"ידענו שלא נוכל לנצח את המונופולים"

"צריך לבדוק את כל נושא המיזוגים שאושרו בענף המזון לפניי ולפנים. אם הם מייצרים כוח עודף ליצרניות המזון הגדולות, והם מייצרים, אז הממשלה יודעת מה עליה לעשות כדי לצמצם את כוחם. פירוק מונופולים נעשה בתחומים אחרים, ואין סיבה שהמדינה לא תנקוט אותם צעדים כלפי חלק מחברות המזון" - כך אמר שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת לשעבר וראש ועדת קדמי שעל בסיס המלצותיה נקבע חוק המזון שעבר לפני כחודש בכנסת.

קדמי, שחבר מאז לשר התמ"ת לשעבר שלום שמחון והקים עמו חברה לייעוץ ופיתוח עסקים בתחום חקלאות המזון, נחשף לכשלי שוק המזון הישראלי לעומקם בין היתר דרך מחקר שערכה עבורו חברת מוניטור בתמורה ל־2.5 מיליון שקל. כעת בראיון נרחב ראשון מאז פרישתו מהתפקיד הוא ממליץ על פירוק המונופולים, אף שהוא נמנע מלכלול את ההמלצה במסקנות הוועדה שבראשה עמד.

"אחת המחלוקות בוועדה היתה שבצורה מאוד ברורה אמרתי שלדעתי כל המיזוגים בין יצרניות המזון שאושרו בדין יצרו בעיה מאוד קשה. תמיד דיברו על מיזוגים אנכיים, אבל אף פעם לא עצרו לשאול מה ההשלכות של מיזוגים אופקיים", הוא מסביר. "ואז התעוררנו למציאות שבה יש חמש חברות ענק בשוק. לא השתכנעתי שזה לא יוצר עבורן כוח שוק עודף. להפך, זה בהחלט יוצר".

אם כך, מדוע לא נאבקת לקבוע כהמלצה את פירוק המונופולים בתחום המזון?

"היה ברור שזה משהו שהוועדה לא תצליח לנצח. אתה צריך לבחור את המלחמות שלך והיה לנו ברור שיהיה לנו קשה להצליח בכך, אף שממשלות עשו את זה בוועדת הריכוזיות או בבנקים".

אם זה מהלך שננקט בעבר, אז על אחת כמה וכמה היית חייב לתת המלצה כזאת.

"כשממשלה רוצה היא יודעת לעשות את זה, אבל צריך קונסטלציה פוליטית מאוד מאוד נכונה. אני לא חושב שאז הקונסטלציה היתה מספיק חזקה. היום הלך הרוח מתאים לפעולה כזאת, אבל אני לא יודע אם הם באמת רוצים להיכנס לזה. אין ספק שצריך לבדוק את סוגיית המיזוגים בענף המזון, והיכן שהיא יוצרת כוח עודף לפעול נגדה".

ועדיין, באחריות הוועדה היה לקבוע את ההמלצה לממשלה.

"מסקנות ועדת החלב שעמדתי בראשה היו הרבה יותר מרחיקות לכת. אלייך התקשרו? עלייך איימו? לא. עליי כן. בסוף זה לא עבר פוליטית. כשמביאים משהו יותר מרוכך, זה עובר. כשנכשלתי בחלב הבנתי שמסקנות ועדת המזון יהיו יותר מרוככות. כשבתוך הוועדה לא רוצים להגן על העמדה הזאת, צריך להתרכז בדברים שאפשר להשיג".

"ידענו שהשארנו דברים על הרצפה"

הופעלו עליך לחצים בוועדת המזון?

"אלו לא לחצים. מלכתחילה אמרנו שלא נצליח".

מי לא רצה להגן על עמדתך?

"היתה התנגדות של גורמים מקצועיים, כמו רשות ההגבלים העסקיים שאמרה כי אינה רואה בעיה במיזוגים האופקיים של חברות המזון. זה הגיע למצב שרציתי לכתוב דעת מיעוט, אבל בסוף כתבנו שרשות ההגבלים צריכה לתת תשומת לב יתרה למיזוגים עתידיים, כי כאמור הם לא היו מוכנים לחזור אחורה משום שהם לא חושבים שזה משפיע".

"חוק המזון לא יביא להורדת מחירים, זה תלוי במהלכים נוספים שיינקטו. לא השלינו את עצמנו שנצליח להביא לרעידת אדמה כי זה לא דבר שמשיגים במהלך אחד" | צילום: עמית שעל

אז מראש ויתרת על נושאים מסוימים?

"ידענו בוועדה שהשארנו דברים על הרצפה, כמו שבממשלה ובוועדת הכלכלה נשארו דברים על הרצפה".

מה למשל נפל כבר בוועדה?

"הנושא של סגירת סניפים לרשתות השיווק והתערבות בשטחי המדף ברשתות, כי היועץ המשפטי לממשלה אמר שלא יוכל להגן עלינו בבג"ץ בנושאים האלו מכיוון שהם פוגעים בקניין של בעלי הנכס. זה נכס של הקמעונאי, ואם הרגולטור קובע לו החלטות בתוך הנכס שלו, שיגרמו לו להפסיד מכך שהגדיל שטח מדף לספקים קטנים, מי יפצה אותו? גם נושא פירוק המונופולים מורכב מאוד, כי אין חברה שהיא מונופול אלא חברות שבקטגוריות מסוימות הן מונופול. לכן צריך לבדוק אם זה יוצר להן עודף כוח תחרותי, ואם כן, אז לחייב אותן למכור. זה לא יהיה פשוט, יהיה כאוס מטורף כי יש בשוק הזה חברות עם כוח, חזקות לא פחות מהבנקים, אבל יש עכשיו מומנטום טוב".

ועדת הכלכלה כן הכניסה התערבות בשטח המדף.

"אני לא בטוח שזה תקף משפטית. לוועדה ייעץ המשנה ליועץ המשפטי, אבל אם היועצים המשפטיים של ועדת הכלכלה יידעו להגן על ההחלטה שלה, אז אהלן וסהלן".

חוק המזון פספס את ההזדמנות לשנות את שוק המזון הישראלי?

"עצם החוק לא יביא להורדת מחירים. השאלה היא אילו מהלכים נוספים יינקטו. החוק לקח את המחאה החברתית והפך אותה ליישום פרקטי של רגולציה. לא השלינו את עצמנו שנצליח להביא לרעידת אדמה כי זה לא דבר שמשיגים במהלך אחד. החוק שם רגל בדלת בתחום שלא טופל במשך 65 שנה. צריך לזכור שהרגולטורים הם שיצרו עם השחקנים בענף את השוק שקיים היום. שמנו על השולחן את העובדות שלפיהן בישראל יקר יותר, הסברנו למה ואיפה בשרשרת נמצאות הנקודות הבעייתיות, והממשלה החלה לטפל בכך. אין פתרונות קסם, ומי שחושב שיש לא מבין או מטעה את הציבור".

מה עוד צריך לעשות כדי לצמצם את הריכוזיות של יצרני המזון?

"היצרנים הישראלים לא יאהבו את זה, אבל צריך לפתוח את היבוא בצורה גורפת וכך יהיה טיפול גם בריכוזיות האופקית. לצד התשתית שיצר החוק, זה כן ישפיע".

בניגוד להודאה בכך שהיה על הוועדה לטפל באופן תקיף יותר במקטע הספקים שנמצא כריכוזי ביותר בשרשרת אספקת המזון, בכל הנוגע למקטע החקלאי - שאותו הגדיר כמורכב ממשקים קטנים ובינוניים שאינם ממצים את היתרונות לגודל - קדמי מחזיק בדעה שהטיפול במגזר החקלאי צריך להיעשות תוך הבנה שמדובר בתחום אסטרטגי למדינה. "לחקלאות יש ערך אסטרטגי מהמעלה הראשונה. השאלה אם נכון להגן על החקלאות במחיר יוקר המחיה", הוא אומר.

"התשובה היא כן, אבל צריך לשאול עד כמה. בכל העולם הלובי החקלאי הוא בין החזקים אם לא החזק מכל, וזה נובע מכך שכולם מבינים שחקלאות זה לא רק מזון אלא גם אסטרטגיה. העולם יהיה במשבר מזון קשה וממשלות שלא יוכלו לספק מזון לאוכלוסייה ייפלו".

אז עד כמה המדינה צריכה להגן על החקלאים על חשבון יוקר מחירי המזון?

"המדינה ללא ספק צריכה להגן על החקלאות. שטחים פתוחים ואחיזה בקרקע הן מטרות אסטרטגיות של מדינת ישראל, וחקלאות היא אחד האמצעים המרכזיים להשיג אותן. עם זאת, צריך לזכור שהדבר תמיד בא על חשבון דברים אחרים, במקרה זה יוקר מחיה, שכן אין סבסוד ישיר או עקיף ללא עלות. בשורה התחתונה יש להמשיך להגן על החקלאות ועל החקלאים אך במידה סבירה והגיונית, ובמקביל לא לשכוח כי החקלאים הם רק חלק אחד מכל שרשרת הערך וללא ספק לא החלק החזק שבו".

סידור מוצרים. "לא בטוח שמותר להתערב בשטחי המדפים" | צילום: שאול גולן

"נפתלי בנט הגיע ורצה להביא מישהו אחר"

לתפקיד מנכ"ל משרד התמ"ת הגיע קדמי מעולם העיתונות. מינוי לתפקיד היועץ המקצועי של שר התשתיות דאז פואד בן אליעזר סלל לו את הדרך לעולם הפוליטיקה ולאחר מכן הוא אף המשיך עם בן אליעזר למשרד התמ"ת. אף שמדובר במשרת אמון, אשר על פי רוב מסתיימת עם החלפת השר הממונה, קדמי הצליח לרכוש את אמונו גם של שלום שמחון, שהחליף את בן אליעזר בתפקיד ומינה אותו למנכ"ל המשרד. בבחירות האחרונות מונה נפתלי בנט לשר הכלכלה וקדמי הודיע על עזיבתו.

היית באמצע מהלך מקיף, למה לא נשארת עם בנט?

"מיציתי. ידעתי שלא אמשיך לקדנציה נוספת. גם אם שלום שמחון היה נשאר, אני לא יודע כמה זמן הייתי ממשיך בתפקיד המאוד שוחק הזה. נפתלי רצה להביא מישהו משלו".

הצעד הראשון שעשה בנט היה להחליף את שם המשרד מהתמ"ת לכלכלה, מהלך שהוביל לקרע עם התעשיינים. זו היתה טעות?

"זאת פרוגרטיבה של ממשלה והתוויית מדיניות, וכנראה המדיניות השתנתה. כששלום נכנס לתפקיד, ההמלצה היתה להחליף את השם למשרד הכלכלה. עשינו עבודת מיתוג שנמשכה שנתיים, אבל שלום סירב לקבל את ההמלצה משיקול פוליטי שהוכיח את עצמו. אני לא יכול להגיד שזה צעד לא נכון, כי אני המלצתי על כך בעבר, אבל זה צעד שיש לו השלכות".

הממונה על הגבלים החליט להתערב ברווחיות מוצרי חברה שהוכרזה מונופול, ישנו מתווה לוקר לפתיחת היבוא והוקם צוות לטיפול ביוקר המחיה. הדברים האלה לא מעידים על כך שוועדת המזון בראשותך לא עמדה בציפיות?

"אמרתי בעבר ואני אומר זאת שוב, אם למישהו היה ספק שוועדת המזון תביא מזור לכל בעיות השוק, הוא לא הבין או הטעה את הציבור. אני לא מכיר ועדה אחת שנתנה פתרון כולל ללא צורך בהשלמות. הדבר החשוב שהוועדה עשתה הוא טיפול עמוק בפעם הראשונה מאז קום המדינה בשוק המזון על כל חלקיו, מי יותר ומי פחות. זוהי תחילתו של תהליך שמובן שיש צורך להמשיכו.

"עובדה היא שיש ועדות המשך ושהכנסת הרחיבה את המלצות הוועדה והחלטת הממשלה. צריך לזכור שלעתים הכנסת יכולה לעשות מה שהממשלה אינה יכולה מסיבות כאלה ואחרות, וכך גם במקרה הזה של שטחי המדף - המלצה שהיתה מונחת על השולחן אך הממשלה לא אימצה משיקולים כאלה ואחרים, ואני שמח שהכנסת הצליחה להוציא לפועל.

"ההישג של לוקר ביבוא, אם יאושר, הוא חסר תקדים. זה יישום המלצה שלנו מלפני שנתיים שנתקעה בממשלה. בגלל התנגדות מבית לא הצלחנו לפתור את עניין הרגולציה של משרד הבריאות, ואם באמת הושגה פריצת דרך זה באמת דרמטי. ללא ספק צוות אנדורן וצוותים וועדות נוספים ימשיכו את העבודה גם בעתיד. רק שלא יעשו את הטעויות שעשו קודמיהם ושלא יוותרו על נושאים מסוימים".