אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השוק מתפצל, מעמד הביניים נופל צילום: נמרוד גליקמן

השוק מתפצל, מעמד הביניים נופל

הפיצול החד לשני משקי תעסוקה מכרסם במעמד הביניים: במקום להתקדם לעבר המשכורות הטובות, הוא מגלה שהתחתית מתקרבת במהירות

13.04.2014, 09:22 | מיקי פלד
מעמד הביניים בישראל מצטמק. אם הקביעה הזו נשמעה בעבר רק מכיוונם של כלכלנים שכונו "חברתיים", כמו ד"ר דניאל גוטליב מביטוח לאומי, שטף של מחקרים בשנים האחרונות כבר העניק לה אחיזה גם בקרב כלכלנים מהזרם המרכזי. פרופ' דן בן־דוד מאוניברסיטת תל־אביב וממרכז טאוב הצטרף לבחינת הסוגיה בכמה מחקרים פורצי דרך; ומאז המחאה החברתית, גם בנק ישראל מבין שככל הנראה מדובר בתופעה הכלכלית הדרמטית כיום במשק הישראלי.

לכל הכתבות במוסף פסח של "כלכליסט", בנושא "עבודה אבודה", לחצו כאן

 

ישראל הופכת למשק תעסוקה של שני קצוות: במרכזי ההייטק והמחקר עוסקים בחזית המדע והטכנולוגיה, אך מעברו השני של הכביש, הזמן כמו עצר מלכת, ועובדים רבים מבצעים עבודת כפיים שלא השתנתה בעשורים האחרונים. מעמד הביניים שאמור להיות בתווך, אומר פרופ' איל קמחי מהאוניברסיטה העברית וממרכז טאוב, "בעיקר ירד למטה. רק חלק קטן יותר הצליח להיצמד לשני העשירונים העליונים". הוא מוסיף כי "לא מן הנמנע שחלק גם יצאו משוק העבודה בכלל". קמחי מסתמך על עבודה שהציג בשנה שעברה עם קיריל שרברמן, שהראתה שבין 1977 ל־2011, השכר לשעה של העשירונים 8–6 לא רק שלא עלה, אלא ממש ירד לעומת השכר החציוני. כלומר רובם התקרבו אל עמיתיהם בעשירון החמישי.

מעבר לתסכולו של מעמד הביניים ולשאלות מוסריות הנוגעות לחברה שיש בה פערים כה גדולים, הקיטוב החד בין הקצוות יגרום למשק הישראלי להתבוסס בבוץ של בינוניות, וישפיע על יעילותם ואיכותם של השירותים שכולם מקבלים. במילים אחרות, אותו עובד הייטק יכול להיות מרוצה מהמשכורת היפה שנכנסת לבנק, אבל הדרך שלו לעבודה תהיה פקוקה, ואם לא יוציא סכומי עתק על בית ספר פרטי, ילדיו יקבלו חינוך רחוק ממאוד ממה שמקובל בעולם המערבי.

פרופ פרופ' נתן זוסמן: "המפתח להחזרת התפלגות השכר למצב סביר יותר, עם מעמד ביניים חזק יותר, הוא בשדרוג ההון האנושי" | צילום: נמרוד גליקמן פרופ

הרבה עובדים חלשים

 

הנתון המרכזי שמבדיל בין שני קצוות המשק הוא הפריון לעובד. בפרמצבטיקה, ציוד אופטי ואלקטרוניקה, ישראל היא בין המובילות בעולם, עם פריון שגבוה משמעותית מממוצע ה־OECD. אולם בענפים כמו הלבשה, הארחה, בנייה ואפילו בתעשיית הפלסטיק, ישראל נשרכת מאחור, בפריון שנמוך בעשרות אחוזים מבמדינות המפותחות, ושמושך את הפריון הממוצע במשק למטה.

דו"ח בנק ישראל מ־2012 קבע כי הפריון הממוצע של העובד ישראלי נמוך ב־14% מזה של העובד במדינות המפותחות. הפריון לשעת עבודה, 33 דולר בשעה, היה נמוך ב־24%. "בסופו של דבר, הפריון לעובד הוא שקובע את השכר הריאלי, את התוצר לנפש ואת רמת החיים", אומר ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל פרופ' נתן זוסמן. "שינוי בפריון מיתרגם לשינוי בשכר הריאלי של העובד. כאשר מסתכלים על התוצר לנפש, הפער בין מדינות עשירות לפחות עשירות הוא בין השאר בפריון". ככה פשוט.

הממצא הבולט של הבנק היה שהפער בין ענפי הצמרת לענפים החלשים נובע מאיכות ההון האנושי. "המגזר המייצא וחלק מענפי השירותים ניצלו את היתרון היחסי של ישראל בתחום ההון האנושי והחדשנות, והדבר מניב פריון יחסי גבוה", ניסחו זאת אנשי הבנק. "החלק האחר של המשק", המשיכו, "אינו מנצל כהלכה את היתרון של ישראל בתחום ההון האנושי".

הקשר בין פריון, הון אנושי ושכר מודגש בחשיפה לתחרות בחו"ל. חברה ישראלית המתחרה בשוק הגלובלי זקוקה לאותם מהנדסים, אנשי פיתוח, כלכלנים, עורכי דין ושאר בעלי השכלה אקדמית, שתפוקתם גבוהה מרוב עמיתיהם במדינות המפותחות. ואכן, בתעשייה שלפחות מחצית מהייצור שלה הולך ליצוא, שיעור המשרות המיועדות לבעלי השכלה אקדמית הוא 17.4%, הרבה יותר מ־11.9% במדינות המפותחות.

אולם, בענפים שאינם עומדים בתחרות גלובלית, לא משקיעים במיכון או בהון האנושי, ומעדיפים להעסיק עובדים רבים בשכר נמוך. כתוצאה מכך, בתעשייה שעיקר פעילותה מיועדת לשוק המקומי, ומייצאת לחו"ל פחות מחמישית מתוצרתה, רק 2.6% מהמשרות מיועדות לבעלי השכלה אקדמית, הרבה פחות מ־6.3% במדינות המפותחות.

שיפור בהכשרה

 

זה לא היה כך תמיד. על יתרונותיו וחסרונותיו, שוק העבודה הישראלי היה בעבר שונה מאוד, פחות מפוצל ושוויוני יותר. מחקר שערך אורן דניאלי מאוניברסיטת תל־אביב בחן את הפער בין השכר החציוני לשכר הממוצע לאורך השנים. ב־1975 השכר החציוני היה 94% מהשכר הממוצע — כישורים ממוצעים ונכונות לעבודה קשה הקנו רמת חיים ממוצעת. אבל ב־2012 השכר החציוני (6,541 שקל) היה רק 71% מהשכר הממוצע (9,149 שקל): עם עבודה קשה וכישורים סבירים, בקושי תגמור את החודש.

למרות הפסימיות, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה האחראית על תחום התעסוקה, מיכל צוק, דווקא אופטימית. בשיחה עם "כלכליסט" מבהירה צוק שהמפתח לשינוי הוא השקעה מסיבית בהון אנושי, בפיתוח תשתיות וטכנולוגיות חדשות וביצירת תחרות, שתחייב חברות להתייעל ולהשקיע בכל אלו, בנוסף להשקעות הממשלתיות.

צוק מודה שבכל הקשור להכוונת התלמידים להשכלה גבוהה ולהכשרות טכניות, המדינה חייבת להשתפר דרמטית: "ההכשרה המקצועית איבדה את הדרך — בשלושת העשורים האחרונים בחינוך המקצועי, ובעשור האחרון בהכשרת מבוגרים. צריך לחשוב איך מעלים את שתי הסוגיות הללו על דרך המלך. היום מבינים שאנחנו צריכים שינוי כיוון להכשרה המקצועית, על כל הנדבכים שלה. בזה אנחנו שונים ממדינות אירופה שנותנות לנושא הרבה יותר כבוד ומשקל".

זהו גם הכיוון שפרופ' זוסמן מוביל אליו. לדבריו, "המחקר מתעד בהרבה מדינות את האובדן של אותן משרות בינוניות, עם השכר באמצע ההתפלגות. במקרים אחרים, המשרות נשארו אבל השכר בהן נשחק מאוד. המפתח להחזרת ההתפלגות למצב סביר יותר, עם מעמד ביניים חזק יותר, הוא בשדרוג ההון האנושי".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות