התוכנית להוזלת מוצרי הבשר והחלב: צעד פופוליסטי שיעלה לכולנו ביוקר

מחר (א') עומדת ממשלת ישראל להצביע על תוכנית משותפת של שרי האוצר, החקלאות והכלכלה שמטרתה כביכול הגברת התחרות במשק והוזלת מחירי הבשר והחלב לצרכן. עפ"י דו"ח בנק ישראל משנת 2012, מחירי המזון בישראל גבוהים ב-15% מממוצע מדינות ה-OECD, וב-20% בהשוואה למצופה במדינה שבה רמת הכנסה לנפש דומה לזו שבישראל, לכן אין זה פלא שהציבור הגיב בשמחה לתוכנית השרים, ולא התעכב על השורות הקטנות בתוכנית שמלמדות שכדרכם של מהלכים פופוליסטיים, גם המהלך הזה יעלה לכולנו ביוקר.

למען בריאות הציבור בישראל חשוב לעצור את המהלך של הפחתת מסים על חמאה,מוצרי חלב שמנים ובשרים ולקיים דיון מעמיק הבוחן בראש ובראשונה את ההשלכות הבריאותיות של המהלך.

התוכנית מעניקה הטבות בשווי מאות מיליוני שקלים לתעשיית הבשר. בתור התחלה, מוצע לבטל את המכס על ייבוא עגלים ופתיחת מכסה משמעותית פטורה ממכס לייבוא בשר טרי. אלא שההנחה שהצפת ישראל בעגלים תוביל לירידת מחירים שגויה מיסודה. ב-2013 למשל, נרשם זינוק של 40% במספר העגלים החיים שיובאו לישראל לעומת 2012, אך מחירי הבשר הטרי דווקא עלו ב-2.3%. ולמה שיירדו? שוק הבשר הטרי בישראל הוא קרטל הנשלט ע"י תשלובת תנובה ומשפחת דבאח מדיר אל אסד. שתי החברות האלו מחזיקות ביחד בכ-90% מהשוק, ושולטות בכל השלבים בשרשרת הייצור - מהייבוא, דרך תחנות ההסגר, המפטמות, בתי המטבחיים ועד המכירה של הבשר לרשתות השיווק.

התוכנית לא מסתפקת בביטול המכסים. עפ"י הודעת משרדי הממשלה, המהלך ילווה גם בתמיכה של 4.5 מיליון שקל לשיווק ומיתוג בשר טרי. הבנתם? מיליונים מכספי משלמי המסים יושקעו בפרסום בשנים הקרובות לעידוד הביקושים לצריכת הבשר הטרי והגדלת רווחי קרטל הבשר במשק.

ואם בזה לא די, בנוסף גם יוקצו 45 מיליון שקלים לתמיכה בענף המפטמות על מנת לאפשר להן להסתגל לשינויים בשוק, ו-25 מיליון שקלים נוספים מדי שנה (!) בענף הבקר למרעה. כלומר יש כאן הטבה משולשת - גם פטור ממכסים, גם פרסום ושיווק על חשבון משלם המסים וגם מענקים לתעשייה שנשלטת בידי קרטל.

ומה יידרש הקרטל לתת לציבור בתמורה? כלום. בתוכנית אין שום דבר שמחייב את תשלובת תנובה או דבאח להוריד מחירים, ואין בה גם שום התייחסות לרשתות השיווק ולפערי התיווך האדירים שהן גובות מאיתנו. המסקנה המתבקשת היא שמאות מיליוני השקלים מכספי משלמי המסים שיושקעו במהלך לא יביאו ליותר מהורדה סמלית במחיר הבשר. הציבור הישראלי ישלם על המהלך הזה הרבה יותר ממה שהוא צפוי, אם בכלל, להרוויח ממנו.

חוסר אחריות בריאותית

התוכנית גם נושאת בשורות לתעשיית החלב המקומית. זו תזכה ב-65 מליון שקלים "מענקי הסתגלות" על הסכמתה לפתיחת הענף למכסות יבוא מוגבלות ללא מכס של חמאה, גבינות קשות, שמנת ויוגורט. אין פלא שגם הרפתנים וקרטל החלב נותנים גיבוי מלא למהלכי השרים.

אך מקומם יותר מבזבוז כספי הציבור, הוא חוסר האחריות הבריאותית העולה מתוכנית זו. מזון אינו מוצר צריכה רגיל, ולתזונה שלנו יש קשר ישיר לבריאותנו, איכות חיינו וכן לעלויות מערכת הבריאות. למרבה הצער, תוכנית השרים מעודדת דווקא מזונות מזיקים שצריכתם קשורה לעליית הסיכון להשמנה ולמגוון רחב של מחלות כרוניות, בהן מחלות לב, סוכרת וסרטן. מחויבותה של המדינה לאזרחיה היא בהבטחת סל מזון בריא ובר השגה לכל, ובסל כזה אין מקום לבשר, שמנת או חמאה. סל המזון הבריא צריך להפחית את מחיריהם של מוצרים בריאים, אשר הציבור אינו צורך מספיק מהם, ובפרט ירקות ופירות, דגנים מלאים, קטניות, זרעים ואגוזים. בין השנים 2005 ל-2011 עלו מחירי המזון בשיעור ריאלי של 13.5%, אך העלייה החדה ביותר היתה בסעיף הירקות והפירות שעלו בשיעור ריאלי של 16.5%. מכאן, שאת הטיפול ביוקר המחיה יש להתחיל בירקות ובפירות ולא במוצרי הבשר והחלב.

הוזלת מזונות מזיקים לבריאות עומדת בניגוד להמלצות הממשלה אשר אישרה ומקדמת תוכנית לאומית לאורח חיים בריא, שמטרתה להוריד את שיעורי המחלות הנגרמות מתזונה מערבית לקויה. מגפת ההשמנה והסוכרת מהוות כבר היום נטל כבד על מערכת הבריאות הציבורית. עפ"י נתוני משרד הבריאות, הנטל הכלכלי של מגפת ההשמנה בישראל מוערך בכ-6 מיליארד שקל בשנה, ועלויות הטיפול במחלות הכרוניות הקשורות בה עומדות על 9 מיליארד שקל בשנה. נדרשת התערבות ממשלתית לבלימת ההידרדרות. פינלנד, למשל, הובילה בשיעורי התמותה העולמיים ממחלות לב בשנות ה-70 של המאה העשרים, אך מדיניות ממשלתית שכללה הפחתה דרמטית של מוצרי חלב ובשר שמנים, הצליחה להפחית בכ-85% את שיעורי התמותה ממחלות לב במדינה. עצוב לראות שבעוד זרוע אחת של הממשלה נלחמת בהשמנה ובמחלות כרוניות, זרוע שנייה דווקא מבקשת לעודדן בפעולות המנוגדות כל כך לנסיון הבינלאומי ולהמלצות ארגוני התזונה המובילים בעולם.

תוכנית משרד האוצר, החקלאות והכלכלה חסרה באופן בולט מומחים מתחום התזונה ובריאות הציבור, והיא מצטרפת להחלטה אומללה קודמת מינואר שהכניסה את השמנת המתוקה 38% לרשימת המוצרים המפוקחים. לא יתכן שהחלטות הקשורות למחירי מזון ומדיניות מזון שהן בעלות השפעות כה מרחיקות לכת על בריאות הציבור יתקבלו ללא שיתוף מומחי בריאות הציבור, דיאטנים, רופאים ומומחי מזון. יש לקוות שהממשלה שתדון בתוכנית מחר תדחה את ההחלטה בה על מנת לאפשר דיון מקצועי וקבלת החלטות שיטיבו עם בריאות הציבור, יתרמו לצמצום אי הביטחון התזונתי, וישתלבו עם החלטות קודמות של הממשלה להילחם במגפות ההשמנה והסוכרת, ולא תאשר את התוכנית הפופוליסטית המונחת כעת על שולחנה.

 

דורית אדלר היא ראש מחלקת תזונה ודיאטה במרכז הרפואי הדסה.

 

מורן בלושטיין היא ד"ר לכלכלה, משפטנית ומרצה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת טקסס-דאלאס.