האוזר: "אני לא מאוהב ברגולטור שמתערב בשכר"

"היקף נכסי הגופים המוסדיים בשיא. אלא שבזמן שהנכסים הכפילו עצמם היקף הסטת הכספים לחו"ל זינק פי 4", אמר האוזר. "אין רע ביציאת המוסדיים לחו"ל, אבל הם מממנים בכך יותר פעילות עסקית מחוץ לישראל. זאת משום שבישראל אין מספיק היצע וצריך לטפל בזה", אמר האוזר.

האוזר התייחס גם למגבלה החדשה שרוצה משרד האוצר להחיל על שכר הבכירים בגופים הפיננסים של 3.5 מיליון שקל (שמעבר להם השכר לא יוכר כהוצאה לצרכי מס). " אני לא מאוהב ברגולטור שמתערב בשכר. כשקובעים סכום כולם מתכנסים לסכום הזה ויש הרבה חברות קטנות שיכולות להשתמש בזה לייקר שכר. ללא קשר אני מוטרד משכר שמגיע לגבהים. זה שכר מעיק שמכתים את התעשייה כולה". האוזר ציין כי משרד האוצר ושר האוצר יאיר לפיד לא התייעצו איתו לפני פרסום דבר המגבלה.

בעניין שוק האג"ח אמר יו"ר הרשות שהחובות הבעייתיים הצטמצמו בשנים האחרונות. "רואים שיש ירידה חדה בחוב בעייתי לעומת 2009. יש מקום לאופטימיות, אך בצידה גם מקום לזהירות. יש 101 חברות עם הערת עסק חי שזה 17.8% מהחברות, אך מתוכן 61 חברות הן חברות שהנפיקו רק מניות, בעיקר חברות ביומד ולא חברות עם חוב ציבורי. סביבת הריבית הנמוכה מעודדת את תאבון הסיכון ומייצרת ביקושים גבוהים בתמחור גבוה מידי", אמר האוזר.

האוזר מסביר כי לדעתו הכיוון הנכון הוא לתת לתת צ'אנס לתיקון 20 לחלחל.  "היתרון של תיקון 20 הוא לקשור קשר בין שכר וביצועים. חלק מהחברות עוד לא הטמיעו את התיקון אבל יש חברות שכן. יש מקום לאופטימיות לפי מדיניות התגמול שפורסמו".  

האוזר התייחס לעובדה כי ברבעון הראשון של 2014 הגישו 12 חבות תשקיף לקראת הנפקה. "זהו סימן מעודד לאחר שקצב ההנפקות היה נמוך בשנים האחרונות".

עלות שכרו של האוזר בשנת 2013 הסתכמה ב-788 אלף שקל. 

שמואל האוזר | צילום: עמית שעל