אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הוועדה לקידום הבטיחות: יש להתחיל להטיל עיצומים כספיים על מעסיקים מפרי חוק צילום: שאטרסטוק

הוועדה לקידום הבטיחות: יש להתחיל להטיל עיצומים כספיים על מעסיקים מפרי חוק

ועדת אדם בראשות האלוף במיל' אודי אדם הגישה המלצותיה לשר הכלכלה. בין המלצותיה - הקמת רשות בטיחות חדשה, שתהווה את הכתובת המרכזית - לאחריות וסמכות בכל הנוגע לבטיחות ובריאות תעסוקתית

30.04.2014, 15:48 | עמרי מילמן

ועדת אדם, ועדה ציבורית בראשות האלוף במיל' אודי אדם, הגישה היום את המלצותיה לשר הכלכלה, נפתלי בנט. בין המלצותיה להקים רשות בטיחות חדשה, שתהווה את הכתובת המרכזית - לאחריות וסמכות בכל הנוגע לבטיחות ובריאות תעסוקתית.

הוועדה, שהוקמה על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לשעבר, שלום שמחון, במרץ 2011 באה לשפר את הבטיחות והבריאות בישראל ולצמצם את מספר הנפגעים. חברי הוועדה כוללים גם את יורם אלעזרי, פרופ' רפאל כראל, השופטת בדימוס עליה פוגל, ד"ר אלי רוזנברג, ועוד 13 חברים.

שר הכלכלה נפתלי בנט, צילום: אוראל כהן שר הכלכלה נפתלי בנט | צילום: אוראל כהן שר הכלכלה נפתלי בנט, צילום: אוראל כהן

המלצות הוועדה נסמכות על שלושה עוגנים. הראשון הוא החינוך, הן עבור הגיל הרך והן כחלק מהכשרה תעסוקתית. לדעת הוועדה יש להטמיע נורמות עבודה בטוחות כבר בשלב מוקדם. עוגן שני הוא בפן המשפטי - כיום קיימים מספר חוקים ותקנות הנוגעים לסוגיית הבטיחות והבריאות בתעסוקה, המלצת הוועדה היא לאגד את כל החוקים והתקנות הנ"ל תחת חוק אחד שיקרא "חוק הבטיחות בעבודה". "בטיחות נובעת מטכנולוגיה" מסביר יורם אלעזרי, שהיה בין 2008-2012 ראש מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד כלכלה ויזם את הוועדה. לדבריו, "כיום, עם התפתחויות טכנולוגיות, נכנסים גורמי סיכון חדשים והחקיקה משתנה בפיגור של 10 שנים וכבר אינה רלוונטית". לכן , מציעה הוועדה, להכניס את כל הפרטים הטכניים של הבטיחות (כמו מרחק מגורם סיכון כלשהו) תחת קודקס פרקטי, שיהיה ניתן לעדכנו בצורה פשוטה ויעילה יותר, תחת ניהול סיכונים מתמיד.

העוגן השלישי עליו נשענת הוועדה הוא כדאיות כלכלית. כיום אין למעסיק אינטרס כלכלי מובהק לשמור על הבטיחות במקום עבודתו, משום שהעלויות המשמעותיות נופלות על ביטוח לאומי. המלצת הוועדה היא ליצור תמריצים-חיוביים ושליליים, בשיטת "המזהם המשלם" או "שברת שלמת". ראשית יגדל חלקו של המעסיק בעלות הטיפול והפיצוי בעובד שלו שנפגע, אך במידה והפציעה/מחלה התרחשה למרות שהמעסיק פעל על פי הנהלים שיעור ההשתתפות שלו יקטן, לעומת זאת, אם המעסיק לא מילא את כל הוראות הבטיחות, הוא ישלם חלק גבוה יותר מהעלות, ביחס למעסיק שהקפיד על הנהלים. נקודה נוספת בהקשר זה היא המלצה על האפשרות להטיל עיצומים כספיים על חריגה מנהלים. כיום, כאשר פקח מגיע לאתר בנייה שמפר נהלים, כל שהוא יכול לעשות זה להגיש תביעה פלילית. תהליך כזה לוקח שנים ומסתיים לרוב בעלויות נמוכות יחסית. המלצת הוועדה היא ליצור מנגנון של עיצומים כספיים שבסמכות פקחי הרשות להטיל על מפרים. נקודה זו, מן הסתם, זכתה לביקורת מצד התאחדות התעשיינים.

המלצות נוספות של הוועדה נוגעות להקמת רשות לאומית לבטיחות, תחת משרד הכלכה. כיום קיימים מספר גופים שאינם פועלים בתיאום, חולקים את הסמכות והאחריות ומבזבזים משאבים מצומצמים על כפילויות מיותרות. המלצת הוועדה היא ליצור כתובת מרכזית אחת, עבור הציבור לכל נושא הבטיחות והבריאות התעסוקתית. הרשות תקום על בסיס המערך הקיים במשרד הכלכלה, ועל בסיס כוח האדם הקיים במשרד, כך שלא ידרשו עבורה תקציבים נוספים.

נקודה נוספת קריטית במציאות הבריאות התעסוקתית בישראל, היא נושא הרופאים התעסוקתיים. כיום בישראל קיימים רק 100-120 רופאים כאלו, לשם השוואה בעוד היחס בישראל הוא 1:33,000 באירופה הוא עומד על 1:550 ו-1:4500 ובארה"ב על 1:13,000. המלצות הוועדה הן ליצור מעין "הכשרת ביניים" שתכשיר רופאים נוספים, כמו רופאי משפחה, לעסוק בתחומים השכיחים במקצועם של רופאי התעסוקה.

"אחת הבעיות הגדולות", מסביר אלעזרי, "היא שאין מסד נתונים בישראל. אין תמונה כוללת. כשאין מסד נתונים כזה אי אפשר לקבל החלטות נכונות ולקבוע סדר עדיפויות". לכן ממליצה הוועדה, כי הרשות שתקום תרכז את המידע הרלוונטי. ניסיון נוסף לשפר את ריכוז הנתונים הרלוונטים הוא דרך ההמלצה כי מעסיקים יוכלו לעבודה מול קופת חולים אחת, כך שרופא תעסוקתי אחד יטפל בכלל העובדים, בכדי שיוכל לזהות מגמות ובעיות בצורה יעילה יותר מאשר ניתן כיום, כאשר כל עובד הולך לרופא אחר. לצורך כך יתקזזו קופות החולים בניהן על מתן הטיפולים של לקוחות אחת של השנייה.

המלצות הוועדה, לטענתה, לא דורשות כל תקצוב נוסף מצד המדינה. הוועדה מסבירה כי כסף שייגבה מהעיצומים יממן את הפעולות הנוספות וכן, מבקשת הוועדה כי כסף שייחסך מהביטוח הלאומי כתוצאה מירידה בתשלומים לנפגעי תאונות העבודה יועבר כמימון לאכיפה והסברה. רק ב-2011 , למשל שילם ביטוח לאומי 3.4 מיליארד שקל לנפגעי תאונות עבודה.

תגיות