אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הון עצמי שלילי או גירעון בהון החוזר? סיכוי טוב שהחברה תיכנס להסדר חוב צילום: shutterstock

הון עצמי שלילי או גירעון בהון החוזר? סיכוי טוב שהחברה תיכנס להסדר חוב

דו"ח של מחלקת המחקר בבנק ישראל מצא כי קיימים סימנים מקדימים לכך שהחברה תתקשה לעמוד בהחזר חובותיה. וכי יש צורך ליצור תמריצים לבעלי השליטה להקדים לצאת להסדר

04.05.2014, 08:32 | יניב רחימי

העיקרון המנחה בהמלצות הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב בישראל, בראשות מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן, הוא "הקדם תרופה למכה". לא מדובר בתפיסה חדשה. כבר לפני שנתיים דיבר פרופ' אמיר ברנע בשבח הטיפול המוקדם במקרים של חדלות פירעון כשאמר "צריך להתניע הסדרי חוב מוקדם — כשעדיין אפשר להבריא את החברה".

בוועדת אנדורן לא הסתפקו בתחושות בטן, ונעזרו במחקר יסודי שערך נדב שטינברג מחטיבת המחקר של בנק ישראל, במטרה לבחון אם ישנם סימנים המעידים על כך שחברה צועדת בדרך להסדר חוב. ממש כמו בטיפול במחלה, זיהוי מוקדם משפר את סיכויי ההתאוששות וההישרדות.

במחלקת המחקר של בנק ישראל מצאו כמה אינדיקציות לכך שחברות שנכנסו להסדרי חוב הציגו עוד טרם הכניסה להסדר נתונים חשבונאיים גרועים במיוחד, ומרווחי תשואה גבוהים במיוחד באופן אבסולוטי וביחס לחברות בגודל דומה מאותו ענף. אינדיקציות בעלות כוח הסבר עם מובהקות סטטיסטית להסתברות של חברה להיכנס להסדר חוב.

רוב האינדיקטורים שנבחנו מהווים חלק מרשימת סימני האזהרה שנקבעו על ידי רשות ניירות ערך לפני זמן רב. בין האינדיקטורים נמצאים: גירעון בהון העצמי, חוות דעת או דו"ח סקירה של רואה החשבון למועד הדו"ח — הכוללים הפניית תשומת לב למצבו הפיננסי של התאגיד או ספקות להמשך פעילות של התאגיד כעסק חי, גירעון בהון החוזר ותזרים מזומנים שלילי. תאגידים שמתקיימים בהם סימני האזהרה האלו מחויבים לצרף לדו"ח הכספי שלהם דו"ח תזרים מזומנים חזוי.

גם באינדיקטור של מרווחי התשואה הגבוהים אין כל חדש. המחיר מבטא את החששות של המשקיעים בשוק ההון ומהווה במובן מסוים מעין "חוכמת המונים". וגם מפני שפעמים רבות תשואות גבוהות מונעות באופן טבעי את היכולת של החברות למחזר חוב, ובכך הופכות התשואות לנבואה שמגשימה את עצמה.

על אף שאין לכאורה בממצאים של מחלקת המחקר בבנק ישראל כל חדש, מסקנות המחקר חשובות. לפי דו"ח בנק ישראל, חברות שנמצאו במצב קשה שהצדיק כניסה מוקדמת יותר להסדר חוב נמנעו מלעשות כך. ועם ההימנעות הנושים והחברות נותרו חשופים והמשיכו לרשום הפסדים, וכן לא מנעו תמריצים מעוותים שעודדו לקיחת סיכונים מוגברת מצד בעלי השליטה והמנהלים.

כפועל יוצא מממצאים אלו, בבנק ישראל הגיעו למסקנה כי גבר הצורך ליצור תמריצים נכונים לבעלי השליטה והמנהלים בחברות שבקשיים, כדי שיפנו לדרך של הסדר חוב וכדי לתת כלים לנושים לכפות הסדר חוב. זאת גם אם החברה יכולה לשלם את חובותיה השוטפים אך עתידה בטווח הארוך יותר נמצא תחת סימן שאלה.

יעל אנדורן מנכ"לית האוצר, צילום: עומר מסינגר יעל אנדורן מנכ"לית האוצר | צילום: עומר מסינגר יעל אנדורן מנכ"לית האוצר, צילום: עומר מסינגר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות