בית החולים הדסה מעביר את ההכרעה לביהמ"ש: הכסף נגמר

בית החולים הדסה מבקש מבית המשפט המחוזי בירושלים להכריע על עתידו של בית החולים בשל התרקנותה של קופת המזומנים שלו כבר בימים הקרובים. בדו"ח שהגיש היום (ג') בית החולים לבית המשפט נכתב כי עד תום תקופת הקפאת ההליכים ב-13 במאי ייכנס בית החולים לגרעון של 30 עד 50 מיליון שקל. דיון בבקשה נקבע ליום ראשון הקרוב.

המשמעות היא שאם עד כה הביעו הנאמנים אופטימיות לגבי האפשרות להגיע להסכם עם העובדים והמדינה שיאפשר את סיום הקפאת ההליכים והמשך פעילות של בית החולים תחת תוכנית הבראה, עתה הם מודים כי המגעים נכשלו, לפחות בשלב זה ועל בית המשפט יהיה לעזור להוציא את עגלת המשא ומתן בהדסה מהבוץ.

אביגדור קפלן מנכ"ל בית חולים הדסה | צילום: ענר גרין

מכיוון שהדסה נמצא במהלך הקפאת הליכים הוא לא יכול להיכנס לגרעון, שעלול להביא את בית החולים למצב של פירוק, ולכן מנכ"ל הדסה, אביגדור קפלן, והנאמנים של בית החולים, עוה"ד ליפא מאיר ואשר אקסלרוד, מבקשים מבית המשפט לקבוע האם לאפשר להפעיל את בית החולים בגרעון גם בזמן הקפאת ההליכים או לקצר את התקופה.

הבעיה היא שהתנאי ההכרחי לכל אופצייה שאינה פירוק היא תוכנית הבראה שתקצץ כ-100 מיליון שקל בהוצאות השכר ותזרים סיוע של מאות מיליוני שקלים מהמדינה. עד כה הניסיון להגיע להסכם בין הצדדים לא צלח. הרופאים הסכימו לקיצוץ של 60 מיליון שקל משכרם ועוד כמה מיליונים אמורים להגיע מפיטורים ופרישה מרצון של עוד כ-250 עובדי סגל מנהלי ועובדי משק, כאשר המדינה תישא בעלויות הפרישה שלהם בכ-150 מיליון שקל. הבעיה היא שגם סכום זה לא מספיק ונאמני בית החולים כותבים כי על המדינה להעביר מאות מיליוני שקלים עוד השנה לקופת בית החולים ולהתחייב להעביר עוד 160 עד 180 מיליון שקל בשנים הבאות.

במקביל צריכות גם נשות הדסה להתחייב על הזרמה של 19 מיליון דולר בשנה בשנים הקרובות. המדינה, כלומר משרד האוצר, רוצה לראות קיצוץ נוסף בשכר העובדים, כולל נתח גדול יותר של הדסה בהכנסות הרופאים משר"פ, שכיום עומד על 15% בלבד.

הסיבה לגרעון בתקופת הקפאת ההליכים היא ירידה בהכנסות שנחזו בשל 16 ימי השביתה של הרופאים והעובדים שהורידו את הכנסות בית החולים, וההסכם בסוף השביתה הביא לכך שהוצאות השכר קטנו פחות מהמצופה, ב-6% במקום 10%. הפרש זה יצר גירעון חודשי נוסף של 4 מיליון שקל, כלומר 12 מיליון שקל לשלושת חודשי ההקפאה. כמו כן, ההכנסה היומית הממוצעת ירדה ל־5.9 מיליון שקל גם לאחר השביתה, צניחה של 30% לעומת הצפי של הנהלת הדסה לפני הקפאת ההליכים.

גם במקרה של פירוק של בית החולים מדובר יהיה כמובן בפירוק פעיל, שכן לא סביר שהמדינה תאפשר לסגור את פעילות בית החולים הגדול בירושלים. הרופאים כבר הצהירו בעבר כי במקרה כזה הם יהיו מעוניינים לרכוש את הבעלות על בית החולים. עם זאת דוד מבורך, יו"ר ועד מנהלי המחלקות בהדסה, אמר ל"כלכליסט" כי הוא עוד מקווה שהדברים יסתדרו: "הבקשה בסדר מצידנו. אני חושב שזה יהיה חכם להפעיל עד ה-30 באפריל אפילו בהפעלה גירעונית כדי להגיע להבנות". שגית ארבל, יו"ר ועד הרופאים הבכירים הוסיפה כי לדעתה לא מדובר בניסיון של ההנהלה ללחוץ על הוועדים שכן "אי אפשר ללחוץ אותנו יותר ממה שכבר הסכמנו לתת".