אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התרגיל של הרשתות: הסל לפסח הוזל על חשבון התייקרות של רוב המוצרים צילום: יובל חן

התרגיל של הרשתות: הסל לפסח הוזל על חשבון התייקרות של רוב המוצרים

ברשתות השיווק הורידו את מחיריהם של מוצרים מובילים כדי למשוך קונים אל החנויות והעלו את המחירים של שאר המוצרים. לפי חברת סטורנקסט, שמקבלת את נתוני המכירות ישירות מהקופות, היקף הקניות בחג ירד, גם במוצרים שהוזלו

27.04.2014, 22:14 | נורית קדוש

הוזלת מוצרים שנרכשים על פי רוב לקראת חג הפסח הובילה להתייקרות של מרבית המוצרים ברשתות המזון. כך עולה מנתוני חברת סטורנקסט, העוסקת בתחום המחקר והניתוח של שוק מוצרי הצריכה. החברה מקבלת נתונים מכירות מ־2,150 חנויות, שמהוות כ־80% מכלל המכירות בשוק מוצרי הצריכה המבורקד בישראל. הנתונים מראים כי ברשתות השיווק הורידו את מחיריהם של 82 מוצרים פופולריים לחג, ובמקביל העלו את מחיריהם של 55% מכלל הפריטים הנמכרים ברשתות ביחס לפסח אשתקד. עם המוצרים המובילים בחג נמנים מצות, תירוש, קפה נמס, שמן, סוכר, שוקולד, מיונז ועוף.

קראו עוד בכלכליסט

הנתונים מראים את שיטת הפעולה של הקמעונאים, הנוקטים תמחור הפסדי של מוצרים פופולריים (לוס לידר), כמו עוף וקפה נמס, שבעזרת הוזלתם ניתן להניע לקוחות אל החנויות. מנגד מייקרים הקמעונאים מחירי מוצרים שהציבור בודק פחות, כמו משקאות ומעדני חלב.

המחיר לא פיתה את הצרכנים

 

העלייה במודעות הצרכנית הובילו לכך שגם קטגוריות מוצרים שרשמו ירידת מחיר ספגו ירידה כמותית במכירות. כך, לדוגמה, בקטגוריית שמני המאכל המחיר ירד בממוצע ב־9.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך כמות הפריטים שנמכרו ירדה ב־3.9%. בשילוב עם ירידת המחיר, מדובר בצניחה כספית של 13%.

גם הוזלת הסוכר ב־10.1% בממוצע לא עצרה ירידה כמותית בשיעור 5.9% של הקטגוריה, שהובילה לצניחה כספית בשיעור 15% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בין הקטגוריות שרשמו בתקופת הפסח עליית מחירים נמצאים מעדני החלב, שעלו בממוצע ב־6.1% וירדו כמותית ב־10.3% במכירות.

הקמעונאים העלו לקראת הפסח את מחירי התה הקר בשיעור ממוצע של 1%, והקטגוריה מכרה 17.9% פחות בפן הכמותי ו־17% פחות כספית לעומת פסח אשתקד. הקטגוריה היחידה שבה ניתן לזהות עלייה כמותית שולית בשיעור 0.6% הנה הקפה הנמס, שרשם ירידת מחיר ממוצעת בשיעור 4.7% ביחס לשנה שעברה.

מכירות החלב ירדו

 

מרבית הספקים המובילים בענף רשמו ירידה כספית במכר לעומת התקופה המקבילה אשתקד. תנובה רשמה ירידה בשיעור 2.8%, ושטראוס ירדה ב־1.6%. ניתן להעריך שהירידות האלו נובעות מכך שמדובר בחג שבו צריכת מוצרי החלב פוחתת לטובת ארוחות בשריות. אסם ירדה ב־2%, ככל הנראה על רקע העובדה שחלק ניכר ממוצריה המובילים אינם כשרים לפסח, וכך גם יוניליוור שירדה ב־4.8%.

בין החברות שהצליחו לרשום עלייה כספית למרות הירידה במכירות נמצאות החברה המרכזית למשקאות, שעלתה כספית ב־1.5%, ונטו סחר, שאחראית לחלק ניכר ממכירות הבשר לחג, שעלתה ב־1.4%. גם יקבי כרמל, שנהנית מעלייה במכירות היין לקראת החג, רשמה עלייה כספית בשיעור 2.5%. בתחום הנון פוד נרשמו ירידות חדות נוכח הגברת מבצעי ההנחות לקראת החג. חוגלה ירדה ב־6.2%, רקיט בנקיזר ב־7.2% ויעקובי ב־4%.

סופרמרקט, צילום: מיקי אלון סופרמרקט | צילום: מיקי אלון סופרמרקט, צילום: מיקי אלון

 

נתונים מ־2,150 חנויות

 

סטורנקסט מקבלת כאמור נתונים מ־2,150 חנויות, שמהוות כ־80% מכלל המכר בשוק מוצרי הצריכה המבורקד בישראל. על בסיס נתונים אלה ובאמצעות מודל סטטיסטי מתקדם מבצעת החברה הערכה לכלל המכירות בשוק המאורגן והפרטי בישראל. הניתוח מתייחס לכלל תקופת חג הפסח ונחלק בין הקניות בתקופת טרום־החג, בתאריכים 31.3–18.3, והקניות לחג, שנערכו בתאריכים 1.4–14.4. זאת בהשוואה לתקופה המקבילה של חג הפסח אשתקד, שחל בחודש מרץ.

על פי נתוני המכר הכספי, בתקופת טרום־החג נרשם קיפאון במכירות (0.2%-) ביחס לאשתקד ואלו הסתכמו ב־1.46 מיליארד שקל. בתקופת החג נרשמה ירידה בשיעור 1.6% ביחס לשנה שעברה והמכירות הסתכמו ב־1.94 מיליארד שקל לעומת 1.97 מיליארד שקל אשתקד. בניתוח של כלל תקופת הפסח נרשמה ירידה כספית בשיעור 1%, והמכירות הסתכמו ב־3.4 מיליארד שקל.

בתקופת טרום־החג רק קטגוריות היין, הקפה, הרטבים, הבשר והדגים רשמו עלייה במכר הכספי. קטגוריית המשקאות המשיכה להוביל את הירידות בשוק מוצרי הצריכה, למרות מזג האוויר החם ועל פי הערכות בענף כתוצאה ממעבר לשתיית מים כחלק ממהלכי חיסכון ובהתאם לטרנד הבריאות. בכלל תקופת הפסח רשמה קטגורית המשקאות ירידה כספית בשיעור 4% ביחס לאשתקד, זאת למרות העלייה בצריכת יינות לחג הפסח.

מזג האוויר החם השפיע לרעה גם על קטגוריית השוקולד, המתאפיינת על פי רוב בהגברת מכירות בחג הפסח. השנה רשמה הקטגוריה ירידה של 3.8%. תחום טיפוח הפרט הוא היחיד שרשם עלייה כספית בתקופת טרום־החג, בשיעור 0.8%, נוכח היעדר מבצעי הנחות במועד סמוך לחג. עם זאת, בכלל תקופת החג רשמה גם קטגוריה זאת ירידה, בשיעור 1.3%.

קטגוריית המזון שמרה בתקופת טרום־החג על קיפאון, ורק ממש בסמוך לחג, עם הגברת המבצעים, ספגה ירידה כספית בשיעור 1%. בסיכום החג רשמה הקטגוריה ירידה כספית בשיעור 0.5%. אף על פי שפסח מזוהה עם ניקיון, בתחום הבית לא נרשמו הוזלות משמעותיות והירידה הכספית הסתכמה בחג ב־0.4% בלבד.

גם נתוני חברת נילסן, האוספת נתוני מכירות מרשתות השיווק, הציגו ירידה במכירות בתקופת החג בשיעור דומה. מנתוני נילסן עולה כי בשבועיים שקדמו לערב פסח נרשמה ירידה כמותית בשיעור 1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

הנתונים מציגים ירידה כמותית וכספית ביחס לשבועיים שקדמו לערב החג, ביחס למצב השוק ברבעון הראשון של השנה, מדובר בשיפור. 

תגיות

17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

15.
זה לא הצליח כי הם גנבים כל השנה, לא רק בפסח.
אופס, נגמר פסח, והלכתי למגה בול באיזור התעשיה לקנות לי קצת חמץ. מחיר היוגורט היחיד שאני קונה עלה ב20 אגורות, מחיר העגבניות עלה ב2 שקלים לקילו וגם מחיר הפלפלים האדומים, אפילו מחיר הבצל שבדרך כלל נמצא בתחתית עלה בשקל לקילו. הקוטג' של תנובה כבר נמצא ב5.9 שוב אז קניתי את זה של שטראוס ב5.5 והרגשתי טוב עם עצמי שדפקתי קצת את תנובה כי גם להם מגיע לפשוט את הרגל. הגעתי לקופה, ושוב ראיתי שאלה מולי שילמו הרגע 790 שקל על עגלה מלאה ומלמלתי לעצמי שאני זוכר שלפני 10 שנים ככה היה אפשר לצאת עם אותה עגלה ב400 שקלים. האמת היא שאני שונא ללכת לסופרמרקט. זה מזכיר לי כל שבוע מחדש איפה אני גר. במדינה שבה הלקוח תמיד טועה, גם כשהוא צודק. במדינה שבה הלקוח הוא פרה חולבת ולא בנאדם. במדינה, שממנה אני מת לעוף כבר, ותודה לאל הרגע הזה קרב בצעדי ענק. אז שהאחרון ישאיר את האור פתוח, כי כבר לא אכפת לי, ואני מעדיף להתמודד עם אנטישמיות מאשר עם עוני. ראיתי איך המדינה מתייחסת לניצולי שואה.
לחיחל  |  28.04.14
13.
כשהשוק קטן לתחרות בריאה הרגולטור חייב למלא תפקיד
רשתות המזון מעלות מחירים בתיאום (אמנם לא רשמי אבל בהחלט יש תיאום) ועושות הכל כדי לבלבל את הצרכן שלא ידע איפה יקר ואיפה יקר יותר. מפרסמים מחירים מוזלים לסלים וצועקים "עוף בשקל" אבל בפועל כל ביקור בסופר מותיר אותנו עם חור צורב בארנק. מזכיר למישהו את הסלולר של לפני 3 שנים? הרגולטור חייב להכנס לפעולה ולהגן על הצרכנים - אמנם זה לא משהו שהוא ישמח לעשות אבל זו חובתו (יאיר - תזיז ת'תחת! אתמול!). ואם כבר רגולציה אז בבקשה לא לפקח על מחירי השמנת החמוצה. מזונות בריאים ולא מעובדים - לפקח ולהוזיל. מזונות לא בריאים שמטילים עומס על מערכת הבריאות - לא לפקח או אפילו להעלות מיסוי כדי לכסות על הוצאות מערכת הבריאות.
אורי , השרון  |  27.04.14
לכל התגובות