אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה בארה"ב ואירופה מתנגדים לחוק רישוי הרכב החדש של ישראל צילום: אוראל כהן

למה בארה"ב ואירופה מתנגדים לחוק רישוי הרכב החדש של ישראל

ארגון הגג של יצרני הרכב באירופה והמקביל לו בארה"ב מזהירים את הבכירים בישראל לא לאשר את חוק רישוי רכב כלשונו. הם מתנגדים לדרישותיו של משרד התחבורה שיבואני הרכב הוותיקים יהיו מחויבים לטפל במכוניות שלא הגיעו דרכם ארצה. האם כץ טיפס על עץ גבוה מדי?

03.05.2014, 13:04 | תומר הדר

השבוע, כמו בכל חודש, נחת על שולחננו הדו"ח החודשי המסכם את מכירותיהם של רכבים מסחריים ברחבי האיחוד האירופי. דו"ח זה מצטרף לאינספור דו"חות חודשיים בנושאי רגולציה, מסירות רכב, תקני זיהום אוויר ונתוני שווקים שמפרסם ארגון ה-ACEA.  

קראו עוד בכלכליסט

למי שאינו בקיא בנבכי פוליטיקה של ענף הרכב העולמי: ה-ACEA נחשב לארגון הגג של יצרני הרכב באירופה והוא הארגון החזק ביותר בתעשיית הרכב ביבשת.

ה-ACEA הוא הארגון העומד מאחורי ה-ACEA AGREEMENT, ההסכם בין יצרני הרכב המשווקים מכוניות באירופה לאיחוד האירופי, שקובע את רמת הזיהום שמותר למכוניות לפלוט: מדובר באותו הסכם שמדרג את רמות הזיהום של מכוניות נוסעים לפי קבוצות ויעדים: יורו 1, יורו 2 וכו'. גם ישראל כפופה להסכם זה ומכוניות שנושאות בתקן "יורו 6" צפויות להימכר בישראל בקרוב. 

לצידו של ה-ACEA פועל גוף דומה בארה"ב: ה-AAPC. זה ארגון הגג הרגולטורי של שלושת יצרני הרכב האמריקאים החזקים בעולם: פורד, ג'נרל מוטורס וקרייזלר. שמו של ה-AAPC מופיע בעיקר בצמוד לשמו של נשיא ארה"ב ברק אובמה. ההקשר ברור: תעשיית הרכב האמריקאית מייצרת עשרות אלפי משרות והכנסות עתק. כך לדוגמה ניתן לגלות שה-AAPC פעיל מול הממשל האמריקאי בין היתר בנושאי סחר חוץ מול אירופה וסין, תלונות בנושא ועדי עובדים ושערי מטבע.

פאניקה ופגיעה תדמיתית

שני הארגונים הללו, שבפועל מנהלים את תעשיית הרכב העולמית, חתומים על מכתב חריף שנשלח ליו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ אבישי ברוורמן. המכתב, שנחשף לראשונה ב"כלכליסט" גדוש באיומים מנומסים מצד תעשיית הרכב העולמית, אך מי שיקרא מעבר לאנגלית הנימוסית יבין שמדובר באחד המכתבים החמורים יותר שנשלחו על ידי גופים זרים לוועדת הכלכלה.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", מהות איומיהם של יצרני הרכב כלל אינה קשורה לנושא פתיחת שוק הרכב הישראלי ליבוא מקביל. מן המסמכים מסתמן שהיצרנים כלל אינם מגלים התנגדות לכך, אלא דווקא לאופן שבו משרד התחבורה מבקש לבצע את ההליך. כך, לפי היצרנים, אין להם יכולת להיענות לדרישותיו של משרד התחבורה שיבואני הרכב הוותיקים יהיו מחויבים לטפל במכוניות שלא הגיעו דרכם ארצה. הסיבה, על פי יצרני הרכב, שמכוניות שמלכתחילה לא יועדו לשיווק בישראל עלולות להתקלקל בתנאים השוררים בארץ ואז אין כל סיבה שיתוקנו על ידי היבואנים.

לטענת היצרנים קיימת גם בעיה הנוגעת ל'ריקולים': אם מכוניות מרחבי העולם הופכות למכוניות שיש להן פוטנציאל יבוא לישראל, יצרני הרכב יהיו חייבים לדווח לציבור בישראל על כל ריקול שנערך בכל מדינה ברחבי העולם, מה שיצור לדבריהם פאניקה ופגיעה תדמיתית.

האם ליצרני הרכב יש יכולת להשפיע על ישראל?

למרות עוצמתם של שני הארגונים, אנשי משרד התחבורה הפתיעו בוועדת הכלכלה בהצהרה שגרמה לפרצי צחוק, גם מצד עובדים במשרד התחבורה. לדברי מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי: "לפי מה שהובא לידיעתי מדובר בארגונים לא כל כך מוכרים".  

שר התחבורה ישראל כץ. הסיר את התגובה, צילום: חיים צח שר התחבורה ישראל כץ. הסיר את התגובה | צילום: חיים צח שר התחבורה ישראל כץ. הסיר את התגובה, צילום: חיים צח

למרות העובדה שאנשי משרד התחבורה דיווחו לוועדת הכלכלה שלא שמעו על הארגונים המדוברים ולמרות העובדה שמי שמכותב על המסמך הוא ח"כ ברוורמן, בפועל המטרה האמיתית והחשובה יותר היא דווקא המכותבים למסמך המפורט: מדובר בשר הכלכלה נפתלי בנט, שגריר ישראל בארה"ב, שגריר ארה"ב בישראל דניאל שפירו, שגריר האיחוד האירופי בישראל לארס פאבורג אנדרסן  ואחראי הסחר באיחוד האירופי ז'אן לוק דמארטי.

מטרת השולחים ברורה: מדובר באיום שכלל אינו נוגע למשרד התחבורה, אלא דווקא ללשכת ראש הממשלה ולמשרדו של שר בנט. כאן עולה השאלה: מדוע ליצרני הרכב אכפת ממבנהו של שוק רכב זעיר במזרח התיכון? התשובה היא שליצרנים דווקא מאוד אכפת. ישראל נחשבת כיום לשוק רכב שהוא 'מקרה מבחן' עבור יצרנים רבים. כך לדוגמה, כיום אין בעולם כמעט מדינות שבהן שיווק של מכוניות מתבצע אך ורק בידי סוכנים בלעדיים. שבירה של הסטטוס קוו הזה עלולה ליצור לא מעט בעיות עבור יצרני הרכב העולמיים.

מעבר לכך, השוק הישראלי נמנה על קומץ של שווקים שבהם מותר לשווק הן מכוניות בתקינה אירופית, הן מכוניות סיניות והן מכוניות אמריקאיות. נוסיף לכך את מפת האינטרסים הנרחבת שיש ליצרני הרכב, במיוחד האמריקאים, בכל הנוגע לרגישותו של שוק הרכב הישראלי לשערי מטבע, לציי רכב וגם ביחס למדינות הסמוכות. זו הסיבה שתעשיית הרכב העולמית עומדת על רגליה האחוריות לנוכח המהומה במדינה הקטנה במזרח התיכון - ישראל.

וכאן עולה שאלה: האם ליצרני הרכב יש בכלל יכולת להשפיע על מדינת ישראל? התשובה: כן, והרבה. למשל המקרה שאירע לפני חודשים ספורים, כאשר שר התחבורה ישראל כץ החליט לאיים על חברת פורד העולמית לאחר שסבר שהיא מונעת מכירות ביבוא מקביל למדינת ישראל.

נציגיה של חברת פורד הגיבו במכתב זועם למשרד התחבורה, ועדיין לא זכו למענה. בשל כך פנתה פורד לערוצים אחרים וראה זה פלא: הסטטוס הזועם הוסר מיידית מעמוד הפייסבוק של שר התחבורה והאיומים פחתו.

לא רק איומים בפייסבוק

אך מעורבותה של תעשיית הרכב העולמית בישראל אינה מסתכמת רק באיומי פייסבוק, אלא הרבה יותר מכך: תשובה למימדיו של הנזק הפוטנציאלי ניתן למצוא ב"מדריך תעשיית הרכב הישראלית לשנת 2014" שמפרסמת הרשפ"ת המונה עשרות חברות ישראלות שמייצרות חלקי חילוף וטכנולוגיות עבור תעשיית הרכב העולמית.

על פי הודעת הרשפ"ת, הכפופה לשר הכלכלה נפתלי בנט: "רכש הגומלין של חברות זרות מהתעשייה הישראלית הסתכם בחמשת השנים האחרונות בכ-12 מיליארד דולר. לרכש הגומלין חשיבות אדירה לכלכלה הישראלית, לפתיחת דלתות לשווקים חדשים, להגדלת היצוא, לחיזוק התעשייה, להעברת ידע מקצועי ולהגדלת מספר מקומות התעסוקה בארץ".

סביר להניח שלאור האיומים המפורשים והקשים עליהם מכותב בנט ישירות, במידה ואכן יאושר חוק רישוי רכב כלשונו יצטרכו אנשי הרשפ"ת לספוג לא מעט ביטולי עסקאות. ועדיין לא דיברנו על כוחה והשפעתה של ארה"ב על ישראל ועל משרד התחבורה בפרט. דוגמה מייצגת: לפני כשלוש שנים נוצר "מיני משבר" ביחסי משרד התחבורה הישראלי וארה"ב - הסיבה היתה טמונה בפנסיהן של מכוניות המיוצרות בארה"ב שלא התאימו בדיוק למערך החוקים הנדרש בישראל. התוצאה היא שמכוניות אמריקאיות, שמיוצרות במפעלים אמריקאים ומפרנסות פועלים אמריקאים, לא יכלו להגיע לישראל.

המשבר נפתר על ידי השר כץ, שמיהר להציג נוהל חדש שהכשיר את פנסי הרכב האמריקאי. לפי הודעת השר הפומבית, שנועדה להרגיע את האמריקאים נכתב, כי "שר התחבורה ציין כי בכוונתו לפעול להמשך הסרת החסמים הקיימים בענף במטרה לעודד יבוא של תוצרים ודגמים אמריקאים".

המסר ברור: כאשר תעשיית הרכב האמריקאית מתעצבנת, היא יודעת ללחוץ על הכפתורים המתאימים. אלא שהפעם לא מדובר רק בתעשיית הרכב האמריקאית, אלא גם בגוף החזק ביותר בתעשיית הרכב באירופה. לא נופתע אם במהלך החודשים הקרובים יבין שר התחבורה, אולי בעל כורחו, שהפעם העץ עליו טיפס מגיע ישירות למסדרונות האיחוד האירופי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
בבל"ת
בושה לאינטליגנציה של הקוראים . לא משבר כלכלי ולא דיפלומטי. כל "העובדות" מעוותות . פעילות משרד התחבורה מבורכת ונכונה. הידע הטכני זמין היום לכולם והתוצאה של המהלך תפחית את מחירי הרכב והתחזוקה. סחר הרכב ותחזוקתו מתנהל בצורה תחרותית בכל העולם המערבי כ- 14 שנים. חייבים לשבור מונופולים ואופן התנהלות מחפיר. טרויה לא שרדה לנצח. כל רכש הגומלין מתבצע תוך תחרות ואיכות מוצרים , לא עושים לנו טובות. רוצים לשלוט על התנהלות השוק בגיבוי ולחץ היבואנים אשר נהנים ממיליארדים, החברות העשירות בארץ. חייבים לשנות זאת!!!!!!!!!!!!
Sam  |  07.05.14
לכל התגובות