אבא ואימא'ז: ביהמ"ש הורה על הסדרי ראייה בין תאומים לשלושה הורים

שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, יהורם שקד, הורה על הסדרי ראייה בין תאומים לשלושה הורים: האם והאב כפי שנקבעו בהסכם הורות בין השניים וכן בת זוגה לשעבר של האם שהיתה גם תורמת הביציות מהן הופרו התאומים. השופט שקד דחה בכך את התנגדותם של האם והאב להסדרי הראייה וקבע כי האישה שימשה כאמא אוהבת ודואגת לילדים. עם זאת ההחלטה הינה בשלב זה זמנית והשופט קבע כי השאלות המשפטיות שמעוררת הסיטואציה יתבררו בהמשך.

בכדי שלא לחשוף את זהות הצדדים השתמש השופט שקד בשמות בדוים לצורך תיאור העובדות: המבקשת שכונתה "נילי" היתה בת זוגה של מי שכונתה בפסק הדין "אורית". בשל קשיים רפואיים שמנעו מאורית להרות, ביציות של נילי הופרו בזרעו של האב שכונה "אלון" והושתלו ברחמה של אורית אשר ילדה לפני שנים אחדות תאומים. זמן קצר לאחר הלידה חתמו אורית ואלון על הסכם הורות ביניהם שהובא לאישורו של ביהמ"ש, וכן חתמו כל השלושה על "הסכם להורות משותפת" בו הצהירו הצדדים כולם כי הם רואים בילדים כמי שיש להם שלושה הורים.

לפי פסק הדין, נילי ואורית התגוררו יחדיו עד שלאחרונה פרץ סכסוך ביניהן והן נפרדו ונילי עזבה את הדירה. לטענת נילי, בתחילה אפשרה לה אורית לקיים הסדרי ביקור בינה לבין הקטינים אולם כיום ההסדרים אינם מתאפשרים נוכח התנגדותם וסירובם של אורית ואלון, שלטענת נילי עושים כל שלאל ידם כדי להדיר אותה מהקטינים.

אורית ואלון הגישו התנגדות לבית המשפט לקיום הסדרי ראיה בין נילי לילדים וטענו כי לפי החוק הם בלבד הורי הקטינים והאפוטרופסים הטבעיים שלהם ולנילי אין כל זכות עמידה או מעמד משפטי כלפי הקטינים, אלא מעמדה הוא של תורמת ביציות בלבד. עוד טענו כי אורית היא זו שנשאה בנטל הטיפול העיקרי בקטינים בשיתוף עם אלון ולנילי היה תפקיד שולי והיא מעולם לא התנהלה כאמם, אלא כבת זוג של אמם בלבד. לטענתם, בלתי מתקבל על הדעת שהילדים ימצאו עצמם במצב בו יש להם בפועל 3 הורים ועליהם לעבור בין 3 בתים.

השופט שקד ניסה להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע שתתן המלצות ראשונית אולם המפגש לא יצא אל הפועל נוכח סירובם העיקש של אורית ואלון לשבת בפגישה משותפת עם נילי. בפסק הדין נקבע כי בירור זכות העמידה של נילי ביחס לקטינים יצריך דיון בסוגיות משפטיות מורכבות וסבוכות שטרם התבררו, ואין בידיו מידע על הליכי הפריית ביציותיה של נילי והשתלתן ברחמה של אורית – היכן נעשה ובהתאם לאיזה דין.

אלא שלדברי השופט עיון בהסכמים בין אורית ואלון ובהסכם בין כל השלושה מעלה ספק רב בטענה כי לנילי אין מעמד משפטי כלפי הקטינים שכן נכתב בו כי הצדדים יודעים שנכון להיום מעמדה של נילי לא יכול להיות מוסדר באופן רשמי מול המוסדות השונים (מפני שבישראל רק שני אנשים יכולים להירשם כהורי ילדים) אולם ברצונם להצהיר הצהרה משותפת בעניין. באותו הסכם אף נכתב שהשלושה יקחו חלק פעיל ומעורב "כשלושה הורים לכל דבר".

השופט קבע כי העקרון המנחה הינו טובת הילד והוא מתח ביקורת על התנהלותם של אורית ואלון שסירבו פעם אחר פעם להתייצב ביחידת הסיוע. בפסק הדין נכתב כי התרשמות בית המשפט מנילי היתה חיובית ביותר: "אומר ללא כחל וסרק, כי התרשמתי מאמא לילדים, אף כי אינה רשומה כאמם, אשר כואבת את כאבה ואת כאבם של הילדים גם יחד, ואשר חשה כי ישנם כוחות המשלבים ידיים והמבקשים לסלקה מחייהם של הילדים ולהדירם מחייה".

לפיכך פסק השופט כי הגיע לכלל דעה שיש לאפשר לנילי להפגש עם הילדים, והוסיף כי באשר לטענה שבלתי מתקבל על הדעת שהילדים יקיימו הסדרי שהייה עם שלושה הורים, הרי שיש לבחון את כל השיקולים הרלוונטיים עבור הילד וכלל שהילדים קיימו קשר הורי עם שלושה הורים לפני הפסקת הסדרי הראייה, הרי שאין כל טעם לסבור שטובתם כי קשר זה יפסק.

לפי פסק הדין תקבל נילי את הילדים פעמיים בשבוע מסיום הגן ועד לשעה שבע בערב, וכן בסופי שבוע בהם הקטינים עם אורית היא תוכל להעביר איתם מחצית מיום שבת. "נילי" יוצגה בהליך באמצעות עו"ד שמעון פרץ, ואילו "אורית ואלון" יוצגו ע"י עו"ד איריס שיינפלד. (תמ"ש 37745-03-14)