גדעון סער החליט: לא יאושרו העלאות ארנונה חריגות ב־2015

ל"כלכליסט" נודע כי שר הפנים גדעון סער הנחה את אנשי המקצוע במשרדו כי ב־2015 לא יאושרו העלאות חריגות בארנונה. העלאה חריגה של תעריפי הארנונה מותנית באישור שרי הפנים והאוצר, והחלטתו של סער טעונה הסכמה של האוצר.

במשרד הפנים ציינו כי המשרד יבחן בקשות להעלאה חריגה בארנונה במקרים חריגים מאוד של רשויות הנמצאות בתהליכי הבראה או התייעלות. צעד זה מתווסף לצעדים נוספים, דוגמת הורדת הריבית הגבוהה על פיגור בתשלומים והסדרת שינויים רטרואקטיביים בגביית הארנונה.

הדרג המקצועי במשרד הפנים מסביר כי "לא נתקל בשר הרוצה להסדיר את הארנונה בצורה כה נחרצת", אז אולי זה הזמן להסב את תשומת לבו לסוגיות נוספות שבהן ראוי להתמקד בטיפול במס היחיד בארץ שאינו מאושר על ידי הכנסת, ובתוך כך גם להמלצות ועדת ברזילי שהתכנסה ב־2007 בראשות עו"ד אודי ברזילי, שלא התקבלו.

צילום: ערן יופי כהן

כיום, לכל רשות יש צו מסים שונה שבו נקבע גובה הארנונה. בכל שנה מאושר צו המסים מחדש על ידי מליאת הרשות. עיקר תחלואות סוגיית מס הארנונה נעוצות בשיטת העלאת שיעורה. עד 1984 יכלו רשויות להעלות את שיעור הארנונה כרצונן, אולם כיום נהוגה שיטת הטייס האוטומטי - שבה הארנונה נקבעת לפי ממוצע של מדד המחירים לצרכן ומדד השכר הציבורי. כדי להוסיף על העלאה אוטומטית זו, יש לפנות למשרד הפנים להעלאה חריגה - מסלול שרשויות רבות בוחרות להשתמש בו.

"מדובר בעושק של הרשויות"

את ציר זה מכנה עו"ד אוריאל לין, ראש איגוד לשכות המסחר, "ציר העושק". הרשויות מפעילות לחץ על משרד הפנים, והמלצת המשרד עוברת לאישור האוצר - שעל פי טענות איגוד לשכות המסחר כמעט אינו ממלא את תפקידו ודואג לאינטרסים של הציבור. משרדי הפנים והאוצר לא מסרו כמה בקשות כאלו אושרו.

עיוות אחד שיש לטפל בו, שנידון בוועדת הפנים אך נדחה בשלב זה, הוא היעדר השקיפות בהעלאת הארנונה. כוונתו של שר הפנים היא שרשות המבקשת אישור חריג להעלאה בארנונה תהיה חייבת לפרסם את עיקרי הצעתה עשרה ימים לפני ישיבת המועצה שבה ידונו בהטלת הארנונה. ההחלטה בעניין נדחתה.

בעיה נוספת היא בשיטת המדידה. לעיריות שונות יש שיטות מדידה שונות. כך למשל, עירייה אחת יכולה לחשב שטח דירה לפי שיטת ברוטו־ברוטו (כולל קירות חיצוניים וכולל שטחים משותפים), אחרת בשיטת נטו־נטו (מקירות פנימיים ללא שטחים משותפים), ואחרות באפשרויות נוספות - כך שאם ניקח קראוון זהה ונמקם אותו בארבע רשויות שונות, כל אחת תחשב לו שטח שונה. כמות הסיווגים השונים של הנכסים בכל רשות משתנה גם היא ומגיעה ל־20 אלף סיווגים שונים בעיריית תל אביב, כך שכל מי שיש לו נכס צריך למעשה לקחת יועצים שיגידו לו מהו, ויכול להיות שמסעדה תוגדר כשירות בעיר אחת וכשירותים־תעשייה בעיר אחרת. ועדת ברזילי, שהמלצותיה נקברו, עסקה בסוגיה זו. ייתכן שהצעד הראשון שהשר יכול לעשות בכיוון זה הוא לבחון את המלצותיה, בשונה מהשרים הקודמים שחששו מתפוח האדמה הלוהט הזה.

אין לרשות תמריץ להתייעל

בעיה שלישית בפלונטר הארנונה היא רכיבי שיעור העלייה הקבוע במס הארנונה. לפי חוק ההסדרים מ־1992, בכל שנה תעלה הארנונה בשיעור של 80% מתוך ממוצע של מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. הבעיה עם השימוש במדד השכר היא שאפילו הלמ"ס לא מאמינה בו. לפני כשנתיים יצאה הלשכה באמירה ברורה כי היא אינה ממליצה על שימוש בנתונים אלה כמדד משום שהם אינם משקפים את המציאות. כך נוצר מצב שהעלייה בארנונה נובעת ממדד שנוי במחלוקת. בעיה נוספת היא שב־2013, עקב שינוי בחוק ההסדרים, בוטל תמריץ לרשויות להתייעל. עד אז ההעלאה היתה רק בשיעור 80% מן הטייס האוטומטי כדי שהרשות תתייעל. כיום רשות מקבלת את מלוא ההעלאה ולכאורה לא מתייעלת.

בחוק ההסדרים של 2013 סוכם עם הרשויות החזקות כי הן מלוות 400 מיליון שקל למדינה ובתמורה הן מקבלות הטבות, כשזאת היתה אחת מהן. בתמורה להלוואה קיבלו הרשויות אישור מהאוצר להעלות את הארנונה ב־0.3% ב־2014. כך, הרשויות מסייעות למדינה והתושבים משלמים.

אחד הנושאים הבוערים מבחינת איגוד לשכות המסחר מתמקד בארנונה לעסקים. בג"ץ שבו היא מעורבת עם 14 רשתות שונות ובהן הום סנטר, סופר־פארם ועוד, מתמקד בארנונה לעסקים ודורש לבטל "פיילוט" מ־2012 שלפיו ניתנים אישורים גורפים לבקשות להעלאות חריגות לנכסים שאינם מגורים. הפיילוט נבע כנראה מעומס זמני שמשרד הפנים היה בו, אך נשאר. מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי נגבו 100 מיליון שקל מן המהלך ב־2013, כשחלק מן הסכום גולגל על הצרכנים.

משרד הפנים: "עם כניסתו לתפקיד הנחה שר הפנים הנוכחי את הגורמים המקצועיים להציע דרכים לייעל את הארנונה. כך המשרד ימשיך לעשות".

משרד האוצר: "450 מיליוני שקל שהגיעו מהרשויות נועדו לכך שהרשויות החזקות יתרמו את חלקן בצמצום אי־שוויון לרשויות החלשות, צעד שנעשה בהסכמה עם השלטון המקומי. בקשות לשינויים בתעריפים נבחנות על ידי צוות משותף למשרדי הפנים והאוצר".

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, ברך על כך ששר הפנים החליט לנקוט יוזמה אקטיבית בטיפול בשערוריית מס הארנונה, והחליט "לבטל את הנורמות הרופסות על פיהן התנהל נושא זה עד היום באמצעות משרד הפנים". יחד עם זאת, מסר לין כי: "אסור להסתפק בשינוי נורמטיבי החל משנת 2015. עבור עסקים רבים זה יהיה מאוחר מדי. מס הארנונה הוא מס קטלני, הוא מוטל על העסק ללא התייחסות למחזור העסק או לרווחיותו".

לין מדגיש כי בשנת 2012 הוענקו 70 אישורים חריגים בצורה גורפת ובשנת 2013 הוענקו 50 אישורים חריגים, ואם הנורמות החדשות לא תיושמנה כבר החל משנת 2014 זה יהיה הקש שישבור את גב הגמל. הרבה עסקים זעירים וקטנים צפויים להיסגר. "אסור לשכוח כי אישור חריג, אפילו אם ניתן בגלל מצוקה זמנית, משמש כבסיס לכל ההעלאות הבאות. הנורמות עליהן הודיע שר הפנים חייבות לחול כבר משנת 2014".