עמותת התושבים המתנגדים לכרייה בירכו את גרמן ובכירי משרדה.

מנכ"ל כיל, סטפן בורגס | צילום: נמרוד גליקמן

למרות הההתטאויות, שני הצדדים יודעים היטב שהמאבק ביניהם לא לא צפוי להסתיים עם ההחלטה הזו של גרמן. עתה הכדור עובר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז דרום שאמורה לדון בבקשה של כיל לכרות פוספטים בשדה בריר, שמכיל על פי הערכות פוספטים בשוי של 25 מיליארד דולר. מכיוון שזהו אזור הכרייה היחיד בישראל, אומרים בכיל כי ללא אישור ייאלצו לסגור בתוך 6 שנים את מפעל רותם אמפרט לאחר שייגמרו הפוספטים באיזורי הכרייה הנוכחיים.

למרות שלא מדובר בסוף פסוק, בכיל מבינים כי להחלטה של גרמן משקל רב בעיני חברי הוועדה המחוזית, כך שאלא אם כן כיל ועובדיה יצליחו להטיל דופי בממצאי הדו"ח עליו מסתמכת גרמן יהיה להם קשה להשיג רוב בוועדה בעד הכרייה. עם זאת, לא מן הנמנע כי הנושא יוכרע בסופו של דבר לא על ידי הוועדה אלא על ידי הדרגים הפוליטיים, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו. ב-2010 התערב משרד רה"מ במחלוקת כאשר מינה את פרופ' שמואל שפירא כדי לבחון את ההשפעות הבריאותיות של הכרייה והוא פסק כי אין סכנה שכזו.

יעל גרמן שרת הבריאות | צילום: עמית שעל

לאור המחלוקת בין המומחים השונים הוחלט לבסוף על פשרה לפיה מומחה לא ישראלי יבדוק האם ניתן או לא ניתן לבצע פיילוט במסגרתו ייבדקו ההשלכות של כרייה מלאה. גרמן למעשה הביעה בתשובה לוועדה התנגדות גם לפיילוט וגם חיזקה את ההתנגדות המקורית של משרד הבריאות לכרייה מלאה. ההתנגדות לפיילוט נעשתה על בסיס דו"ח של מומחה חיצוני ששכר משרד הבריאות, פרופ' ג'ונתן סאמט האמריקאי, שקבע כי פיילוט לא יוכל ללמד דבר על הסכנות הבריאותיות של כרייה מלאה. בנוסף, הדו"ח מצא כי הסיכון למוות כתוצאה מכרייה מלאה בערד לבדה - תחת ההנחה שתושבי כסייפה ואל-פורעה יועברו להתיישב במקום אחר - הוא 6.6 נפטרים ל-10,000 נפטרים במצב רגיל, או במקרה של ערד מדובר על נפטר נוסף כל 9 שנים. בעולם סיכון סביר נחשב כיחס של נפטר נוסף ל-10,000 נפטרים במצב רגיל.

בעמותת "רוצים לחיות בלי מכרות" המאגדת את תושבי ערד, כסייפה ואל-פורעה המתנגדים לכרייה, מסכמים עד כה את מאבקם בסיפוק: "מסקנתו של פרופ' סאמט ובעקבותיו הכרעתה של שרת הבריאות מאשרות את טענותינו כי עריכתו של ניסוי כרייה במטרה לאמוד את השפעות הכרייה בסביבת הר בריר הסמוך לערד ולישובים אל-פורעה וכסייפה משולל כל בסיס מדעי או מוסרי ואינו יכול לשמש קנה מידה כלשהו להערכת הסיכון מכרייה מלאה של פוספט באזור.

"נזכיר, כי לכריית פוספט השלכות הרסניות על בריאות הציבור, בין היתר בשל פליטת חלקיקים רדיואקטיביים שיש בהם כדי לגרום למחלות נשימתיות שונות ומסוכנות ובכללן סרטן הריאות, סרטן הלוע וסרטן קנה הנשימה. אנו סבורים, כי הכרעתה של שרת הבריאות לשלול את הכרייה בשדה בריר מטעמים של סכנה לבריאות הציבור הינה שקולה וראויה במיוחד בהינתן קיומן של חלופות כרייה אחרות באזורים בהם כורים כיום פוספט ובאזורים אחרים בנגב ובערבה. לדברים אלה מתווספת העובדה כי אישור כרייה באזור הר בריר מחייב פינויים של אלפי תושבים בדוואים מבתיהם והדבר כשלעצמו מהווה צעד בלתי מוסרי ובלתי מידתי.

תגובת כיל

כיל הגיבה בחריפות להחלטת שרת הבריאות ומסרה כי החברה "תדע להתמודד עם החלטה שכזאת בעיקר באמצעות אלטרנטיבות בחו"ל. כעת על ממשלת ישראל להחליט האם גם הנגב ותושביו יידעו להתמודד עם החלטה שכזאת".

מהחברה נמסר עוד כי "פרופסור סאמט קובע למעשה שלשדה בריר אין כל השפעה מהותית על בריאות תושבי האזור. לפי המחקר של סאמט, שדה בריר לא יגדיל את התחלואה באזור ובמקרה החמור ביותר השפעתו על התחלואה תגיע למקסימום זניח של ב 0.06%. המחקר שולל מכל יסוד את הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות עד היום, שהצביעו על השפעה גדולה פי מאה ממה שקובע פרופ' סאמט. למרות הקביעה הברורה של סאמט, ולמרות הצהרותיה בעבר, שרת הבריאות אינה מבססת את החלטת המשרד על המחקר של סאמט, והיא מעדיפה לקבל החלטה צרה ומצומצמת, לא מאוזנת בעליל וחסרת אחריות ביחס לאינטרס הלאומי והחברתי הכולל של מדינת ישראל בכלל ושל הנגב בפרט".

כמו כן נמסר כי "השרה גרמן מעבירה בעצם את ההחלטה לממשלת ישראל שתצטרך לקבל החלטה מאוזנת ואחראית. אם ממשלת ישראל תנהג על פי העיקרון של גרמן יצטרכו לסגור את כל המפעלים בערים, למנוע תחבורה ציבורית ונסיעת מכוניות, למנוע את ירידת צה"ל לנגב, לאסור על הקמת מרכז הסייבר בבאר שבע, לאסור ייצור אנרגיה ושימוש בה ועוד. החלטה לא לאפשר כרייה בשדה בריר כמוה כהחלטה לסגור את תעשיית הפוספט בישראל תוך אובדן מקור פרנסה של כ 9,000 משפחות".