גדעון סער: "הרפורמה בתכנון ובנייה תצמצם את השחיתות"

"בשם דחליל השחיתות אמרו שצריך למנוע שינוי בהליכי התכנון והבנייה ולשמר מצב קיים, למרות שכל אדם במדינה יודע שזה מצב בלתי אפשרי. דווקא השיטה הקיימת היא שיטה שמעודדת שחיתות, כי כאשר הכל פקוק ותקוע וכאשר כל תכנית לוקחת עשור עד לאישורה אז אנשים מחפשים חולצי פקקים, המעכארים" , כך אמר שר הפנים גדעון סער בוועידת הנדל"ן של "כלכליסט" בשיתוף בנק הפועלים וחברת שיכון ובינוי. 

לדברי סער, הרפורמה שהועברה לפני שלושה שבועות בכנסת ותיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט תשנה את אמצב הזה אך גם היא לא תוכל להבטיח שלא יהיו שחיתויות: "כשמערכת מראה תוצאות והדברים זורמים בה אז מטבע הדברים אתה לא נזקק לכל מיני כוחות כאלו. אמנם גם בעתיד יהיו אנשים שיפעלו בניגוד לחוק ולכן ברפורמה קבענו מנגנונים של בקרה ושקיפות ונצטרך להתמודד עם מקרים של שחיתות שלטונית כמו שאנחנו יודעים". 

סער הוסיף כי הסיבה לרפורמה היא ניסיון להקל על הליכי האישור והתכנון כדי להקל על האזרחים והרשויות. "המבנה של מערכת התכנון כפי שהיה קיים עד הרפורמה היה כזה שלא יכול לתתת מענה לצרכים של מדינת ישראל לא בתחום הדיור ולא בתחומים אחרים שהם תלויים בתכנון, לא לכלכלה הישראלית ולא לאזרחי ישראל. אני מזכיר שאנחנו מדינה בה היתה המערכת הבלתי יעילה מכל מדינות ה-OECD אבל שונה מאוד ממדינות אלו מבחינת ההתפתחות הדמוגרפית ולכן היה בה צורך במערכת פיתוח יעילה אבל היא היתה מסורבלת ולא יעילה. הדגש בה היה על התהליך ולא על התוצאה. חיפשנו תהליכים ולא היינו מוכווני תוצאות.

שר הפנים גדעון סער נואם בוועידה | צילום: ענר גרין

"העובדה שנדרשה רפורמה אמיתית ומקיפה בתחום התכנון והרישוי היתה מוסכמת אבל עד לפני שלושה שבועות, כאשר העברנו את הרפורמה בכנסת, זה לא קרה. חוק התכנון והבנייה עתה שונה בצורה הכי משמעותית מאז שנחקק ב-1965. המהפיכה הזו משנה לחלוטין את האופי של מערכת התכנון ואת הממשקים עם האזרחים ואת היכות שלהם לממש בקניין הפרטי שלהם, היזמים, היחסים בין השלטון לאזרח וגם היחסים בין השלטון האזרחי למקומי", אמר שר הפנים.

סער אמר כי הוא מאמין שהרפורמה תאפשר השלמה של הורדת מחירי הדיור בטווח הארוך: "בהתמודדות עם נושא הדיור ומצוקת הדיור, מחירי הדיור, נקטנו במהלכים שהם קצרי טווח, לדוגמה הרחבת היקף הכניסה לוד"לים כמו במקרה של תכניות פינוי בינוי ועוד. אלה תשובות מאוד משמעותיות מבחינת היכולת לקדם תכניות בפרק זמן קצר. אנחנו גם עברנו את יעדי הממשלה מבחינת היקף היחידות המתוכננות ב-2013, אבל מערכת התכנון צריכה שינוי עמוק וקבוע וארוך טווח. לא ניתן היה לבצע רפורמה אמיתית ולא רפורמה למראית עין מבלי לשנות את פרמידת הסמכויות שהיתה מעוותת לחלוטין.

"עד כה הפירמידה היתה בנויה כך שברובד המרכזי שלה, של הוועדות המחוזיות, היו מרכוזות כמעט כל הסמכויות ורובד הועדות המקומיות היה נטול סמכויות. תבדקו מדינות מקתדמות בעולם וזה דבר שכמעט לא קיים. לכן גם נוצר פקק מטורף בעדות המחוזיות והפקק הזה היה גם רלבנטי לפעולות הכי פשוטות של הקניין ההפרטי כי כל דבר היה מגיע לועדה המחוזית. אם אדם היה רוצה לעשות גגון מעל הבית שלו, תוספת הכי זעירה שיכולה להיות של זכויות בנייה, היה צריך ללכת לועדה המחוזית. למה? למה צריכים לשבת בנושא הזה נציגות של כל משרדי הממשלה וולדון בסוגייה הרת הגורל הזו. אני לא מדבר על זה שאדם מקרית שמונה צריך להגיע לנצרת בשביל העניין הזה. זו מערכת אבסורדית שריכזה כוחות וסמכויות לגבי כל דבר כמעט מקטן ועד גדול במערכת התכנונית.

"זה לא רק כורח. יש הצדקה לצמצם את מעורבות הממשלה בעניינים מקומיים של תכנון ובנייה. חשוב להתייחס לצרכים של האזרח ויש סמכויות שהגיוני שיהיו בידי הועדות המקומיות כמו למשל ניהול מערך התכנון של שטחי הציבור כמו בתי ספר ושטחים פתוחים ודרכים נכון כשלעצמו שינוהלו על ידי הרשות המקומית. גם בשביל להוסיף חדר ליחידת מגורים לא צריך את האח הגדול ולא צריך את הועדות המחוזיות. תהיה היררכייה בחוק החדש.

"קבענו 4 סוגים של ועדות מקומיות: רגילות, מקצועיות, מקצועיות עצמאיות ומקצועיות עצמאיות שיש להן תכנית מתאר וקבענו גם שהכלים המקצועיים והיקף הסמכויות יהיו מותאמים לרמה של אותה ועדה מקומית כאשר הועדות המקצועיות יותר יהיה להן היקף רחב יותר של סמכויות. אני חושב שתוספת של מלונאות לדוגמה צריך להיות ברמה של ועדה מקצועית ותשתיות כלל מחוזיות או תכניות מתאר כלליות וגדולות יגיעו לועדה המחוזית. הדבר הזה הוא נחלת העלם המערבי בו הדרג המקומי עושה את הדברים ובדרג המחוזי והארצי יש פיקוח על המרחב המקומי.

"המשימות שלנו כרגע הן בעצם שניים. האחד זה ללכת לשלב ב' של הפרקים הכלכליים בנושא היטלי השבחה וזה תיקון מאוד נחוץ והשני ליישם את הרפורמה והבנייה של המערכת, ההדרכה וההכשרה לקראת המעבר של הסמכויות. אני משוכנע שנסתכל עוד כמה שנים על התקופה הזו כתקופת מעבר קריטית למעבר למערכת תכנון נורמלית ויהיו בוודאי עוד שלבים שנצטרך לעשות בהמשך", הדגיש סער.