אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הנשיא גרוניס מסרב לאמץ את מורשת ברק צילום: אלכס קולומויסקי

הנשיא גרוניס מסרב לאמץ את מורשת ברק

לפני 18 שנה התיר הנשיא אהרן ברק לקיים דיון נוסף לאחר שהרכב של חמישה שופטים כבר פסק בתיק. השבוע, בתיק דומה של אימוץ, סתם הנשיא הפורמליסט אשר גרוניס את הגולל על פרשנות קודמו

01.05.2014, 09:15 | משה גורלי

נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק נשאל פעם מהם התיקים הקשים ביותר שבהם דן. ללא היסוס השיב: "תיקי אימוץ קורעים את נפשו של השופט, תיקים שבהם נדרש להכריע היכן יגדל הילד". תיק כזה נידון לאחרונה בבית המשפט העליון. דודתה של ילדה אתיופית מאומצת תבעה להשיבה מהמשפחה האומנת למשפחתה הביולוגית. התיק, שעבר כמה גלגולים, זימן לנשיא אשר גרוניס הזדמנות לסגור חשבון עם הנשיא ברק. הוא עושה זאת בבקשה של האם הביולוגית לקבוע דיון נוסף על פסק הדין של העליון בהרכב של שבעה שופטים, שקבע כי הילדה תישאר אצל המשפחה האומנת.

קראו עוד בכלכליסט

שלל נימוקים

השאלה היא אם ניתן לקבוע דיון נוסף אחרי ששבעה שופטים כבר ישבו על המדוכה. בפרשת נחמני קבע הנשיא ברק שהתשובה חיובית לאחר שכבר נוהל דיון ובו חמישה שופטים. גם אז היה מדובר בסוגיה מורכבת של הורות, אבל פוטנציאלית: האם ניתן להשתמש בזרעו של הגבר להפריית אשתו לאחר שהשניים נפרדו וכשהגבר אינו מעוניין בכך.

הרכב של 11 שופטים הפך את החלטת החמישה (וקבע שזכות האשה להיות אם גוברת על זכות הגבר שלא להיות אב), אבל מאז ניטש ויכוח על הדרך שבה התגבר ברק על לשון החוק, שקובע שניתן לקיים דיון נוסף רק ב"עניין שפסק בו בית המשפט בשלושה". ברק גייס שלל נימוקים שלקוחים מתכלית החקיקה, והגיע למסקנה ש"תחושת הלשון הנה שהדיבור 'בשלושה' בא לתאר את המספר המינימלי של המותב ולא את המקסימלי שלו". זו פרשנות בעייתית משום שהמחוקק קבע שההרכב שיישב בדיון נוסף הוא "חמישה או יותר", ניסוח המשתמע שאילו רצה החוק לאפשר דיון נוסף על החלטה שקיבל הרכב גדול משלושה שופטים, יכול היה לכתוב "שלושה או יותר" אך הוא לא עשה זאת.

והנה בשבוע שעבר, 18 שנה לאחר פסק הדין ההוא, כתב הנשיא גרוניס: "לא אכחד, הייתי מאמץ את דרך הפרשנות הלשונית שנקטו שופטי המיעוט בעניין נחמני", ואף מוסיף תובנה מעניינת: "לא יהא זה מופרך לטעון שההכרעה בעניין נחמני נפלה בין היתר על רקע הסוגיה הסבוכה. אילו שאלת הפרשנות היתה מתעוררת במנותק מנסיבות המקרה הסבוך והקשה מבחינה אנושית, האם גם אז היתה מתקבלת הפרשנות שבה תמכו שופטי הרוב בעניין נחמני?".

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, צילום: אביב חופי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק | צילום: אביב חופי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, צילום: אביב חופי

לשון החוק ברורה

אין ספק שיש כאן התנגשות חזיתית בין ברק הגמיש לגרוניס הפורמליסט. ויש כאן הזדמנות נוספת לכרסם באקטיביזם השיפוטי, שהתאפיין בכיפוף המילה והמשמעות לטובת התכלית, ואולי גם לטובת תחושת הצדק. הנשיא שקדם לברק, מאיר שמגר, החליט על הדיון הנוסף, כנראה כי התוצאה בהרכב החמישה לא היתה לרוחו. על החלטתו זו הוגשה עתירה לבג"ץ, שבה ישב ברק בראש ההרכב והכשיר את הרחבת ההרכב ל־11. ועתה גרוניס סגר את האפשרות הזאת בבקשה שהוגשה לדיון נוסף על הרכב השבעה בסאגת האימוץ האתיופית הנוכחית. בעיניו של הפורמליסט, כשלשון החוק ברורה, מרחב התמרון הפרשני של השופט מתאפס. ואם התוצאה לא צודקת? בעבר היו שתי אפשרויות - הראשונה, שהמחוקק יתקן את החוק. השנייה, אסכולת ברק, שנתנה לשופט כלים להתגבר על הלשון בעזרת פרשנות תכליתית, "עקרונות היסוד של השיטה" ועוד נוסחאות. האפשרות הזו עברה מהעולם, לאחר שגרוניס החליט להותיר את הבמה למחוקק בלבד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
הגמישות של ברק )-:
הגמישות של ברק נועדה לפנות מקום לדעותיו האישיות ולעמדתו הכוחנית שעטפה עצמה באצטלה של משפט דמוקרטי וצודק. גמישות מפנה מקום לפרשנות אישית ולהעברת עמדות פוליטיות ואישיות (ראו קידומה השערורייתי של פרוקצ'ה, לעומת חסימתה של הפרופ' רות גביזון, ועד כמה הפעיל הברק את כוחניותו בשני המקרים, תוך שהוא מתעלם מדעתם של גדולים). זכרו גם כיצד ישב "הליברל" בכנסת (מזכיר את קטני הלוביסטים), כאשר חרב המחוקק איימה על ביה"מש העליון. ולבסוף, שיטת המשפט הנוהגת בישראל נקראת "קונטיננטלית", שם הסוואה לשיטה הגרמנית, שחסידיה התביישו ומתביישים גם כיום, במתן שם אמיתי לאותה השיטה שהולידה את חוקיי נירנב',,, . אך לא מוכנים לוותר עליה, שכן היא משכילה, דמוקרטית ונאורה. חחחחח, הצחקתם אותי. כאן יש מקום לכב' השופט גרוניס לשנות, להכניס את "הפסיוויזם השיפוטי", והזדמנות לתקן עוולות חברתיות/משפטיות ע"י הזמנתה של הפרופ' (אהובת נפשו של הברק) גביזון לעליון. גילוי נאות : אין אני תומך בדיעותיה הפוליטיות של פרופ' גביזון, רק בחברתיות גרידא.
טו"ר - אורי"ה זמיר , חולון  |  03.05.14
7.
גמישות ודיון נוסף משקפים צדק
הידבקות למילה הכתובה כלשונה, משקפת בעיני ניוון אינטלקטואלי, סוג של קראים, ולעולם לא הייתה מתפתחת היהדות למשנה גמרא כתבי השו"ת, שולחן ערוך ועוד, אם לא היה מתקיים קבוע דיון נוסף. גישת ברק לאקטיביזם השיפוטי בעיני נכונה וצודקת ומאפשרת למגוון רחב יותר של שופטים לעסוק במהות האמיתית ככל שניתן לעמקה ובפרט בסוגיות קשות וסבוכות. אין זה אומר שנגיע לתוצאה הנכונה אולטימטיבית, אבל היא תהא קרובה יותר לכך, ותמיד יכול המחוקק להתערב באם חושב הוא כי בית המשפט חרג בפרשנותו, כך שיכול וכן מתקיים האיזון בין בית המשפט למחוקק.
חיפאי  |  03.05.14
לכל התגובות