אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טכנו-מאניה: עובדים עם חברה אמריקאית, מקבלים תמחור של הודו

טכנו-מאניה: עובדים עם חברה אמריקאית, מקבלים תמחור של הודו

קוגניזנט, המעניקה שירותי מחשוב במיקור־חוץ, צמחה ב־20% בהשוואה לשנה שעברה - ועוד היד נטויה

10.04.2014, 08:31 | לירון רוכמן ויאיר מנדלסון

קוגניזנט טכנולוג'י סולושנס (Cognizant Technology Solutions) היא חברת ענק הנסחרת בשווי של יותר מ־30 מיליארד דולר, אך ייתכן שמעולם לא שמעתם עליה. החברה מדורגת במקום ה־352 ברשימת "פורצ'ן" של 500 החברות הגדולות בעולם ו־12 בדירוג 25 חברות הטכנולוגיה הצומחות ביותר של "פורבס". היא נסחרת בנאסד"ק 100 וב־S&P 500.

זוהי אחת מהחברות המובילות בעולם במתן שירותי טכנולוגיה במיקור־חוץ, לצד יבמ האמריקאית ואקסנצ'ר האירופית. אף על פי שהמטה של הנהלת החברה הוא בארה"ב, הפעילות עצמה מרוכזת בהודו ושם מועסקים רוב עובדיה - ובכך אחד מיתרונותיה הבולטים.

מיקום מרכזי הפיתוח בהודו מאפשר לקוגניזנט להציע לחברות אמריקאיות מיקור־חוץ בעלויות נמוכות משמעותית מהמתחרות בארה"ב. במחצית הראשונה של 2013 נחלש הרופי ההודי מול הדולר בכמעט 40% ורווחיות החברה גדלה משמעותית. מאז התחזק המטבע במקצת, אך עדיין הוא נמוך ב־10% מרמתו לפני שנה. כל ייסוף של 1% ברופי ההודי היה עלול לפגוע ברווחיות של קוגניזנט בשיעור של כ־0.22%, אם לא היתה מגדרת את המטבע.

נשיא קוגניזנט פרנציסקו ד נשיא קוגניזנט פרנציסקו ד'סוזה | צילום: בלומברג נשיא קוגניזנט פרנציסקו ד

הכנסות של 8.8 מיליארד דולר בשנת 2013

בדומה לחברות הישראליות נס ומטריקס, קוגניזנט מציעה ללקוחותיה מיקור־חוץ של פרויקטים כמו פיתוח אפליקציות, שירותי ניהול, מערכות ERP, כולל תחזוקה של הפרויקט לאורך זמן. היא הוקמה במקור כחטיבת מחשוב וטכנולוגיה פנימית של דן אנד ברדסטריט (D&B) ב־1994, לאחר שחברת המחשוב ההודית Satyam Computers הצליחה לשכנע את D&B להשקיע 2 מיליון דולר תמורת אחזקה של 76% במיזם המשותף. מיזם זה, שהוקם בהודו, נקרא DBSS.

שנתיים לאחר מכן, פוצלה חטיבת DBSS לחברה נפרדת, D&B רכשה את השליטה המלאה בה, העבירה את המטה שלה לארה"ב ושינתה את שמה לקוגניזנט. העסקים הראשונים שלה כחברה עצמאית התמקדו באותם ימים בהיערכות ממוחשבת לקראת K2Y, או בשמו הנפוץ בישראל - "באג 2000".

כדי לגוון את הפעילות, התרחבה קוגניזנט לתחום מערכות לתכנון משאבי הארגון ((ERP. מדובר במערכת מידע אחודה ובעלת ממשק שמאפשר שיתוף ושימוש במידע המשותף.

מאז 2002 רכשה קוגניזנט כ־20 חברות והפכה לחברת ענק המתמקדת בשלושה תחומים: פיננסים, בריאות וחטיבה לענייני ייצור, קמעונאות ולוגיסטיקה. חטיבת השירותים הפיננסיים, הגדולה ביותר של החברה, תרמה ב־2013 44% מההכנסות - 3.7 מיליארד דולר. בין תפקידיה: הטמעת מערכות תוכנה לניהול כסף או תיקי השקעות, פתרונות למוסדות פיננסיים הפועלים בתחומי המשכנתאות, הרכב וההלוואות לסטודנטים ופיתוח מערכות תשלומים וכרטיסי חיוב.

חטיבת הבריאות, השנייה בגודלה, תרמה 25% מההכנסות, והיא מספקת ניהול מידע למוסדות רפואיים, ניהול ותעדוף מבוטחים, מערכות מחשוב וניהול לבתי מרקחת ועוד. החטיבה השלישית מרכזת את הטיפול בחברות יצרניות, קמעונאות ולוגיסטיקה, והיא תורמת 21% מההכנסות. החטיבה מציעה שירותים כמו מערכות ניהול מלאי ליצרניות חלפים למכוניות, מערכות ניהול הן ליצרניות ציוד כבד ומיכון והן לקמעונאיות ומערכות ניהול מלאי לחברות בתחום הקמעונאות המוזלת וכו'. פעילותה במגזרים שאינם נכללים בפעילות הליבה מרכזים את 10% הנותרים.

למרות גודלה, קוגניזנט ממשיכה לצמוח בקצב מהיר. ב־2013 הסתכמו הכנסותיה ב־8.8 מיליארד דולר, עלייה של כ־20% בהשוואה לשנה הקודמת. קצב צמיחה זה צפוי להימשך בשלוש השנים הקרובות. היא שומרת על רווחיות גולמית גבוהה יחסית של כ־40%, שצפויה להישאר ברמה זו בשנים הקרובות. הרווח הנקי ב־2013 הסתכם ב־1.22 מיליארד דולר והוא צומח בשיעור דומה לצמיחה בהכנסות, ובכך מצביע על מבנה הוצאות יעיל.

לחברה לקוחות רבים, חמשת הגדולים שבהם תורמים כ־16% מההכנסות בלבד. המשמעות היא שאין לה תלות בלקוח מרכזי אחד, ולכן פוחת הסיכון מאובדנו. יתר על כן, די נדיר שלקוחות נוטשים את החברה, ולא רק בגלל שהיא מציעה חוזים ארוכי טווח הכוללים תמיכה ואחזקה שוטפת של המערכות שלה.

פעילות קוגניזנט כוללת ניהול פרויקטים וייעוץ מטעם צוותי עובדים. לרוב, בתהליך הייעוץ היא בונה עבור הלקוח מודל מחשוב מותאם לצרכיו ובסופו מציעה עצמה ליישומו. צוות העובדים שעבד מול הלקוח בשלב הייעוץ ממשיך לביצוע וכך מבטיח המשכיות עבודה ויתרון על פני המתחרות.

המורשת האמריקאית של קוגניזנט מסייעת לה לזכות מהר יותר בלקוחות חדשים, שנהנים משני העולמות - עובדים עם חברה אמריקאית, אך מקבלים תמחור פרויקט של חברה שפועלת בהודו. לפיכך, לא מפתיע שרוב הפעילות של החברה היא בארה"ב. חברות אמריקאיות מניבות כ־78% מהכנסותיה כיום והשאר בעיקר מאירופה. היא מעסיקה 171 אלף עובדים, מעל 80% מהם אנשי מחשוב ופיתוח המועסקים בשכר נמוך ביחס למדינות מערביות.

חברות מיקור־החוץ הפועלות מחוץ לארה"ב ומספקות שירותים לחברות אמריקאיות זוכות לביקורת רבה על כך שעובדיהן מקבלים ויזת עבודה בארה"ב על חשבון אזרחים אמריקאים. רפורמת ההגירה המתוכננת בארה"ב, שעלולה להקטין את כמות ויזות ההגירה לעובדים, מהווה סיכון עבור קוגניזנט. השבוע פורסם כי הנתח הגדול ביותר מתוך 65 אלף הוויזות לעבודה בשנת התקציב שהחלה באפריל הוקצה לחברות מיקור־החוץ. החברות שקיבלו את מספר אישורי העבודה הגבוה ביותר הן מתחרותיה של קוגניזנט מהודו: אינפוסיס, שקיבלה 6,298 ויזות, וטאטה קונסלטינג, שקיבלה 6,258. קוגניזנט זכתה ב־4,994 ויזות.

כדי להתמודד עם הסיכון והביקורת הודיעה החברה על תוכנית להגדלת מספר העובדים האמריקאים שלה בארה"ב ב־10,000 איש. כיום מעסיקה קוגניזנט 29 אלף עובדים בארה"ב.

גם אירופה עתידה לצלול לעולם מיקור־החוץ

לפי Nasscom, גוף שעוקב אחר תעשיית ה־IT בהודו, ב־2014 צפויה תעשייה זו לצמוח ב־12%–14%, וב־2015 יואץ הקצב הזה ל־13%–15%. ההתאוששות בכלכלת ארה"ב והגידול הדרמטי ברווחי החברות הביאו בשנה החולפת להגדלה של תקציבי IT בחברות רבות, וזה אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של קוגניזנט.

ב־2014 צפויה המגמה להתרחב לאירופה. חברות בתחומי הבריאות ומוסדות פיננסיים נדרשים להשקעות גדולות לשם התאמה לשינויים רגולטוריים שייכנסו לתוקף בהמשך השנה. חברות באירופה אף נערכות להגדיל את מיקור־החוץ של פעילויות כמו בק אופיס, ולהגדיל השקעות בטכנולוגיות SMAC (חברתי, מובייל, אנליטי וענן). קוגניזנט מרחיבה פעילות זו ומניבה הכנסות של 500 מיליון דולר בשנה. בשנה האחרונה זכתה החברה ביותר מ־50 לקוחות חדשים לשירותי הייעוץ שלה ולשירותים הקשורים ל־SMAC, שאמורים לפתוח לה דלת להרחבת הפעילות מולם בהמשך.

מניות קוגניזנט עלו ב־37% מתחילת 2013 ובכ־350% בחמש שנים. החברה נסחרת במכפיל עתידי של כ־20, מעל למתחרותיה. נראה כי קוגניזנט, שמשלבת שורשים הודיים עם מבנה אמריקאי, מקבלת פרמיה גם מול החברות ההודיות. בשילוב עם צמיחתה המהירה והמשך התאוששות בכלכלות המערביות ובביקוש לשירותיה, נראה כי המניה עדיין לא אמרה את המילה האחרונה.

השורה התחתונה: נוכח הצמיחה המהירה של קוגניזנט והביקושים הגוברים לשירותים שהיא מציעה, ולאור השילוב של שורשים הודיים עם מבנה אמריקאי ומתקדם, נראה כי המניה תמשיך במגמה החיובית.

לירון רוכמן, מנהל קרנות מניות חו"ל בהראל פיא. יאיר מנדלסון, מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
חברות הפיתוח יחסכו הון תועפות בהוצאות כוח-אדם
בעלי החברות, שוב, יראו רווחים תפעוליים מרשימים ויקבלו מיליונים בשכר ובונוסים... אבל, ותמיד יבוא אבל... הכלכלות המקומיות של אותם מפתחים ידשדשו וידעכו, לא יהיה מי שייקנה את האפליקציה החדשה והמגניבה שלהם או את הג'אדג'ט המבריק והחדשני שלהם, וממילא, לא בטוח שהאיכות של המוצר תהיה כזו שתצדיק את תג המחיר שהיצרן יידרוש... מניסיון, לא מוצלח במיוחד. אולי הגלגל מסתובב ממש בזמן שאני כותב את התגובה הזו, אולי אני טועה והרושם האישי שאני קיבלתי שגוי, אבל מניסיוני האישי, קוד שנכתב על ידי מהנדס הודי (וסיני, לצורך העניין) יעיל פחות ומכביד יותר על משאבי המערכת מאשר קוד שנכתב על ידי מהנדס שלמד ו, והנה הקטע החשוב, צבר ניסיון תעסוקתי, בחברות מערביות. למה? אני לא סוציולוג של מדעי המחשב, אבל הניסיון שלי הוא כזה. שלא לדבר על קשיי שפה (נסו לדבר עם עובד הודי באנגלית. בהצלחה עם זה), הפרשי שעות, העובדה שככל שהביקוש אליהם יעלה גם המהנדסים ההודיים יעלו מחירים... אבל מה אכפת למנכ"ל לא טכנולוגי מכל הדברים שכתבתי ושכל בר דעת מבין לבד. אמרתי בהתחלה, עלויות תפעול נחתכות בחצי משמע בונוס שנתי גדל בחצי. Nuff said'.
א.פ.  |  10.04.14