הדדליין מתקרב? כך תגרמו לעצמכם לעבוד גם כשאתם ממש לא רוצים

יש את הפרויקט הזה שהזנחתם - אותו פרויקט שהדדליין שלו הולך ומתקרב בצעדי ענק. ויש גם את הלקוח ההוא שחייבים כבר להחזיר לו צלצול - אותו לקוח שרק מתלונן ומבזבז זמן יקר, ושלא לדבר על כך שהתכוונתם להגיע לחדר כושר לעיתים קרובות יותר השנה.

תוכלו לדמיין כמה פחות תסכול, אשמה ולחץ תרגישו אם רק תצליחו לגרום לעצמכם לעשות דברים שאינם רוצים כשאתם ממש צריכים לעשות אותם? החדשות הטובות הן שאפשר להשתפר וללמוד כיצד לא לדחות דברים, זאת במידה ותשתמשו באסטרטגיה הנכונה. היידי גרנט הרלוורסון פרסמה בהארוורד ביזנס ריוויו את הדרכים למציאת האסטרטגיה הנכונה. בחירת האסטרטגיה תלויה בשאלה מדוע מראש אתם דוחים את ביצוע המשימות:

סיבה 1: אתם דוחים את המשימה מפחד שתפשלו

פתרון: אמצו "התמקדות מניעתית"

ישנן שתי דרכים להסתכל על כל מטלה. אתם יכולים לעשות משהו מכיוון שאתם רואים בכך דרך לשפר את מעמדכם הנוכחי, או כדי לרשום הישגים. לדוגמה, אם תסיימו בהצלחה את הפרויקט תרשימו את הבוס שלכם. בפסיכולוגיה התפיסה הזו נקראת התמקדות בקידום (promotion focus), ומחקרים הוכיחו שאנשים המתמקדים בקידום מונעים מעצם המחשבה להשיג רווחים. אולם אם אתם מפחדים לפשל במשימה המדוברת, ההתמקדות הזו אינה מתאימה לכם. חרדה וספקות מערערים על מוטיבציית הקידום, ומפחיתים את הסיכוי שתנקטו בפעולות. לפיכך, במקרים מסוג זה עדיף לאמץ תפיסה המבוססת על התמקדות מניעה. כלומר, במקום לחשוב כיצד תוכלו לשפר את מצבכם, תסתכלו על המטלה כדרך להמשיך ולהיאחז במה שכבר יש לכם, או במילים אחרות, להימנע מהפסד. עבור אלה המתמקדים במניעה, השלמת פרויקט בהצלחה היא דרך למנוע מהבוס שלכם לכעוס או לזלזל בכם. כשאתם מתמקדים במניעת הפסד, מתברר כי הדרך היחידה לצאת מכלל סכנה היא לנקוט בפעולה מיידית. זה אמנם לא נשמעת כמו דרך מהנה במיוחד, אך האמת היא שאין דרך טובה יותר להתגבר על החרדה לפשל מאשר לחשוב ברצינות על כל ההשלכות הקודרות שינבעו מכך שלא תעשו דבר.

דחיתם משימות והדדליין מתקרב? | צילום: shutterstock

סיבה 2: אתם דוחים את המשימה כי לא "מתחשק" לכם לבצע אותה

פתרון: "גישת ספוק" - תתעלמו מהרגשות שלכם, הם רק מפריעים

אוליבר בורקמן, מחבר הספר "הנוגדן: אושר לאנשים שלא סובלים חשיבה חיובית", מעלה טענה חשובה - "מי אומר שאתם צריכים לחכות עד שיתחשק לכם כדי להתחיל לעשות משהו?" הבעיה היא שבשלב מסוים לאורך הדרך כולנו התחלנו להאמין לרעיון - גם אם לא במודע - שכדי להיות מונעים ויעילים אנחנו צריכים שיתחשק לנו לנקוט בפעולה. אין הסבר מדוע אנחנו מאמינים לכך, שכן מדובר בשטות מוחלטת. נכון, ברמה מסוימת צריכים להיות מחויבות למה שעושים - צריך לרצות לראות את הפרויקט מסתיים. אך לא צריך ש"יתחשק" לכם לעשות זאת.

בורקמן מציין כי רבים מהסופרים, האמנים והממציאים הפוריים ביותר הפכו להיות כאלה בשל ההסתמכות שלהם על שגרת עבודה שמחייבת אותם לעבוד מספר מוגדר מראש של שעות ביום, לא משנה אם המוזה שורה עליהם או לא. בורקמן מצטט את האבחנה של האמן צ'אק קלוז: "השראה היא לחובבנים. כל השאר פשוט באים לעבודה".

כך שאם אתם סתם יושבים מול המחשב, ודוחים ביצוע של מטלה רק כי לא מתחשק לכם, זכרו שאינכם צריכים באמת שיתחשק לכם, כלומר, דבר לא מונע מכם לעשות זאת.

סיבה 3: אתם דוחים משהו כי הוא משעמם, מסובך או פשוט לא נעים

פתרון: השתמשו בתכנון מסוג אם - אז

לעיתים קרובות מדי אנחנו מנסים לפתור את הבעיה הספציפית הזו בעזרת כוח הרצון לבדו: בפעם הבאה, אני אכריח את עצמי להתחיל לעבוד על הפרויקט מוקדם יותר. הבעיה היא שאם באמת היה לנו את כוח הרצון הנדרש, מראש לא היינו דוחים את ביצוע המשימה. מחקרים הצביעו על כך שאנשים באופן קבוע מעריכים יתר על המידה את יכולת השליטה העצמית שלהם, ולכן מסתמכים עליה כדי למנוע מהם להיכנס לצרות. עשו לעצמכם טובה ואמצו את העובדה שכוח הרצון שלכם מוגבל, וייתכן כי לא תמיד יעמוד באתגר לגרום לכם לעשות דברים מסובכים ודי מעיקים. לכן, השתמשו בתכנית "אם - אז" כדי לבצע את העבודה. התכנית הזו לא רק תעזור לכם לקבוע אילו צעדים מוגדרים עליכם לנקוט כדי להשלים את הפרויקט, אלא היא תעזור לכם לקבוע היכן ומתי תנקטו בהם. לדוגמה, אם הבוס שלי לא יזכיר את הבקשה שלי להעלאה בשכר, אז אעלה את הנושא שוב בסיום הפגישה.