דליפה ייצוגית

התקבלה בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד חברת חוגלה קימברלי. בית משפט מחוזי מרכז אישר את הבקשה שהוגשה על ידי התובעת מיה גד באמצעות עו"ד יואב גפני. הבקשה הוגשה בעקבות דליפה מחיתולי "האגיס" העשויים מכותנה אורגנית שהשיקה חוגלה בשנת 2010 בהם התגלתה תקלה שגרמה לדליפת נוזלים מהחיתול. הפיצוי שנקבע הוא 2,750 שקל לכל אחד מחברי הקבוצה וחוגלה אף נדרשה לתשלום של 40 אלף שקל שכר טרחת עורך דין.

התובעת, שהייתה בזמן הגשת התביעה אם לתינוקת בת שנה ושלושה חודשים, טענה כי רכשה במהלך שנת 2010 במשך שלושה חודשים 20 חבילות חיתולים חדשים שהיו פגומים, לא ספגו את הנוזלים וגרמו להרטבה של גוף התינוק וסביבתו. במרץ 2011 הודה מנכ"ל חוגלה (לשעבר, ארי מלמוד – א"י) , כי חלה תקלה בייצור וכי לאחר הפרסום התקבלו בחברה 10,000 תלונות בתוך ארבעה ימים.

לטענת התובעת חוגלה יצאה בפרסום "ההודאה" רק שלושה חודשים לאחר שכבר הייתה מודעת לפגם בחיתולים החדשים וזאת למרות שמנכ"ל החברה היה מודע לבעיה כבר ארבעה או חמישה ימים לאחר תחילת השיווק. לטענתה, החברה הודתה בפומבי רק לאחר שעברו שבעה חודשים מהשקת המוצר. עוד נטען כי מי מהלקוחות שקיבל פיצוי זכה לפיצוי חלקי וכי "למשיבה היו מניעים כלכליים שלא לגלות את דבר התקלה – המשיבה העדיפה לשווק מלאי של מיליוני חיתולים שכבר יוצרו, בשווי מיליוני שקלים כדי שלא "להיתקע" עם חיתולים שאיסופם היה מצריך את השמדתם", נטען בבקשה לאישור התביעה כייצוגית.

חוגלה טענה מצידה לתקלה "מינורית" וכי פרק זמן של חודשיים וחצי מיום גילוי התקלה ועד למתן הפיצוי לצרכנים איננו פרק זמן רב.

בית המשפט קבע כי "אין מחלוקת כי חיתולים פגומים שווקו לנקודות המכירה, כי המשיבה ידעה על הפגם ימים ספורים לאחר תחילת השיווק, כי החיתולים הפגומים לא נאספו למרות הגילוי המוקדם, וכי דבר התקלה לא פורסם אלא לאחר יותר מחודשיים".

עוד קבע בית המשפט כי הטענות העובדתיות של חוגלה לא נתמכו בראיות כלשהן וכי הטענה של החברה כי כמות התלונות לאחר תחילת השיווק לא היתה גבוהה מהמקובל בהשקה חדשה, איננה מתיישבת עם תצהיר של מנכ"ל החברה, שאמר כי יש חשש שמדובר בבעיה לא שגרתית.