אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכון הבריאות האמריקאי: 144 חוקרים זוכי פרס נובל במכון אחד

מכון הבריאות האמריקאי: 144 חוקרים זוכי פרס נובל במכון אחד

המכון עוסק במימון מחקרים ביוטכנולוגיים פורצי דרך לטיפול במחלות חשוכות מרפא, אך גם במחלות נפוצות

22.04.2014, 08:29 | ניר צליק

אחד הביקורים המעניינים שערכו הסטודנטיות בזמן שהותן בג'ונס הופקינס היה ב־NIH - National Institute of Health, מכון הבריאות האמריקאי, שתקציבו השנתי עומד על כ־30 מיליארד דולר.

המכון עצמו עוסק במימון מחקרים ביוטכנולוגיים פורצי דרך לטיפול במחלות חשוכות מרפא, אך גם במחלות נפוצות. כך למשל, בזמן הביקור במכון נערך בו מחקר לתרופה לטיפול בהשמנת יתר - אחת המחלות הנפוצות ביותר בארצות הברית. במקביל, נערך באותו זמן מחקר בילדים עם בעיות בגפיים התחתונות.

במכון עובדים יותר מ־1,200 חוקרים במשרה מלאה, ובנוסף 4,000 פוסט־דוקטורנטים שמנהלים את מחקרם. NIH מקדיש רק כ־10% מהמימון למחקר של החוקרים שלו, ויתר המימון שהמכון מקבל מוקדש להענקת מענקי מחקר לחוקרים מרחבי ארה"ב שעובדים עמו בשיתוף פעולה, ולאו דווקא בין כותליו. בין התגליות הבולטות של המכון - השימוש בליתיום כתרופה להפרעה דו־קוטבית, חיסון נגד צהבת והחיסון נגד וירוס הפפילומה.

אריה וורשל (מימין) ומיכאל לויט - חתני פרס נובלה לכימיה, צילום: איי אף פי, רויטרס אריה וורשל (מימין) ומיכאל לויט - חתני פרס נובלה לכימיה | צילום: איי אף פי, רויטרס אריה וורשל (מימין) ומיכאל לויט - חתני פרס נובלה לכימיה, צילום: איי אף פי, רויטרס

ב־NIH קיר שעליו חרוטים שמות זוכי פרס הנובל שמחקריהם במימון המכון זכו בפרס. נכון להיום, 85 פרסי נובל מיוחסים למחקרים שנעשו במסגרת המכון, שבהם זכו 144 חוקרים. ב־2013 זכו שני מחקרים במימון ה־NIH בפרסי נובל. הראשון, של שלושת החוקרים מרטין קרפלוס, מיכאל לויט ואריה וורשל, שזכו בפרס נובל לכימיה. השני של ג'יימס רוטמן, רנד ישקמן ותומאס סודהוף, שזכו בפרס נובל לרפואה.

סוגיית המימון האדיר של המכון מהווה נושא למאבק תמידי בין הגוש הדמוקרטי לגוש הרפובליקני בארה"ב. בשנות השמונים הנשיא רונלד רייגן ניסה להקטין את ההוצאות על המכון, אך בקונגרס לא אפשרו לו לעשות כך. על פי רוב, נשיאים נכנסים מבקרים במכון וראש המכון עצמו נוהג להתפטר עם חילופי השלטון, כדי שהנשיא הנכנס יבחר ראש מכון חדש וכאות לחשיבות המכון בממשל האמריקאי.

אחת הסוגיות מעוררות המחלוקות שהמכון עוסק בהן הוא מחקר תאי הגזע העובריים. ב־2001 החליט הנשיא ג'ורג' וו בוש שלא לאפשר למכון לבצע מחקרים בתחום זה. ב־2009, עם בחירתו של ברק אובמה לנשיאות, הוא אישר מחדש למכון לבצע מחקרים בתאי גזע.

תגיות