מסקנות הביניים שהציגה אתמול ועדת אנדורן
לבחינת הסדרי החוב משנות סדרי עולם בשוק החוב הישראלי. אבל המסקנות כוללות גם כמה סוגיות פתוחות שלהן אין לוועדה כרגע מענה, והיא ממתינה לשמוע את עמדת הציבור בחלק מהן.
יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר הודיע באופן חד־משמעי כי הוא מתנגד לשלב השני שאותו הגדירה הוועדה, שבו ימונה נציג מטעם הנושים לשבת בדירקטוריון החברה. האוזר הסביר אתמול כי החשש שלו הוא שחברות שיבקשו לגייס כסף יחששו מאוד מאותו שלב שני, שבו הן לא עומדות בתנייה פיננסית שהוגדרה מראש. במצב כזה הן יהפכו למעין יצור כלאיים שיחויב לארח בדירקטוריון שלו נציג מטעם הנושים ויוטלו עליהן מגבלות על פעילותן השוטפת.
האוזר הוסיף כי ביחס לחברות שהנפיקו חוב ציבורי שכפוף לחובות גילוי למחזיקים (הודעות באתר הבורסה), הצורך לדווח על מצב כזה עלול לגרום לתגובת שרשרת שתכלול ירידה חדה של מחירי האג"ח בבורסה. לטענתו, הפומביות של מצבה הבעייתי של החברה יכולה לדרדר את מצבה עוד יותר, וכך לפגוע בנושים במקום לסייע להם.
האוזר טוען כי השלב הזה יוביל חברות להעדיף הלוואות פרטיות, תופעה שמתפתחת ממילא בקרב הגופים המוסדיים והאוזר מסתייג ממנה. זאת כיוון שהלוואות אלו לא יהיו שקופות ולא יאלצו את החברה לספק מידע על מינוי אותו נציג והמגבלות שהוטלו עליה.
לטענתו, התפתחות של שוק הלוואות פרטיות גדול מדי היא מסוכנת בשל היעדר השקיפות שלה. מנקודת מבטו מדובר כמובן גם בהחלשת הבורסה, הניזונה גם ממסחר באג"ח סחירות.
אחת ההחלטות הדרמטיות שמסתתרות במסקנות הוועדה מבטלת את האפשרות של בעלי החוב לעצור תשלומים לבעלי סדרות החוב הקצרות.
מסקנות ועדת אנדורן מנטרלות את היכולת של הנושים לפנות לבית המשפט ולעצור תשלומים בטענה של העדפת נושים אסורה. חברי הוועדה מסבירים כי שלב הביניים נועד לפתור את הבעיה הזו - אותו שלב שבו החברה עדיין עומדת בכל חובותיה, אך נמצאת במצוקה. ההגדרה של המצוקה תוסכם מראש בין המחזיקים לבין החברה בשטר הנאמנות ותכלול אי־עמידה בתניות פיננסיות כאלו ואחרות (יחס חוב למאזן וכדומה). גורמים בוועדה מסבירים כי אין שום סיבה לשלול מחברה שעדיין לא מוגדרת כ
חדלת פירעון לשלם חובות בטווח הקצר.
הבעיה הגדולה של מסקנות הוועדה היא ששלב הביניים יחול רק על הנפקת סדרות אג"ח חדשות. זאת כיוון שהוא דורש קביעה מוסכמת מראש בין הלווים לחברה לגבי התניות שאי־עמידה בהן תביא למינוי של נציג מטעם הנושים והטלת המגבלות על החברה. המשמעות היא שלגבי כל סדרות האג"ח וההלוואות הקיימות היום בשוק יחולו רק השלב הראשון (האפשרות של החברה ליזום הסדר חוב מבחירה בהליך שקט מול כונס הנכסים הרשמי) והשלב השלישי, שבו החברה כבר לא עומדת בתשלום חוב.
חברות שכבר הנפיקו אג"ח, לקחו הלוואות ונקלעו למצוקה תזרימית עלולות להמשיך לעצום עיניים ולהתעקש לשלם תשלומים לבעלי החוב בטווח הקצר ובכך לרוקן את קופת החברה עד תשלום החוב לבעלי הסדרות הארוכות. לבעלי החוב לא תהיה שום אפשרות לפנות לבית המשפט כדי לעצור את התשלומים האלה.
דבר זה יכול לעודד חברות שמנפיקות אג"ח סחירות להימנע מהנפקת סדרות חדשות ולבחור להרחיב סדרות אג"ח קיימות. בדרך זו הן יוכלו לחמוק לזמן ארוך מהצורך לצרף משקיף מטעם הנושים בעת מצוקה פיננסית.
מתברר שמאחורי הקלעים הרוחות בוועדה סערו והתגלעו מחלוקות בין הרגולטורים השונים. חלק מחברי הוועדה, ובהם אנדורן עצמה והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר, סברו כי ברגע שהחברה לא משלמת ולו שקל אחד לנושיה - בעליה יאבד את השליטה בה ולחברה ימונה מנהל מיוחד, שאליו יועברו תפקידי הדירקטוריון. זה גרזן חד במיוחד שמונח על צווארם של
בעלי השליטה ונועד לתמרץ אותם להקדים ולהגיע להסדר חוב מוסכם עם הנושים. מדובר בהחלטה מרחיקת לכת שמוציאה מהליך הסדר החוב את בית המשפט, שמהווה היום שחקן מפתח בתחום זה.
האוזר ויוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, התנגדו למהלך חריף שכזה. על רקע המחלוקות החמורות והלא פתירות בין חברי הוועדה, הם החליטו שלא להחליט והגישו שתי חלופות לשלב שבו החברה לא מצליחה לעמוד בחובותיה. לצד החלופה של מינוי מנהל מיוחד, הוצגה חלופה של מעבר להליך של חדלות פירעון כפוי בבית המשפט. בחלופה זו בית המשפט מעורב לחלוטין בהליך - הוא זה שממנה בעל תפקיד לניהול החברה, אלא אם הוכח בפניו כי הותרת נושאי המשרה הקיימים בחברה תורמת להבראתה.
במילים אחרות, חברי הוועדה גלגלו את תפוח האדמה הלוהט של תפקיד בית המשפט לפתחו של הציבור הרחב.
צילום: אוראל כהן
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה