אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גם בהייטק: מעמד הביניים קורס צילום: עמית שעל

גם בהייטק: מעמד הביניים קורס

אסטרטגיית ההשקעות הגלובלית מתמקדת בצמרת הדקה של הסטארט־אפים המבטיחים ביותר, שזוכים בכל הקופה. שאר החברות, שבעבר זכו למימון סביר, נדחקות מטה. התהליך הזה מציב אתגר להייטק בישראל

05.05.2014, 08:17 | אורן בר־און
כאשר מדברים על אי־השוויון הגדל ועל שחיקת מעמד הביניים, לא חושבים בדרך כלל על ההייטק. אבל מתחת לרדאר, גם בענף המשגשג נוצר פער עמוק בין שכבה צרה של סטארט־אפים מצליחים הזוכים להשקעות גבוהות במיוחד, לבין מרבית החברות שמגייסות הרבה פחות מבעבר, אם בכלל. כמו בתרבות הריאליטי השוטפת אותנו, בשוק העולמי הנוכחי "המנצח לוקח הכל": קרנות ההון משקיעות יותר כסף אך בפחות חברות, ואלה הופכות בשלב מוקדם ל"גורילות" שלא הכרנו כמותן בעבר. לעומתן, החברות ב"מעמד הביניים" נדחקות מטה.

קראו עוד בכלכליסט

אחת הסיבות לתופעה זו, הקרויה "דחיקה לקצוות", היא הנטייה של המשקיעים הגדולים להתמקד בתחומים בודדים, ולהשקיע בכל תחום במי שנתפס כמוביל, כדי להגדיל את הסיכוי לתשואות משמעותיות. שמה של אסטרטגיית ההשקעות הזו היא "bigger bets" - הגדלת ההימור.

עובדי waze. המחיר לעסקה עלה, צילום: עמית שעל עובדי waze. המחיר לעסקה עלה | צילום: עמית שעל עובדי waze. המחיר לעסקה עלה, צילום: עמית שעל

גישה זו מתבררת בינתיים כמשתלמת עבור המשקיעים: הסכום החציוני שגויס לפני ההנפקה (IPO) בארצות הברית בשנה האחרונה הוא הגבוה ביותר מזה שנים, והתשואות של יום המסחר הראשון עלו מכ־30% ב־2013 לכ־70% בפברואר 2014. נתונים אלה מלמדים שהמשקיעים חשים ביטחון רב יותר בבשלותן של החברות המגיעות להנפקה.

עמק מוות חדש

גם חברות הטכנולוגיה הישראליות נהנו מהנפקות מוצלחות. ב־2013 ובתחילת 2014 ראינו התעוררות מחודשת הן במספר החברות שיצאו להנפקה בארץ ובחו"ל והן באיכותן. מגמה זו צפויה להימשך השנה וב־2015.

המיזוגים והרכישות ב־2013 מצביעים גם הם על דחיקה לקצוות: מספר העסקאות ירד, אך המחיר לעסקה עלה. גם ממגמה זו נהנו חברות ישראליות, כשווייז, טראסטיר, אינטוסל, וייבר וחברות נוספות בסכומים גבוהים מאוד.

הדחיקה לקצוות משפיעה על כל שלבי החיים של החברות. כבר בשלב הסיד (מימון ראשוני) קשה יותר לגייס מבעבר. המשקיעים מעדיפים להתרחק מחברות בשלב זה, אלא אם כן מדובר ברעיון מבטיח שמלווה בצוות חזק ובפוטנציאל משמעותי לצמיחה. במקרה כזה ההשקעה תהיה בסכום גבוה הרבה יותר מבעבר, ולפי שווי גבוה הרבה יותר.

גם בשלב הגיוס המוסדי הראשון (שלב A) אנו רואים בישראל לאחרונה גידול משמעותי בהיקף ההשקעות ובשווי החברות, אבל גם כאן נהנו מכך מספר מועט של חברות שמצליחות לגייס סכומים גדולים. לעומתן, חברות רבות נכשלות בהשגת מימון המשך ונדחקות מטה.

הדחיקה לקצוות משמעותית במיוחד בשלבי B ו־C, שהם "עמק מוות" נוסף. בשלב זה מצופה מהחברות להציג הישגים משמעותיים, והדפוס חוזר: מי שלא עומדת ברף לא תגייס הון נוסף, אך מי שכן - תזכה להשקעה ולשווי גבוהים במיוחד. לראיה, מספר החברות האמריקאיות שגייסו הון סיכון ברבעון הראשון של 2014 והגיעו לשווי של מיליארד דולר ומעלה, גבוה ממספר החברות בשווי זה שנוצרו בכל 2013.

צריך לשחק התקפה

הדחיקה לקצוות משפיעה על ישראל ביחס לשוק הגלובלי. אפקט "המנצח לוקח הכל" יוצר חיה חדשה, Billion Dollar Babies - חברות שמגיעות לשווי גבוה במיוחד כבר בשלב מוקדם. כדי להאיץ את יצירת השווי הן צריכות לספק את הסחורה ומהר, ולצורך כך הן יוצרות שוק עבודה קיצוני. עלות ההעסקה של העובדים המוכשרים במיוחד, "הטאלנטים", היא כבר כה גבוהה, עד שרק החברות הרווחיות והמאתגרות ביותר יכולות להרשות לעצמן להעסיק אותם ולהיות אטרקטיביות עבורם.

המצב הזה מציב את ישראל בחיסרון לעומת אזורי המפתח (hotbeds) מעבר לים, משום שהחברות הישראליות אינן יכולות להתמודד כלכלית על אותם טאלנטים. כך נותרים בשוק הישראלי מעט מדי טאלנטים המסוגלים לסייע בהאצת השווי של החברות המקומיות. התוצאה היא שהתעשייה הישראלית כולה נדחקת לאמצע המגרש - מקום מסוכן ביותר בתקופה שבה המנצחים מנצחים יותר, המפסידים מפסידים יותר ומי שבאמצע מחויב בשיניו בשביל להמשיך להתקיים.

בעת משבר, החברות הישראליות טובות מאוד ב"לשחק הגנה". ואולם, המצב הנוכחי מצריך אסטרטגיה של התקפה, שבה אנחנו פחות חזקים משיטת הניהול האמריקאית. מצב זה יחייב היערכות אסטרטגית מחודשת שתאפשר להתמודד עם האתגרים, לפרוץ החוצה ולזכות בכל הקופה.

הממשלה מבינה את התחרות העולמית ופועלת לעידוד התעשייה לחדשנות ולהגדלת הפריון. כשל השוק שנוצר מחייב את הממשלה לסייע לאותן חברות שהכסף הגדול לא זמין להן. חברות אלה עדיין יכולות לבנות עסקים יציבים ובעלי רמת פריון גבוהה, שתהיה להם חשיבות רבה לחוסנה של הכלכלה הישראלית.

הכותב הוא שותף בכיר בארנסט אנד יאנג ישראל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
איזה קטע
הדחיקה לקצוות בהייטק הישראלי מתרחשת גם מתחת לאף שלך במשרד רואי החשבון - אתה בפסגה ודוחק את העובדים שלך לקצה גבול שכר המינימום. אתה בטח מצפה לקרוא כאן תגובה שתפרגן לניתוח המרהיב והמשופע במילים באנגלית בסוגריים ("Hightech Vocabulary") שמראות על הבנה חסרת תקדים בתחום, אבל התגובה הזאת באה לתת לך השכמה - כשתגיע מחר בבוקר למשרד כל החיוכים שתקבל מהעובדים שלך יהיו מזויפים. זה שווה את המשכורת שאתה גורף לכיס על חשבונם?
רומן  |  12.05.14
1.
חברים הבועה השניה מתחילה לקרוס ואתם עוד בחגיגות - כל הסימנים בשטח
1. החברות הגדולות קונות במחירי עתק (ואטסאפ?) כי הן מבינות שהמניות שלהן יהיו שוות הרבה הרבה פחות בקרוב. 2. קושי רב בגיוסי A (לא הסיד המצחיק, הכסף הגדול הראשון) בעמק הסיליקון בדיוק בזמן בו דווקא יש כסף לגיוסים מתקדמים לחברות גדולות - הסיבה, הקרנות לא מאמינות שחברות בשלב A שיקומו עכשיו ישרדו את פיצוץ הבועה הנוכחית. 3. חברות מגוחכות עם ואלואציות אדירות בכמות שלא היתה בשנים "נורמליות". 4. BOX ו SQUARE שתי חברות "בועה" אופינייות עם גיוסי עתק וואלואציה בשמיים דחו את ההנפקה שכבר היתה בשלבים מתקדמים למועד "לא ידוע". אם אתם לא מבינים למה אלה סימנים, ונולדתם אחרי 1980, זה כי אתם לא מבינים מה זה בועה ואיך היא מתפוצצת.
בקרוב יהיו הרבה פחות  |  05.05.14