למי שייך המונדיאל - לבעלי זכויות השידור או לצופים?
חברת צ'רלטון, שלאחרונה דובר על האפשרות כי תקבל את זכויות השידור של גביע העולם בכדורגל, דורשת כי ספקיות האינטרנט יחסמו שידורים פיראטיים של המשחקים. האם מדובר במהלך לגיטימי או בניסיון לחסום זכות בסיסית המוקנית לכל גולש באינטרנט?
ערוץ 1, מתוקף חברותו באיגוד השידור האירופי (EBU), הוא בעל זכויות השידור בישראל של 64 משחקי טורניר המונדיאל שייערך הקיץ בברזיל. בחודשים האחרונים עלתה אפשרות שערוץ 1 ימכור לחברת צ'רלטון את זכויות השידור של משחקי המונדיאל, כך שנוכל לראות את המשחקים באמצעות ערוצי הספורט של חברה זו בתשלום.
חברת צ'רלטון בעלת זכויות שידור מגוונות בתחום הספורט אך לטענתה יש רבים המפרים את זכויותיה. במשך השנים למדה החברה שכדי לשמור על זכויות אלו עליה להילחם בכל דרך כולל באמצעות בתי המשפט, כדי למנוע הקרנת שידורי ספורט באופן פירטי בפאבים, בתי קפה ובאינטרנט.
אין חולק על כך שמניעת שידורים פיראטיים הוא זכותה. אלא שבתקופה האחרונה, ואולי בעקבות המגעים לרכישת משחקי המונדיאל, פנתה החברה לבית המשפט בתביעה ייחודית ובעלת משמעות רחבת היקף. לטענתה, ספקיות האינטרנט כמו חברות נטוויז'ן, בזק בינלאומי וכדומה, מאפשרות לגולשים לגלוש חופשי באינטרנט והם עלולים להגיע לאתרים פיראטיים המשדרים את משחקי המונדיאל חופשי ובחינם.
צ'רלטון דורשת מבית המשפט שתוטל חובה על ספקיות האינטרנט להפעיל צנזורה על אותם אתרים פירטיים בטענה שמדובר בהפרה של זכויות היוצרים שלה, שהרי היא תחזיק בזכויות השידור של משחקי המונדיאל. עוד טוענת החברה, שהיא כבר מתריעה על הפרת זכויות אלו זמן רב והעבירה לבית המשפט, תיעוד מלא של הערוצים הפירטיים השונים, תיעוד שיטות הורדה וצפייה של הגולשים במשחקי ספורט שונים בתביעה לסגור אתרים אלו.
האם הדרישה של חברת צ'רלטון לגיטימית? או אולי מדובר בניסיון לחסום זכות בסיסית המוקנית לכל גולש באינטרנט לגלישה חופשית למידע ולתוכן, ללא חסימה או צנזורה מלמעלה.
בתקופה האחרונה ישנם לא מעט דיונים בכנסת ובאמצעי התקשורת בנושא צנזורה וחסימת אתרים העוסקים בנושאים פוגעניים כגזענות, אלימות, אלימות מינית, פדופיליה ועוד. כמובן שבדיונים אלו המסקנה די ברורה: יש להגן על הילדים והגנה זאת חשובה מזכויות היוצרים. ואכן, על פי פסק דין חדשני של בית המשפט האירופי עולה שישנה אפשרות לחייב ספקיות אינטרנט לחסום גישת מנויים לאתרי אינטרנט ובתנאי שיש הוכחה שאלו מציעים תוכן פיראטי המפר זכויות יוצרים - תוכן שאינו רק פוגעני כלפי ילדים אלא גם בידור וספורט.
פסק דין זה מאזן בעצם בין שלוש זכויות יסוד: חופש העיסוק של ספקית התוכן וחירותה לנהל את עסקיה וקניינה ללא התערבות שלטונית; זכויות הקניין של בעלי זכויות היוצרים והצורך להגן על קניין זה. לא פחות ואולי חשוב יותר מכל נקבע כי יש לשמור על הזכות לגישה חופשית למידע ותוכן באינטרנט, שמוקנית לכל גולש. כחיזוק לכך בשבוע האחרון אף התפרסמה בברזיל מגילת זכויות המשתמש לגלישה חופשית וניטרלית באינטרנט, המציינת בצורה ברורה כי הזכות למידע ולגישה חופשית של המשתמשים חשובה ביותר וכי הפרה של זכות זאת באמצעות חסימה או צנזורה מוקנית לבתי המשפט בלבד ולא לספקיות אינטרנט או לחקיקה גורפת.
איגוד האינטרנט הישראלי סובר שיש לשמור על המשתמש, להגן עליו באמצעות פסיקת בית המשפט, אך לא פחות מכך יש לשמור על אינטרנט חופשי וניטרלי. האיגוד נאבק בשם המשתמשים בתופעות העלולות להפר איזון זה ולפגוע באופי החופשי של הרשת.
14 תגובות לכתיבת תגובה