אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כלים שבורים צילום: אימג'בנק, Gettyimages

כלים שבורים

הנתונים מלמדים ששחקני כדורגל משחקים הרבה יותר מדי משחקים במהלך העונה. התוצאה היא ספורטאים מרוסקים פיזית ונפשית

29.04.2014, 09:40 | אוריאל דסקל

קבוצת כדורגל שמתחרה בליגה עם 38 משחקים, גביע (כמה סיבובים), גביע ליגה (כמה סיבובים) ותחרויות של אופ"א (שלב בתים ונגיד שמינית גמר), תשחק בין 50 ל־60 משחקים רשמיים בעונה. נוסיף להם עוד 5–10 משחקי ידידות/משחקי אימון, ונגיע ל־60 –70 משחקים בעונה. ללחץ שמופעל על כדורגלנים ניתן להוסיף גם את הטיסות, עשרות בשנה, האימונים (פעם ביום בדרך כלל) ומשחקי הנבחרות. שמונה בעונה ללא מונדיאל או טורניר גדול אחר וכ־12 בשנה עם טורניר. שחקן מוביל ישחק בערך כל 4.5 ימים כשזמן ההתאוששות המינימלי ממשחק הוא שלושה ימים. זה יותר מ־5,000 דקות של כדורגל, כששחקני NBA, למשל, משחקים 82 משחקים בעונה, אבל רק 3,000 דקות של כדורסל.

קראו עוד בכלכליסט

שחקני פריז סן ז שחקני פריז סן ז'רמן מדוכאים. 39% מהכדורגלנים לשעבר סובלים מדיכאונות וחרדות | צילום: איי אף פי שחקני פריז סן ז

מבחינת אובדן קלוריות ולחץ על הגוף, משחק כדורגל שווה ערך לחצי מרתון. רופאים ומומחי ריצה טוענים שאסור לאצנים לרוץ יותר מעשרה חצאי מרתון בשנה כי זו פגיעה קשה בגוף. כדורגלנים רצים כ־60 חצאי מרתון, פי שישה יותר ממה שרופאים מגדירים כמסוכן.

כדורגלנים רצים כ־200 ק"מ יותר בשנה מאשר כדורסלנים ובערך 100 ק"מ יותר משחקני טניס. פר משחק, רק שחקני כדורגל אוסטרלי רצים יותר (14 ק"מ במשחק), אבל הם משחקים רק 25 משחקים בעונה.

., צילום: איי אף פי . | צילום: איי אף פי ., צילום: איי אף פי

משחקים=פציעות

לכן, זה לא מפתיע שלפי מחקר של RD הוקיס ו־CW פולר, כדורגל הוא מקצוע פי 1,000 יותר מסוכן מאשר מקצועות שנחשבים למסוכנים, וככל שיש יותר משחקים, כך הסכנה גדלה. לפי הוקיס ופולר, 67% מכל הפציעות קורות במהלך משחק. קצב הפציעות (IFR) של כדורגלנים הוא 8.5 פציעות ל־1,000 שעות, כשה־IFR במהלך משחקים (27.7) הרבה יותר גבוה מאשר במהלך אימונים (3.5).

המספרים הללו, ככל הנראה, לא הולכים להצטמצם בקרוב - למרות שיפור הרפואה ויכולות השיקום - וזה כי המשחק הופך ליותר קשה פיזית ויותר מהיר וחזק. ב־2006/07 מספר הספרינטים הממוצע שקבוצה עשתה במשחק פרמיירליג עמד על 330.2. העונה מספר הספרינטים הממוצע לקבוצת פרמיירליג עומד על 431.1 במשחק. זו עלייה של 30.6%. וזמן "השיקום" בין הספרינטים קטן מ־54.6 שניות ל־43.5 שניות, ירידה של 20%. כלומר המשחק משוחק בקצב מהיר יותר ועם פחות זמן התאוששות ממאמץ שיא למאמץ שיא. לכן אין זו הפתעה שהעונה כמעט כל שחקן פרמיירליג נפצע, ובתקופה העמוסה ביותר, במהלך חג המולד, 25% משחקני הקבוצות היו מושבתים בגלל פציעה ורבים אחרים שיחקו למרות שהיו פצועים.

העומס הגופני רק הולך ומתגבר. מחקר שבדי מראה שלמרות התפתחות המדע, הטכנולוגיה וגם שיטות האימון, קצב הפציעות לא יורד. המחקר, שנערך לאורך 11 שנה, גילה שמספר הפציעות של רצועות וגידים ירד אבל מספר הפציעות השריריות ופציעות הקשורות בלחץ גופני, כגון דלקות, גדל. גם מספר הפציעות הקשות - כגון רצועה צולבת קרועה - גדל.

אנשי מקצוע רבים טוענים שאמנם פציעות הם חלק מהמשחק, אך ריבוי המשחקים במהלך העונה הופך את הכדורגל לספורט ממש מסוכן. "60 משחקים בעונה הם יותר מדי לחץ על גוף האדם", אמר סטפן בן שושן, הרופא המומחה של פריז סן ז'רמן לפגיעות עצם. "זה טירוף. הסחוס נפגע בצורה נוראית. אני רואה בעיות דומות גם אצל מרתוניסטים, אבל כדורגלנים סובלים גם ממכות. הם כמו מרתוניסטים ושחקני רוגבי באותו גוף. אבל אף אחד לא אומר לשחקנים את זה. מבחינתם, זה לשחק כמה שיותר. לפי דעתי, 20–30 משחקים זה המקסימום שאפשר לשחק בשנה ולהישאר בריא".

אבל כמות המשחקים היא עניין כלכלי. כל משחק שווה כסף לטלוויזיה, לספונסרים ולבעלי הקבוצות. יותר משחקים שווים עבורם יותר כסף. השחקנים מודעים לחשיבות הכספית של כל משחק. ללחץ הפיזי והנפשי האדיר יש השלכות מנטליות מרחיקות לכת.

1 מ־4 בדיכאון

26% מהכדורגלנים המקצוענים סובלים מתסמיני דיכאון וחרדה. מדובר בשיעור גבוה משיעור הסובלים מדיכאון (כ־18%) וחרדה (כ־3%) באוכלוסייה הכללית. כך על פי מחקר שעשה ארגון הכדורגלנים הבינלאומיים FIFPro. כלומר אחד מכל ארבעה כדורגלנים שרואים על המגרש, כלומר חמישה כדורגלנים בכל משחק סובלים מדיכאון וחרדה. "כולם מדברים על פציעות שחקנים, אבל לא מזכירים את האחוז המדאיג של כדורגלנים שסובלים מדיכאון וחרדה", אומר וינסנט גאוטברג, הרופא הראשי של FIFPro. "זה הצד האפל של הכדורגל המקצועני. ולא מדברים על זה בגלל תרבות המאצ'ו השלטת".

בקרב כדורגלנים לשעבר, מצב הדיכאון והשחיקה חמור עוד יותר. 15% דיווחו על שחיקה נפשית, 18% על תסמינים של מצוקה נפשית. אחד מתוך שלושה דיווחו על בעיות אלכוהול, 12% מעשנים ו־39% דיווחו על כך שהם סובלים מדיכאון וחרדות. לשם השוואה, בקרב אחיות לשעבר וחיילים מקצוענים לשעבר רק 19% ציינו שהם סובלים מדיכאון, שחיקה וחרדות.

"זה קומבינציה קטלנית של תסמינים", אומר גאוטברג. "הפרישה של הכדורגלן היא כניסה לחיים חדשים ומלחיצים אחרי חיים לא נורמליים וקריירה קצרה ושוחקת. השחקנים מאבדים את המסגרת שליוותה אותם כל החיים – את האימונים הרגילים, את החברים שעוטפים אותם ואת 'המטרה' שלהם. גם פציעות, ניתוחים, טיפולים. אלו גורמי דיכאון ולחץ. אני מאמין שרשויות הכדורגל צריכות להתעניין בנושא הזה ולהביא אותו בחשבון. צריך להביא בחשבון את התכנון של השחקנים לחיים שאחרי הכדורגל. זה ימנע בעיות פוטנציאליות אחרי הפרישה".

רוע מזלם של הכדורגלנים, הם כנראה לא יכולים לחשוב קדימה יותר מדי. זה חלק מהטבע שלהם כספורטאים מקצוענים. מחקר שנעשה על ידי XPro, ארגון צדקה לכדורגלנים לשעבר, מגלה ששלושה מתוך חמישה שחקני פרמיירליג - שבממוצע מרוויחים 30 אלף ליש"ט בשבוע - מאבדים את הונם חמש שנים לאחר שהודיעו על פרישה. לפי מחקר של אלכס קרומר, טל שביט ומוזי רוזנבוים, צוות חוקרים ישראלי, אנשים שאינם ספורטאים מקצוענים הם בעלי תפיסה שונה של המציאות. הם עובדים קשה בהווה כדי לשפר את עתידם. לפי המחקר, "אנשים לומדים, חוסכים כסף ועובדים קשה בשביל חיים טובים יותר בעתיד". הספורטאים, לעומת זאת, "הם יצורים שונים מאנשים רגילים. הם עובדים קשה מאוד בשביל ההווה ופירות העבודה שלהם נקטפים גם בהווה". התפיסה הזאת מאפשרת לספורטאים להיות ספורטאים מקצוענים, כי מבחינה מנטלית הם יכולים להשקיע את כל כולם בהווה, בניגוד ל"אנשים רגילים". ואולם, זה יוצר מצב מנטלי של חוסר יכולת להתכונן מעבר למשחק הבא. כאמור, לחוסר התכנון הטבוע בחומרה של הכדורגלנים, הם סובלים מקריירה מלחיצה ובדרך כלל לוקחים לפנסיה בעיות גופיות כרוניות.

שחקני סנדרלנד. בזמן חג המולד 25% מהכדורגלנים מושבתים בגלל פציעה ורבים משחקים למרות פציעתם, צילום: אימג שחקני סנדרלנד. בזמן חג המולד 25% מהכדורגלנים מושבתים בגלל פציעה ורבים משחקים למרות פציעתם | צילום: אימג'בנק, Gettyimages שחקני סנדרלנד. בזמן חג המולד 25% מהכדורגלנים מושבתים בגלל פציעה ורבים משחקים למרות פציעתם, צילום: אימג

סכנת מוות

ריבוי המשחקים הזה אינו רק מסוכן לנפש ולבריאות השחקנים, ייתכן שהוא גורם גם לקורבנות בנפש. לפי מספר מחקרים בין 0.6 ל־3.6 מתוך 100 אלף ספורטאים מתים באופן פתאומי מהתקפי לב בין הגילים 12 ו־35. הסיבות לכך הן רפואיות, גנטיות וגם קשורות לאופי הספורט. רוב המיתות הפתאומיות קורות במשחקים קבוצתיים אינטנסיביים, כשהרוב הגדול של המיתות מגיע מהכדורגל. "מבחינת אחוזים בכדורגל יש הרבה יותר שחקנים צעירים שמתים באופן פתאומי בגלל בעיות לב", אומר גאוטברג.

כדורגלנים משחקים הרבה יותר מדי משחקים במהלך עונה. האינטנסיביות של המשחקים הזו גדלה משנה לשנה והלחץ המנטלי שמופעל על השחקנים גבוה יותר - כי במשחק יש יותר כסף מאי פעם וכל משחק שווה מיליונים. כדורגלנים כיום יותר מקצוענים מאי פעם, יותר טובים מאי פעם אבל יותר פצועים, עייפים ומדוכאים מאי פעם. ריבוי המשחקים שובר אותם. מבחינה נפשית וגופנית. אם בפוטבול אמריקאי משחקים רק 16 משחקי עונה רגילה וליגת ה־NFL היא העשירה בתבל, אז אין סיבה שבכדורגל האירופי לא יפחיתו את מספר המשחקים בצורה דרמטית.

תגיות