אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מלחמות הזרעים צילום: אי פי איי

קפיטליזם 3.0

מלחמות הזרעים

תאגידי החקלאות מקדמים חוק שיחייב להשתמש רק בזרעים שלהם

30.04.2014, 08:44 | איתי להט
שלוש חברות. בסך הכל שלוש חברות שולטות ביותר מ־50% משוק הזרעים העולמי. אותו שוק שבסופו של יום מניח אוכל על הצלחת הגלובלית. כמובן שכאשר אחת החברות האלה - דו־פונט, מונסנטו או סינג'נטה - מוציאות תחת מחלקות המחקר שלהן זרעים חדשים, הן עושות את כל שביכולתן להגן על הקניין הרוחני שלהן ולשלוט בו. אחת השיטות הנפוצות ביותר כיום היא להשתמש בזרעים "מתאבדים" – כשלאחר יבול אחד לא ניתן להפיק מהצמח מחזור זריעה חדש. כך חקלאים וגננים נאלצים לרכוש סיבוב חדש של זרעים מהחברות, וזה מבלי לדון במשחקים הגנטיים ששלושת החברות מבצעות וההשלכות הבלתי ידועות שלהן על בריאותנו ובריאות הסביבה. עבור חברות כמו מונסנטו, שוק גידולי המזון העולמי רק ממתין לה שתשלט עליו עם אינספור פטנטים של זרעים חדשים. אבל ההגנה הקניינית הזו גם פוגעת בפיתוחים חדשים. הרכבות, הכלאות ושאר טכניקות ששימשו חקלאים במשך אלפי שנים, הפכו למעשה אסור בעולם של הגנה משפטית על זרעים.

1. חתומות על חומרים רעילים

הרקורד הבעייתי של ענקיות החקלאות

החברות הגדולות טוענות כי העבודה שלהן עם זרעים, כימיקלים והנדסה גנטית היא בטוחה, אבל ההיסטוריה מוכיחה שלא פשוט לבטוח בהן: מונסנטו למשל, מפתחת חומר הריסוס DDT, שבעבר נחשב לבטוח לשימוש והיום אסור לשימוש, היא גם המפתחת של חומרים ממשפחת ה־PCB הנחשבים כיום לרעילים במיוחד. בתיק העבודות של החברה ניתן גם למצוא את ה־Agent Orange שבו נעשה שימוש במלחמת ווייטנאם, שם גרם לאינספור מומים בשני הצדדים, וכמובן בל נשכח את הממתיק המלאכותי סכרין שהתגלה כמסרטן.

מפגינים נגד מונסנטו בבלגיה, צילום: אי פי איי מפגינים נגד מונסנטו בבלגיה | צילום: אי פי איי מפגינים נגד מונסנטו בבלגיה, צילום: אי פי איי

2. חוק מונסנטו

החוק שייתן בלעדיות לתאגידים

במאי 2013 מונסנטו וחברותיה ספגו מהלומה בצורת הפגנה גלובלית שהוציאה 2 מיליון איש ב־60 ערים בעולם במחאה נגד השיטות העסקיות שלהן. האיחוד האירופי הציב קיר של התנגדות להנדסה גנטית. אבל אחד השווקים העיקריים, דרום אמריקה, נראה כאילו הוא בדרך להעניק יד חופשית לחברות הללו ,בצורת חקיקה שקיבלה את השם "חוק מונסנטו". החקיקה החדשה, ממקסיקו ועד ברזיל, תאפשר לענקיות הזרעים לחייב חקלאים להשתמש בזרעים שלהם ובכך לדחוק אותם ליציאה מעסקי החקלאות והשארתן לענקי חקלאות.

3. צ'ילה בולמת את ההצעה

הממשלה החדשה נגד חוק הזרעים

אבל ההתנגדות הדרום אמריקאית היא עיקשת. בצ'ילה למשל נרשם לפני חודש ניצחון בחסותה של ממשלת שמאל־מרכז חדשה שבלמה את הצעת החוק התומך בענקיות הזרעים. הצ'יליאנים ראו בהדרגה כיצד בשנים האחרונות ענקי חקלאות השתלטו על תעשיית ייצוא הפירות של המדינה כשהם משאירים לצ'יליאנים עצמם פירות יקרים מסוג ב', עודפים ליצוא הרווחי. וכל זה לא מעט בחסות מלחמות זרעים שבהן חברות כמו מונסנטו תובעות כל הפרת פטנט, בין אם היא מוצדקת או שלא.

4. יוצאים לרחוב בקולומביה

מנהג עתיק הפך לבלתי חוקי

ועכשיו מלחמות הזרעים התפשטו לכל דרום היבשת. בקולומביה למשל, שבה הועברה תקנה 970 המחייבת חקלאים להשתמש רק בזרעים מורשים, כלומר כאלה שמוגנים בפטנטים, זה הביא לשפיכות דמים של ממש. אחרי שהמנהג העתיק של הענקת זרעים במתנה ושיתוף זרעים, הפך לבלתי חוקי במדינה, ו־70 טונות של זרעי אורז הושמדו בידי הממשלה, יצאו הקולומביאנים לרחובות. בעקבות המהומות החוק הושהה זמנית, אבל חצי היבשת, שהיא היצרנית הגדולה בעולם של גידולים הנדסיים, מאותתת לעולם על מפנה בתעשיית הזרעים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות