אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בוני התיכון: סיפורו של מספר צילום: אוראל כהן

בוני התיכון: סיפורו של מספר

חברת הבנייה למגורים בוני התיכון גייסה חוב בריבית של 6.45%. האם הריבית מפצה על הסיכון?

24.04.2014, 08:45 | יניב רחימי

ברכות חמות למשפחת פרץ, בעלת השליטה בחברת הנדל"ן למגורים הוותיקה בוני התיכון, שהשבוע האג"ח החדשות שלה החלו להיסחר בבורסה. 

קראו עוד בכלכליסט

הודות לביקושי היתר שנרשמו בהנפקה למשקיעים המסווגים, הריבית על האג"ח החדשות של בוני התיכון התכווצה מהרמה המקסימלית, שנקבעה ל־8.2%, ל־6.45%. למען הסר ספק, מדובר בריבית שקלית קבועה, לא צמודה. ומי הסתער על הסחורה החמה של בוני התיכון? לצד משקיעים פרטיים כמו אלון חדד, אמיר אוחנה, ירון שראל ואחרים, ישנם גם הגופים המוסדיים מיטב דש, אקסלנס ואיילון קרנות נאמנות.

אך האם באמת מדובר בכזו מציאה גדולה? הרי רק לפני חודש הורידה חברת מידרוג את דירוג האג"ח של בוני התיכון ל־Baa2, על רקע "הגידול שחל במינוף החברה והאתגרים העומדים בפניה ליצירת מקורות תזרים, על ידי מכירת מלאי הדירות הקיים, פיתוח והשלמת פרויקטים ובאמצעות מימוש נכסים וקרקעות, לקראת עומס הפירעונות שיחול על החברה ב־2016".

אמנם הרבה בטון יישפך עד 2016, אבל איכשהו, מונח כמו "אתגרים ליצירת מקורות תזרים" לא מסתדר עם ריבית שקלית של 6.45%. גם ההתחייבות של בוני התיכון לשעבד עודפים מפרויקט בחולון לא באמת מסירה כל חשש. הרי לא מדובר בבטוחה איכותית, אלא מדובר ב"בטוחה על הגג".

אילוסטרציה, צילום: shutterstock אילוסטרציה | צילום: shutterstock אילוסטרציה, צילום: shutterstock

בוני התיכון היא חברה ראויה, שעד היום עמדה בכל התחייבויותיה במועדן, עד השקל האחרון. אך האם תשואה של 6.45% מפצה על הסיכון הכרוך בהשקעה באג"ח שלה? ימים יגידו. אבל אם חלילה יתרחש כשל פירעון ("אתגר" בשפה מכובסת), אזי המשקיעים, ובראשם הגופים המוסדיים, לא יוכלו להפנות שוב אצבע מאשימה לחברות הדירוג.

קשה להגדיר את הגיוס המוצלח של בוני התיכון כתופעה ייחודית בשוק האג"ח, נהפוך הוא. בוני התיכון היא רק מטפורה לתמחור היתר שלו זוכות האג"ח בבורסה. משל לתשואות הנמוכות שהחברות הציבוריות מנצלות כדי לגייס חוב במחירי סוף עונה, שישמש כהון עצמי או לצורך מיחזור חוב. מתברר שמחירי האג"ח אינם שונים ממחירי הדירות. כשההיצע מוגבל והביקוש גבוה, המחירים מטפסים והתשואות יורדות.

כשהריבית במשק מגרדת את ה־1% מלמטה, תשואה שקלית של 6.45% נראית כמו מכרה זהב, והיא מסנוורת את עיני המשקיעים שמתעלמים מהעובדה שבמונחים אבסולוטיים, ולא יחסיים, ספק גדול אם זו תשואה שמפצה על הסיכון.

תגיות