אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פיצוי במקום איכות חיים

פיצוי במקום איכות חיים

במקום להשקיע כסף בפיתוח הפריפריה, הממשלה בוחרת לפצות את האזרחים על שירותים גרועים

27.04.2014, 08:17 | עמרי מילמן
מטרת השינוי בהטבת המס החדשה היא למשוך אוכלוסיות חזקות ליישובים חלשים, לחזק את הפריפריה ולעודד התיישבות לאורך הגבולות. מטרה ראויה ללא ספק, אך דרך הביצוע שלה כושלת.

אם נשים לב למינוח שבו הזכאים משתמשים, הם מדברים על "פיצוי": פיצוי על הנסיעות הארוכות, פיצוי על שירותים ירודים. למעשה, התחושה היא שהממשלה ויתרה על פריפריה איכותית ופשוט משלמת לאזרחים שמסכימים לגור בה בכל זאת. במקום זאת, הממשלה יכלה לקחת את 800 מיליון השקלים שמגולמים בהטבת המס ולהשקיע אותם בפיתוח תשתיות, שירותים, תעסוקה ותחבורה בפריפריה. כך, במקום לפצות את תושב נהריה שנאלץ לנסוע מדי בוקר שעות ארוכות למרכז כדי להתפרנס, היה אפשר לדאוג שתהיה לו תעסוקה קרובה יותר לאזור מגוריו, או לכל הפחות להקל עליו את ההגעה למקום עבודתו במרכז. במקום לשנות את המצב העגום הזה ולהשקיע גם מעבר לגבולות גוש דן, בוחרת הממשלה בפתרון הקל – לפצות את האזרחים על שירותים גרועים.

כפר ורדים, צילום: אלעד גרשגורן כפר ורדים | צילום: אלעד גרשגורן כפר ורדים, צילום: אלעד גרשגורן

לאחר שבג"ץ לחץ את הממשלה לקיר, קבע שר האוצר רשימת קריטריונים לזכאות להטבת המס, ואלה הביאו להכפלת מספר היישובים הזכאים. עד כה נמנע האוצר מלהחליט אם להגדיל את תקציב הטבות המס או להקטין את ההטבה לכל יישוב, אך כעת, עם תחילת דיוני התקציב, ההחלטה צריכה להתקבל. קשה לראות כיצד יגדל תקציב ההטבה לאור הצהרות לפיד על כך שלא ייגבו מסים נוספים ולא יגדל הגירעון, והחוקים החדשים (כמו חוקי הדיור) שעתידים להגדיל את הוצאות הממשלה. אם כך, קל יותר להמר על האפשרות השנייה: סכום ההטבה לא יגדל משמעותית, אבל יתחלק בין יותר יישובים. כלומר, לא רק שהממשלה בוחרת לפצות את האזרחים במקום לשפר את חייהם, היא גם תקטין את הפיצוי. בנוסף, מחקר של בנק ישראל מצא כי רק 61% מהנישומים נמצאים מעל סף המס וזכאים להטבה, כך שקרוב למחצית מתושבי הפריפריה אינם מקבלים דבר.

עוד נקודה שכדאי להתעכב עליה היא שתושבי הפריפריה, במיוחד ביישובים הקטנים, זוכים לחוויה שונה מתושבי הערים הגדולות. גידול ילדים ביישוב כפרי או שיתופי מציע אפשרויות שונות מגידול ילדים בראשון לציון, למשל, ורבים יראו בכך יתרון. לכן הניסיון להציג את אותם תושבים כ"מקריבים" או כמי שחייהם קשים יותר הוא מניפולטיבי, והופך את שיח הפיצוי לשגוי מיסודו.

ולבסוף, ראוי לציין גם כי הקריטריונים שקבע האוצר מעניקים 40% ממשקל הניקוד ליישובים המרוחקים ממרכז הארץ, 40% מהמשקל למיקום היישוב ביחס לגבול ו־20% מהמשקל למצב חברתי־כלכלי. כלומר – 80% מהמשקל ניתן למיקום על המפה. אולי אני תמים, אבל חשבתי שהמרחק החברתי והכלכלי מהמרכז, ולא רק בישראל, הוא הרבה יותר מנתון גיאוגרפי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
דוגמא המייצגת את דרך ההתמודדות עם הבעיות בארץ
יש בעיות בחינוך - נגדיל תקציבים ניצולי השואה בודדים - נגדיל תקציבים הרופאים שובתים - נגדיל תקציבים והרעיון ברור. הדרך היחידה לטפל בבעיות (לדוגמא יישוב הפריפריה, אבל לא רק) היא תכניות מפורטת עם אבני דרך וביצועיסט אמיתי שעומד בראש התוכנית ודופק על שולחנות (אם צריך). הזרמת כספים היא אמצעי, לא פיתרון. מאמר מעולה!
אורי , ירושלים  |  27.04.14
1.
נכון מאוד!
חייבים להפסיק עם הפופוליזם הזה, אנחנו לא צריכים שייתנו לנו כסף ובטח לא צריכים שיפרסמו את זה. אנחנו עברנו לצפון כדי לחיות בצפון, הנדבה המגוחכת הזאת לא רלוונטית. מה שכן רלוונטי זה לתת לנו את אותה רמת חיים כמו בתל אביב! אותה רמת שירותים - רפואה, תשתיות. ככה יגיעו לאזור גם יותר מקומות תעסוקה. כמובן שהממשלה האידיוטית הזאת עם ראש ממשלה שלא מעניין אותו כלום חוץ מהמיליונרים ושר האוצר חסר כל הבנה הזה פשוט לא מצליחה לעשות כלום כמו שצריך...
פריפריאלי  |  27.04.14