צילום: מיכאל קרמר
ניתוח כלכליסט
רשת הספרים בצומת דרכים: הפועלים נתן לסטימצקי עוד שלושה חודשים
הבנק העניק לרשת הספרים הלוואה נוספת של 5 מיליון שקל במקביל להזרמת הון בסכום דומה מבעלת הרשת קרן מרקסטון. בענף הספרים מעריכים כי ללא שינוי משמעותי במוסר התשלומים של סטימצקי בעלי החוב שלה יגישו בקשה לפירוק מיד לאחר חג הפסח
10.04.2014, 07:13 | גולן חזני ונורית קדוש
בנק הפועלים הסכים להעניק הלוואה נוספת של כ־5 מיליון שקל לסטימצקי במקביל להזרמת הון של קרן מרקסטון, בהיקף דומה, כדי להעניק לחברה מירווח נשימה של כשלושה חודשים ולהחזיר חובות לספקים. ההזרמה נקבעה בפגישה שקיים רון לובש, מנהל מרקסטון במשרדי הבנק אתמול בערב.
ההזרמה לסטימצקי מגיעה ממקורות אחריםשל מרקסטון. הבנק הסכים להעניק את הכסף, רק לאחר שקיבל ביטחונות גבוהים, גם על החוב הקודם של החברה העומד על 135 מיליון שקל, בדמות של מניות של חברות אחרות מהפורטפוליו של מרקסטון. בכך שיפר הפועלים מעט את מצבו, מנע את סגירת החברה לעת עתה, לפחות, עד למציאת רוכש לרשת.קראו עוד בכלכליסט
מרקסטון קנו בשיא
הפער העצום בין 55 מיליון הדולרים ששילמה קרן מרקסטון לערי סטימצקי, בנו של מייסד הרשת בשנת 2005 למחיר אותו מוכנים המתעניינים ברשת לשלם עבורה היום, נובע בעיקר מהתחרות שנוצרה מאז העברת הבעלות. בתקופה בה מכר את הרשת, שלט ערי סטימצקי בענף הספרים ללא עוררין. צומת ספרים היתה באותם ימים רשת חדשה וחלשה, שלא היוותה איום על הרשת הוותיקה. הבידול בין השתיים היה מוחלט ובעוד סטימצקי החזיקה במיתוג הגבוה, צומת ספרים נחשבה לרשת נחותה יחסית. שנה אחרי הרכישה, מינתה הקרן את איריס בראל למנכ"לית הרשת. בראל, שהגיעה מעולם הביטוח ללא כל ניסיון קמעונאי או נגיעה לענף הספרים, התקשתה להבין את עוצמת ההתמודדות שציפתה לה בתפקיד החדש, אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים, החל את דרכו בענף כבר בשנת 1981 עם הקמת חנות "יריד הספרים" בירושלים והבנת התחום הביאה אותו להתמזג בשנת 2003 עם צומת ספרים שנמצאת בבעלות משותפת עם הוצאות הספרים "כנרת, זמורה ביתן" ו־"מודן". עד שבראל למדה את החברה אליה נכנסה וגיבשה דרך פעולה, שומר כבר הצליח ליצור מהפכה במסגרתה הפך את צומת ספרים לרשת ממותגת המפעילה חנויות במרבית הקניונים ומציעה את כל מגוון הספרים הקיים. ב־2007, יצא שומר באחד המהלכים השיווקיים המשמעותיים ביותר בענף הקמעונאות במסגרתו הציע ארבעה ספרים ב־100 שקל. המהלך הוביל לעליה חדה במכירות הרשת וככל הנראה לתחילת אבדן הדרך של סטימצקי. בראל אמנם יצאה נגד הוזלת הספרים אולם מיהרה ליישר קו עם המתחרה ולנקוט במדיניות תמחור דומה.
טעויות לאורך הדרך
החיבור בין צומת ספרים להוצאות לאור, הוביל את סטימצקי, עוד בטרם המכירה למרקסטון, לנסות לייצר שותפות דומה עם הוצאת כתר. בשנת 2005 חתמו הצדדים על הקמת חברת בת בבעלות משותפת. אלא ששיתוף הפעולה בין הצדדים לא צלח וב־2008, מכרה סטימצקי לכתר ללא תמורה 31% מחלקה בחברה המשותפת. ב־2007, השקיעה בראל 10 מיליון שקל ברכישת רשת המוסיקה צליל שמנתה 18 סניפים. אלא שהמותג עצמו נמחק עם הזמן והותיר אחריו רק עמדות עם דיסקים לצד הספרים בחנויות הרשת. נוכח התעצמות התחרות בענף מצידה של צומת ספרים, פעלה בראל להרחבת פריסתה של סטימצקי והציבה ספרים בחנויות הנוחות מנטה ובסניפי המשביר לצרכן, אך אלו לא שרדו לאורך זמן. במהלך 2008, כבר ניסו מנהלי הקרן למכור 20% מהרשת לשופרסל, אולם החשש של רשת המזון מהחרם החרדי שיפרוץ נוכח העובדה שחלק מחנויות סטימצקי פתוחות בשבת, גרם לנסיגתה מהעסקה. במקום לנסות לפתח את עולם הספרים דרך הדיגיטל, בחרה בראל לחפש הזדמנויות לצמיחה באמצעות פעילויות מענפים קרובים כמו שיתוף פעולה עם רשת צמצם, במסגרתו הקימה סטימצקי בסניפיה עמדות להפקת ספר תמונות בעיצוב אישי. כך, עברה בראל מניסיון אחד למשנהו, תוך שרווחיות הרשת ממשיכה להישחק.
9 תגובות לכתיבת תגובה