אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"חשוב לי שגם להורים יהיה כיף" צילום: דניאל חכים

"חשוב לי שגם להורים יהיה כיף"

כשעברה לסין הבינה שירי צוק שהיא לא יכולה לסמוך על הגננת אם היא רוצה שהילדים שלה יידעו על חגי ישראל. התוצאה היא ספר חג קצת אחר

16.04.2014, 09:13 | רעות ברנע

"כשניסיתי לספר לילדים שלי על החגים, פתאום נתקלתי בכל פערי הידע שעד אז הצלחתי להחביא", אומרת התסריטאית והסופרת שירי צוק. "ידעתי שאני לא יכולה לסמוך על הגננת שתעשה את זה, אבל גם שאי אפשר לפתוח ויקיפדיה כל רגע ולדלות משם את המידע". הקושי הזה הביא את צוק (41) לכתוב את "חגי וחגית חוגגים את פסח" (בהוצאת כתר), שעתיד להיות הראשון בסדרה של ספרי ילדים שעוסקים בחגי ישראל בצורה נגישה ועכשווית. "זה היה מקל עליי מאוד אם היה דבר כזה לפני", היא אומרת, "בעיקר בתור אמא שחיה בחו"ל, אבל גם בתור אמא בכלל".

ברזומה של צוק קריירה מפוארת כתסריטאית, עיתונאית וסופרת לילדים ולמבוגרים. לפני שנתיים וחצי, בעקבות עבודתו של בעלה, העתיקה צוק את מגוריה לעיר צ'ינדאו שבסין, שם הם חיים עם שני ילדיהם (8 ו־3). "הילדים לומדים בבית ספר בינלאומי דו־לשוני, באנגלית ובסינית", היא מספרת. "הם חוגגים את כל החגים הנוצריים ואת רוב החגים הסיניים, והרגשתי שחשוב להראות להם שגם החגים היהודיים הם כיפיים ומעניינים. כשאתה לא חי בארץ המסורת, הישראליות, העברית - כל הדברים האלה הופכים פתאום ליותר משמעותיים. בארץ תמיד הייתי מנסה להבריז מליל הסדר, פה נראה לי לא הגיוני שלא נחגוג אותו".

ספרה של צוק. חגים כיפיים ספרה של צוק. חגים כיפיים ספרה של צוק. חגים כיפיים

ההסתגלות לחיים בסין היתה קשה?

"כשבעלי בישר לי שסין היא אופציה למעבר אמרתי לו רק דבר אחד: 'תבטיח לי שיש שם דיאט קולה'. כשהגעתי לסין לראשונה כל המקרר היה מלא פחיות, אבל כשהן נגמרו הבנו שבכל העיר הפסיקו למכור דיאט קולה, ואני חיה עם זה. אני חושבת שהחיים פה גרמו לנו להיות יותר סובלניים. לפעמים אתה צריך להסביר את עצמך שוב ושוב ולפעמים אתה גם הולך הביתה בלי לקבל את מה שרצית, אבל זה מלמד אותך לדחות סיפוקים.

"אנחנו חיים בעיר של 7 מיליון תושבים אבל זו עיר עם מנטליות מאוד סינית, אפילו כפרית. יש היום כל מיני אפליקציות וגוגל טרנסלייט שיכולים קצת להקל, אבל גם הדברים האלמנטריים לא עובדים כאן כמו שאתה רגיל".

אז איך בכל זאת שומרים על הזהות הישראלית־יהודית שלכם ושל הילדים?

"יש פה זוג ישראלי נוסף, שאיתו אנחנו עושים את החגים, ויש רכבת אווירית של משפחה וחברים שבאים לבקר. אנחנו מגיעים לחופשה של חודש בארץ בכל שנה. יש בי איפשהו את הרצון שהילדים יגדלו כמו שאני גדלתי, לכן אני מתעקשת שיהיו להם ספרים בעברית. חשוב לי שיקראו את יהונתן גפן ושיידעו מי זה פלוטו הכלבלב מקיבוץ מגידו. כשהילדים פוגשים ילדים אחרים הם מציגים את עצמם כישראלים, זה מחזק את הזהות שלהם".

מה ההבדל בין הספר שלך לספרי ילדים אחרים שעוסקים בחגי ישראל?

"בתור אמא אני יודעת שספר ילדים צריך להיות כיף גם להורים, כי בסופו של דבר הם אלה שיקראו אותו מיליון פעם או ישתעממו ממנו ויחביאו אותו כדי שלא יצטרכו לקרוא אותו שוב. המטרה שלי היתה לכתוב סיפור שגם להורה יהיה כיף לקרוא - סיפור מקורי, מצחיק, במשקל שנעים לקרוא בו. אני לא יכולה להגיד שקראתי את כל ספרי החגים שיש, אבל אלה שקראתי היו דידקטיים ולא ממש ידידותיים למשתמש. אני חושבת שבספר הזה הצלחתי לא רק ללמד אלא גם לבדר".

תגיות