שום, פלפל ו-2,880 מעבדים: כשמחשב-על מכין ארוחת צהריים

בין שלל דוכני הבוריטו, הפיצה, הסושי וההמבורגר הניידים שהובאו כדי להאכיל את מבקרי פסטיבל המוזיקה והטכנולוגיה SXSW שהתקיים לפני כחודש באוסטין, טקסס, היה רכב מסחרי אדום שנשא את הכיתוב "IBM Cognitive Cooking". כמו שאר הדוכנים, גם הוא הגיש לקהל הרעב מנות טריות שהוכנו במקום - אבל בניגוד לדוכנים המתחרים, מנות אלה לא נלקחו מתפריט קבוע, לא הוכנו על פי מוסכמות המטבח המקסיקני, היפני או האיטלקי, וגם לא היו פרי רעיונותיו של שף מקומי כלשהו.

את מנות "הבישול הקוגניטיבי", שכוללות מתכונים כמו קבב תפוחים וייטנאמי, בוריטו שוקולד אוסטרי או פודינג בייקון בלגי, מכינים טבחים אנושיים מקצועיים - השפים ג'יימס בריסיון, מייקל לייסקוניס, מייקל גארט ופלוריאן פינל, כולם מהמכון לחינוך קולינרי בניו יורק. המתכונים להכנתן, לעומת זאת, נוצרים במאמץ משותף של הסועדים שמפרטים את ההעדפות הקולינריות שלהם, ותוכנה מבוססת בינה מלאכותית שרצה על ווטסון - מחשב העל של IBM, שמחבר יכולות חדשניות לפענוח שאילתות בשפה טבעית עם טכנולוגיות לחפירה והפקת ידע ממאגרי נתונים ויכולת לימוד עצמית.

תבשיל נבטים קנייתי בסגנון בלגי. הרכבה מתוך מיליארדי קומבינציות | צילום: יבמ

בוחר מתכון מבין אלפי רכיבים

IBM החלה לאחרונה להציע יישומים שמתבססים על ווטסון לחברות בתעשיות שונות כגון רפואה, קמעונאות ושירותים פיננסיים. יכולותיו העיקריות הן בניתוח כמויות עצומות של נתונים והפקה של תובנות שיסייעו למשתמשים בו להגיע להחלטות טובות יותר. פרויקט "הבישול הקוגניטיבי" נועד להמחיש צד אחר של הטכנולוגיה - האפשרות להשתמש בה כדי ליצור מוצרים ורעיונות חדשים.

שף במשאית הטעימות של IBM | צילום: Jack Plunkett

כדי להפוך את בקשות המשתמשים למנות בנות-אכילה, ווטסון מנסה לנתח את המרכיבים השונים של המנה ולכמת את האופן שבו כל מרכיב וכל שילוב מרכיבים גורמים לתגובה של הנאה אצל הטועם. למבקרים בפסטיבל הוצע לתקשר עם המחשב באמצעות ציוצים בטוויטר, שבהם הם התבקשו לכלול מרכיבים עיקריים שהם רוצים לראות במנה ואת הסגנון הקולינרי או המטבח הלאומי שלה. הבקשות הועברו לווטסון, שהשתמש במאגר של אלפי רכיבים כדי לבחור את השילוב המוצלח והמפתיע ביותר מבין קוואנטיליון (1 ואחריו 18 אפסים) השילובים האפשריים, ויצר את המתכון המדויק להכנת המנה, כולל רשימת הרכיבים הסופית ואופן הבישול.

"ישנן מיליארדי קומבינציות שונות של מרכיבים שאפשר להכין מהן מנות. אנשים חושבים על הכנת מזון כעל אמנות, אבל יש פה גם הרבה צדדים מדעיים, וכאן הטכנולוגיה יכולה לעזור - באמצעות ניתוח כימי של מרכיבי המנה וניבוי ההצלחה שלה בקרב הסועדים, באופן שטבחים אנושיים לא תמיד יכולים לעשות. מה שאנחנו מנסים לעשות זה לקחת את המחשוב לשלב הבא, שבו המחשב עוזר לך למצוא רעיונות שלא היית מגיע אליהם לבדך", מספר על המערכת ד"ר לאב ורשניי, אחד החוקרים שפיתחו אותה.

מחשב העל ווטסון | צילום: יבמ

"אנחנו כנראה היינו השפים הראשונים בעולם שבישלו מרק לובסטרים קובני. העבודה עם ווטסון גורמת לך להגיע לטריטוריות חדשות, לעבוד עם מרכיבים באופן שבו לא עשית זאת מעולם - שבו אף אחד לא השתמש מעולם קודם לכן, למעשה. הייתי סקפטי בתחילה בנוגע לאפשרות שמחשב יוכל לעזור לי לבשל טוב יותר, אבל אחרי ההתנסות הזו אני מרגיש שזה לגמרי עובד", אמר ג'יימס בריסיון, אחד השפים שלוקחים חלק במיזם.

זכה ב-"Jeopardy" במיליון דולר

דוקטור מחשב היעד השאפתני החדש של ווטסון: לרפא חולי סרטן מחשב העל של IBM ישתתף בפיילוט בו יציע לרופאים את הטיפול המתאים לכל חולה סרטן, בהסתמך על נתונים מאלפי מקרי עבר סוכנויות הידיעות, 3 תגובותלכתבה המלאה

המחשב קיבל בעבר לא מעט כותרות, בעיקר  כשהשתתף בשעשועון הטלוויזיה האמריקאי "Jeopardy" ב-2011 - המטרה שלשמה פותח במקור - ניצח שניים מאלופי השעשועון וזכה במיליון דולר. בתחילת 2013 זכה לפרסום נוסף כשצורף כסטודנט וירטואלי לקורסים באנגלית ומתמטיקה של אוניברסיטת רנסלר פוליטכניק, במטרה לשפר את יכולות הלימוד העצמי ופענוח השפה של המערכת. הגרסה המקורית של ווטסון פעלה על גבי 90 שרתי Power 750 מתוצרת החברה, שחוברו יחדיו למחשב מקבילי בעל 2,880 ליבות ו-16 טרה-בייט זיכרון RAM. החברה השקיעה משאבים ניכרים באופטימיזציה של התוכנה, והגרסאות האחרונות שלו יכולות לפעול גם על שרת בודד מדגם זה ולהציע גישה למפתחים ומשתמשים על גבי הענן.

בין היישומים הנוספים שכבר פותחו לווטסון אפשר למצוא את Engagement Advisor - מערכת שעוזרת לנציגי שירות לקוחות לתת מענה טוב יותר לפונים באמצעות ניתוח אוטומטי של מסדי הנתונים של החברה; ופרויקט שמסייע לאונקולוגים שמטפלים במקרי סרטן, באמצעות מעקב אחר היסטוריית הטיפולים של החולה והצלבתה עם נתונים רלבנטיים ממאגרי מידע רפואיים.

בינואר האחרון הכריזה IBM על הקמת חטיבה שלמה בחברה, ווטסון גרופ, בהשקעה של כמיליארד דולר ובהיקף של 2,000 עובדים, שתעסוק במחקר ובפיתוח של מחשוב קוגנטיבי ואפליקציות מסחריות שמתבססות עליו - כולל קרן של 100 מיליון דולר להשקעה בסטארט-אפים שיבנו לו יישומים. שלושת הפרויקטים הראשונים של החטיבה הם ווטסון דיסקברי - סט של כלים למחקר ופיתוח בתחומי התרופות, המו"לות והביוטכנולוגיה; ווטסון אקספלורר לשיתוף מידע וקבלת החלטות בארגונים; ווטסון אנליטיקס, כלי לוויזואליזציה של מידע באמצעות שאילתות בשפה טבעית.

בינתיים דוכן המזון הנייד של IBM ממשיך להסתובב ברחבי ארה"ב ולהציע לעוברים ושבים טעימות מהמתכונים, שאותם גם אפשר למצוא באתר הפרויקט. העתיד שאותו מתכננים המהנדסים של IBM כולל יותר ממסעדנות ממוחשבת: "ווטסון יכול לעזור במציאת פתרונות בתחומים כמו עיצוב אפליקציות, תיירות, עיצוב תעשייתי - כל התעשיות הללו ירוויחו מהטכנולוגיה שאנחנו מפתחים", אומר מחמוד נגשינה, סגן נשיא IBM למחקר בתחום השירותים.