מינהל מקרקעי ישראל מחלק מתנות לעשירים

הקלה עם הבירוקרטיה

המציאות היתה שכאשר רצו להרחיב את הבנייה בבנייני קומות או בבתים צמודי קרקע עד 280 מ"ר, נדרשו החוכרים בתשלום היטל השבחה בשיעור 50% לרשות המקומית, ובנוסף 31% למינהל. כך שסך הכל, עבור כל תוספת בנייה היה צריך לשלם החוכר 81% משווי התוספת, והדבר היה כרוך בהליכים בירוקרטיים וארוכים במינהל, כך שבסופו של דבר כמעט לא היתה כדאיות כלכלית לנצל תוספות בנייה. לכן החליט המינהל לפני כמה שנים לוותר על ההכנסות מדמי ההיתר ולחסוך עבור החוכרים את ההליך הבירוקרטי, ובכך הקל עליהם. כשמדובר בבנייני קומות או במגרשים קטנים, מדובר באוכלוסייה שהיא מהמעמד הבינוני. אולם לא כך הדבר כאשר מדובר במגרשים שהם בשטח של עד 540 מ"ר. כעת בא המינהל ורוצה לאשר החלטה דומה גם עבור אוכלוסיות של עשירונים עליונים.

מנהל מינהל מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן | צילום: עמית שעל

כאשר מדובר במגרשים מסוג זה, בדרך כלל תוספות הבנייה הן משמעותיות ולעתים אף ניתן להוסיף יחידת דיור נוספת על הקרקע, והתשלומים עבורן הם בהיקף של מאות אלפי שקלים לכל מגרש באזורי הביקוש. באזור המרכז, מדובר בשכונות כמו רמת חן ברמת גן, אפקה וצהלה בתל אביב ומגרשים בהרחבות של מושבים.

ניסיון להוריד את עומס העבודה

היה נכון אם המינהל היה מוריד את דמי ההיתר לאותם מגרשים, ובמקום 31% היה גובה רק 20%, כך שבסך הכל החוכר היה משלם 70% ונשאר עם שווי של זכויות בנייה בשיעור של 30%. אין ספק שאותם בעלי אמצעים ינצלו את זכויות הבנייה שלהם. ראוי שמתנות יישמרו ויינתנו לזוגות צעירים שאין להם כסף לקנות בית בישראל, במקום לבעלי וילות שמבקשים להרחיב את ביתם מ־250 מ"ר ל־350 מ"ר. למעשה, זו תוכנית מיותרת שבאה להעשיר את העשירים על חשבון כלל האוכלוסייה, וזאת רק כדי להוריד מפקידי המינהל את עומס העבודה. דמי היתר מכל מגרש באזור ביקוש יכולים לפרנס שני פקידים.

הכותב הוא יו"ר קבוצת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות'