הוצאות המס של חברות ת"א־100 עלו ב־27%

שיעור מס החברות בישראל בשנת 2013 עמד על 25%, בדיוק כפי שהיה ב־2012 — אך הוצאות המסים של החברות במדד ת"א־100 עלו ב־27% והסתכמו ב־15.3 מיליארד שקל לעומת 12 מיליארד שקל בשנה הקודמת.

בשנת 2013 הרווח התפעולי המצטבר של החברות במדד ת"א־100 עלה ל־71.5 מיליארד שקל, זאת לעומת 68.8 מיליארד שקל ב־2012. כלומר, הסכום האבסולוטי של סעיף הוצאות המסים גדל נוכח העלייה ברווחים לפני מס. אולם לא די בכך כדי להסביר את העלייה החדה בהוצאות המסים של החברות, שהיתה גבוהה באופן לא פרופורציונלי לשיפור ברווח.

באוגוסט 2013 פורסם החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים, שקבע, בין היתר, כי משנת 2014 ואילך יגדל מס החברות בשיעור של 1.5% ויעמוד על 26.5%. אף שהעלייה הצפויה בשיעור המס לא חלה על הרווחים שרשמו החברות ב־2013, היא הגדילה את הוצאות המסים שלהן.

הוצאות המסים על ההכנסה כוללות, בנוסף למסים השוטפים, גם מסים נדחים. אלה נמדדים לפי שיעורי המס הצפויים לחול על רווחי החברה במועד מימושם. לפיכך, חברות שרשמו רווחים "על הנייר" מעליית שוויים של נכסים, נדרשות לרשום מסים נדחים בהתאם לרווח ולשיעור המס. לפיכך, העלייה העתידית במס החברות מגדילה את הוצאות המסים הנדחים הנכללים בהוצאות שרשמו החברות הציבוריות. כך, לדוגמה, להוצאות המסים השוטפות של בזק, שהסתכמו ב־579 מיליון שקל, התווספו מסים נדחים של 72 מיליון שקל שהביאו את סך הוצאתה על מסים ל־651 מיליון שקל.

השפעת המסים הנדחים באה לידי ביטוי ביתר שאת בחברות נדל"ן המשערכות את נכסיהן. כלכלית ירושלים שבשליטת אליעזר פישמן, למשל, רשמה הוצאות מסים של 193 מיליון שקל ב־2013, מתוכן כ־58 מיליון שקל נבעו ממסים נדחים בגין השפעת השינוי במס החברות. בקבוצת עזריאלי, שבשליטת דוד עזריאלי, הוצאות המסים זינקו מ־272 מיליון שקל בשנת 2012 ל־465 מיליון שקל ב־2013. העלייה נובעת בעיקר ממסים נדחים בסכום של 333 מיליון שקל.

גורם נוסף שתרם לעלייה בהוצאות המסים הוא התיקון בחוק עידוד השקעות הון מנובמבר 2012. התיקון מציע הסדר לתשלום מס מופחת לחברות שקיבלו פטור ממס חברות. בהוראת השעה נקבע כי חברות יהיו זכאיות להנחה במס על הפשרת הרווחים הפטורים. בין החברות שבחרו להחיל את הוראת השעה היתה כיל. בשנת 2013 הפשירה החברה כ־3.8 מיליארד שקל מהרווחים הפטורים, ובהתאם הכירה בהוצאות מסים שוטפים של כ־377 מיליון שקל. כך, אף על פי שרשמה ירידה של 28% ברווח לפני מס, הוצאות המסים של כיל בשנת 2013 דווקא עלו באופן אבסולוטי ב־29% לעומת 2012.

העלייה הגבוהה ביותר בהיקף הוצאות המסים נרשמה בענף הביטוח. הוצאות המסים המצטברות של חמש חברות הביטוח הגדולות, הראל, מגדל, כלל, מנורה והפניקס, כמעט ושילשו את עצמן כשעלו ל־1.7 מיליארד שקל בשנת 2013 לעומת 0.6 מיליארד שקל בלבד בקודמתה. הזינוק נרשם על רקע השיפור המשמעותי ברווחי חברות הביטוח הודות לגאות בשוקי ההון. זו תרמה להכנסותיהן מדמי ניהול של הפוליסות המשתתפות ברווחים.

ענף הביטוח לא היה היחיד שזכה לעדנה בשנה החולפת. גם חברות הגז הטבעי נהנו משיפור משמעותי ברווחים הודות להכרה לראשונה בהכנסות גז טבעי מפרויקט תמר. אלא שבשונה מחברות הביטוח, הגאות של שותפויות הגז הטבעי לא באו לידי ביטוי בהוצאות המסים שלהן.

כך, לדוגמה, ישראמקו, המחזיקה ב־29% מהזכויות בתמר, לא רשמה הוצאות בגין מסים, אף על פי שב־2013 הרווח שהציגה לפני מס עמד על 139 מיליון דולר. בישראמקו מסבירים כי סוגיות המס הקשורות בפעילות השותפות טרם נידונו בבתי המשפט, ואין אפשרות לצפות את עמדת השלטונות בעניין. בנוסף, צוות עבודה שהוקם במשרד האוצר להגשת תיקוני חקיקה למודל המיסוי במקרה של עסקאות ייצוא גז טבעי, טרם פרסם את מסקנותיו.

העלייה בהוצאות המס של החברות במדד ת"א־100 לא נובעת משינוי בקבוצה קטנה של חברות, אלא מציגה תופעה רוחבית המשותפת לכ־64% מהחברות במדד. בקבוצת החברות הקטנה יותר, שרשמו ירידה בהוצאות המסים, בולטות חברות הסלולר. אלה רשמו עוד שנה של ירידה ברווחים, ועדיין מתמודדות עם ההשלכות של הרפורמה בענף.

הוצאות המסים של סלקום ופרטנר צנחו בשנת 2013 ב־48% והסתכמו ב־180 מיליון שקל בלבד לעומת 348 מיליון שקל בשנת 2012. אם תרצו, המחיר שמשלמת הקופה הציבורית עבור הירידה בחשבון החודשי של משתמשי הסלולר. גם פלאפון, שלא נסחרת בבורסה, הציגה שחיקה ברווח, ובהתאם רשמה ירידה בהוצאות המסים בדומה לשתי מתחרותיה הוותיקות שבמדד ת"א־100.

בשנת 2013 עמד שיעור מס החברות בישראל על 25%, אולם שיעור המס הסטטוטורי שונה מזה המשולם בפועל. כשליש מהחברות במדד ת"א־100 מדווחות במטבע של דולר אמריקאי ורבות מהן ממוסות בחו"ל, כל אחת על פי אזור פעילותה. בנוסף, חלק מהחברות הפועלות בישראל נהנות מהטבות מס שונות שהן מנצלות להפחתת שיעור המס שהן משלמות בפועל. כך, לדוגמה, שיעור המס האפקטיבי של טבע עמד בשנת 2013 על 12.8% בהשוואה ל־12.3% שנה קודם לכן. בטבע מסבירים את שיעור המס הנמוך בהטבות מס כתוצאה ממיזוגים של חברות־בנות ותמריצי מס שונים שלהם זכאית החברה.

גורם נוסף שעשוי להביא לירידה בשיעור המס בפועל הוא הסכמי שומות עם מס הכנסה, שמצמצמים את הוצאות המסים. כך, לדוגמה, נהנתה שופרסל בשנת 2013 מהתאמות של 14 מיליון שקל, מתוכם 12 מיליון שקל שנבעו מהסכם שומות עם מס הכנסה לשנים 2008–2011, שהפחיתו את הוצאות המסים השוטפות של החברה.

שר האוצר יאיר לפיד ומנהל רשות המסים משה אשר | צילום: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי

אם הרווחים של החברות במדד ת"א־100 משנת 2013 יחזרו על עצמם גם בשנת 2014, הוצאות המסים שלהן צפויות להיות גבוהות יותר. הסיבה לכך נעוצה בעובדה ששיעור מס החברות יעלה מ־25% ל־26.5%. אין להקל ראש בעלייה של 1.5% בשיעור המס, שכן משמעותה עלייה של 6% בנטל המס.

העלייה הצפויה במסים השוטפים תקוזז בחלקה על ידי ירידה בהפרשה למסים נדחים, שהכבידה על החברות בשנת 2013. חברות הביטוח יתקשו לשחזר את הרווח החריג שהשיגו בשנה החולפת, שהושפע כאמור מהגאות בשוק ההון. עובדה זאת צפויה לצמצם גם את הוצאות המסים שלהן. נותר רק לקוות שהירידה בהכנסות מהמסים האלה תקוזז על ידי עלייה בהוצאות המס של שותפויות הגז.